וול סטריט בטס
צילום: צילום מסך, רדיט

רובינהוד, מניות ה"מם" ומטבעות קריפטו על הכוונת של ה-SEC

גארי גנסלר יו"ר רשות ניירות ערך האמריקנית מצביע על הסיכונים שקיימים כתוצאה משימוש באפליקציות חינמיות דוגמת רובינהוד; לטענתו הממשק הכיפי באפליקציה דומה להגרלה והימור ולא להשקעה   
צחי אפרתי | (2)

המסחר התנודתי במניות הממים והספקולציות במטבעות קריפטו נמצא על הכוונת של של הרשות לניירות ערך.  גארי גנסלר, יו"ר ה-SEC, לא הצביע במפורש על חברה או אפיק השקעה מסוים. אבל בהתייחסויות שלו השבוע הוא החל להעלות סימני שאלה סביב נושאים אלה.

 

בכנס בתחילת השבוע אמר גנסלר כי הרשות בוחנת כיצד שיעור הולך וגדל של המסחר מתרחש מחוץ לבורסות, בפלטפורמות המנוהלות על ידי סוחרים גדולים. כמעט כל חברת ברוקרים גדולה בארה"ב מעבירה כעת הזמנות לעושי השוק הללו ומקבלת חלק מהכסף שהם מרוויחים על הפער בין מחירי הקניה למכירה.

המערכת שידועה בשם order flow (ריכוז פקודות בניירות ערך) מסייעת לברוקרים להרוויח מספיק כסף כך שהם יכולים יותר בקלות לגבות אפס עמלות עבור עסקאות בניירות ערך. אך העסקאות בין הברוקרים לעושי השוק עמומות, ויו"ר ה-SEC רוצה לחשוף את המידע לאור השמש - ואולי לשנות את הכללים. גנסלר ציין כי ביקש מאנשי הרשות לניירות ערך "לשפר ולעדכן" כללים סביב מבנה השוק שעשויים להשפיע על שחקנים גדולים כמו Citadel Securities ו- Virtu Financial (טיק: VIRT).

 

גנסלר מציין כי מדינות כולל קנדה ואוסטרליה אסרו על ביצוע ריכוז פקודות בניירות ערך. בנוסף, "גם באירופה הם מוצאים שזה סכסוך מובנה בין ביצועים טובים לבין התשלומים מצד עושי השוק", אמר. 

חלק מהברוקרים, כמו רובינהוד, מסתמכים על תשלום מריכוז פקודות כחלק מרכזי בהכנסותיהם בהשוואה למתחרים. ובשנה שעברה, ה-SEC מצא כי רובינהוד סגרה עסקאות עם עושי שוק שהיו רעים ללקוחות. למעשה, מדובר על עסקאות גרועות שלעתים קרובות הנזק שבהן עולה על התועלת שהלקוחות קיבלו מכך שלא שילמו עמלה על עסקאות. רובינהוד לא הודתה ולא הכחישה את הטענות ואמרה כי שינתה את הנהלים בנוגע לתשלום עבור ריכוז פקודות. טענות ה-SEC התייחסו לשנים 2015 עד 2018.

 

כשנשאל על אפליקציות אפס עמלה, אמר גנסלר "זה לא מסחר חופשי", בהתחשב בכסף שהברוקרים מרוויחים בתשלום עבור עסקאות מצד עושי השוק. דובר רובינהוד אמר בתגובה לדבריו של גנסלר על שינויים אפשריים במבנה השוק כי החברה "מצפה לשתף פעולה עם ה-SEC במסגרת תהליך רשמי ופורמלי וכי המצב הנוכחי הינו פועל בצורה טובה עבור מגוון רחב של משקיעים".

מספר פרשנים אחרים אמרו כי איסור תשלום מצד עושי השוק עלול לסכן את המודל העסקי של אפס עמלה למסחר באפליקציות. אם עמלות או סוגים אחרים של תשלומים מקדימים יחזרו, זה עלול להשפיע על היקף עסקאות המניות כמו גיימסטופ או AMC. עסקאות אלה המריאו בין השאר משום שאנשים יכולים לקנות ולמכור מספר קטן של מניות במהירות ללא עלות מראש.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

החקירה לא עשויה להשפיע על סוחרים קטנים שמשתעשעים ברשת. במקום זאת נראה כי ה-SEC מחפש אינדיקציה לכך שמשקיעים מתוחכמים יותר ניסו לתפעל את ההמונים. אפליקציית רובינהוד מעניקה למשתמשים מניות בחינם כאשר הם מפנים אנשים אחרים לאפליקציה והשתמשה בסימנים חזותיים כמו מערכת כרטיסי לוטו כדי להשיג את המניות החינמיות שלכם, שלדעת חלק מהמבקרים גורמות לה להידמות להימורים והגרלות ולא להשקעה נבונה.

 

גנסלר אמר כי הסימנים ההתנהגותיים "מובילים אותנו לעשות יותר פעולות", ולעתים קרובות זה פוגע בתשואות המניות, כך הוכיחו מחקרים. רובינהוד ציינו כי הם אינם מעודדים סחר או ממליצים על מניות וכי רוב המשתמשים שלהם הם משקיעים לטווח ארוך מסוג של "קנה והחזק". היא הודיעה על שינויים בכמה מהסימנים החזותיים באפליקציה, כולל הקונפטי שנופל לאחר המסחר הראשון של המשתמש. החברה לא התייחסה לדבריו האחרונים של גנסלר.

 

גנסלר נשאל גם ב-CNBC לגבי סיכויים לקרן המשקיעה בביטקוין. מספר בקשות ממתינות לפני ה- SEC מחברות המעוניינות להציע קרן כזו. הוא לא התייחס לשום תחזית לגבי תעודת סל, אך הצביע על הסכנות בשוק כשנשאל האם הונאה ומניפולציה יביאו את ה-SEC לשלול שוב אישור לתעודות סל של ביטקוין.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    stfu (ל"ת)
    trey trades 12/06/2021 23:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שרון 12/06/2021 11:05
    הגב לתגובה זו
    HANG OVER וכאב ראש רייציני לא בא רק משתיית יתר
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?