עליות  שוק
צילום: Sergei Tokmakov Pixabay

שובן של מניות המם: קריספי רוקט וגופרו מזנקות

האחת מוכרת סופגניות, השניה משכנתאות והשלישית במצלמות אקסטרים. אז איך מסבירים את הזינוק הדו-ספרתי של החברות? האם אנחנו עדים לגל נוסף של מניות מם שזכור לנו מהקורונה אז זינקו AMC, גיימסטופ ואחרות במאות אחוזים?

מנדי הניג |

אחרי תקופה ארוכה שכמעט ושכחנו מהתופעות האלה - מניות המם עושות קאמבק. המניות האלה הן לרוב בשוליים, אלו חברות הפסדיות, שנמצאות בחצר האחורית של וול סטריט אבל בזכות שילוב כוחות של קהילות של משקיעים ברשת - כמו קהילת הרדיט הפופולרית wallstreetbets מצליחות לדחוף את המניות האלו בעשרות אחוזים. 

בזמן שמניות כמו גיימסטופ ו-AMC הפכו כבר לשמות מוכרים מהעבר, הפעם אלו קריספי קרים Krispy Kreme -3.16%   רוקט Rocket Cos. 1.48%  וגופרו GoPro -3.2%   שמובילות את הגל. הן לא מזנקות כי הם הפתיעו עם רווח גדול, אלא כי אנשים מדברים עליהן, יש להן הרבה מוכרים בשורט, והתחושה היא שאם רק מספיק אנשים יקנו המחיר יטוס.

הגל הראשון של מניות המם היה בעיצומה של מגיפת הקורונה. בתחילת 2021 כשאנשים יושבים בבית, חסרי מעש נוצרה הסביבה המושלמת להרצות של מניות כשאנשים מחפשים איך לעשות "כסף קל". זה גם היה תולדה של חיבור חד-פעמי בין פלטפורמות מסחר חדשות שהציעו מסחר בלי עמלות, הרבה מענקים מהמממשלה שזרמו לאזרחים וגם הלך רוח אנטי־ממסדי של דור צעיר שנכנס לבורסה במטרה לעשות סדר עם "המוסדיים". אפילו אפליקציית.ברוקר מסחר התהדר בשם רובינהוד - על בסיס אגדת לוחם הצדק ומושיע העניים. פורומים ברדיט הפכו לקובעי טון, וסוחרים חברו יחד כדי להזניק מניות שבהן הם מצאו שיש שיעור שורט גבוה תופעה שנודעה בשם “שורט סקוויז”

שורט סקוויז הוא מצב שבו משקיעים שהימרו נגד מניה - כלומר פתחו פוזיציית מכירה בחסר שורט - נאלצים לקנות אותה בחזרה במהירות כדי לצמצם את ההפסד שלהם. כשמספר שורטיסטים גדול עושה זאת בו־זמנית, נוצר לחץ קנייה עצום שמזניק את מחיר המניה עוד יותר. זהו מעגל מתגבר: העלייה במחיר גורמת לעוד שורטיסטים להילחץ ולסגור פוזיציות, מה שמאיץ עוד יותר את העליות. 

כך בדיוק קרה עם מניית גיימסטופ ב־2021, שזינקה מכ-4 דולר ונגעה ב-120 דולר תוך שבועות בודדים עלייה של יותר מ-2,000% כל זאת למרות שלא היה שום שינוי מהותי בעסקי החברה, חברה שמוכרת משחקי מחשב.

גל חדש אבל חלש יותר

למרות הדמיון, לגל הנוכחי יש מאפיינים ייחודיים. ראשית, העליות אמנם חדות, אבל פחות קיצוניות מב־2021. בנוסף, חלק מהמניות - קריספי קרים למשל - מציגות גם שיפור תפעולי מסוים, בניגוד לגל הראשון שהתבסס כמעט לחלוטין על רעש שיווקי, כאן אפשר אולי לייחס את העליות לזיהוי של מגמה חיובית בתוצאות של החברות.  קריספי קרים היא רשת אמריקאית שנוסדה עוד ב-1937 והרבה הרבה גלגולים עסקיים לאורך השנים. כיום היא מוכרת סופגניות וקינוחים מתוקים, במודל של נקודות מכירה וגם מכונות אוטומטיות לממכר מזון ברשתות השיווק, והיא גם מוכרת באמריקה בזכות המותג הוותיק והאהוב שלה הנושא את השם הזה. בשנים האחרונות היא מנסה להרחיב פעילות כולל שיתופי פעולה עם מקדונלד׳ס אך נתקלת בקשיים לשמור על רווחיות. 

למרות שהיא עדיין הפסדית עם הפסד נקי של כ-33.4 מיליון דולר ברבעון הראשון (הפסד של 20 סנט למניה) זאת לעומת הפסד של 6.7 מיליון דולר ברבעון המקביל, היא מודיעה שנקודות המכירה התרחבו ב-24% ל‑17,982 נקודות מכירה. היא מזנקת היום ב-40% בוול סטריט.

גם רוקט - חברת המשכנתאות שפועלת בעיקר בתחום ההלוואות לדיור מציגה תמונה מורכבת, אבל כזו שניתן לזהות בה ניצנים של שינוי חיובי. מדובר בשחקנית גדולה בתחום המימון לנדל"ן למגורים בארצות הברית, שפועלת בשוק תנודתי במיוחד, הרגיש לריבית, רגולציה ושוק הנדל״ן כולו. לאורך השנים היא הציגה תוצאות מעורבות: רבעונים רווחיים לצד תקופות של הפסדים כבדים.

קיראו עוד ב"גלובל"

ברבעון הראשון רוקט רשמה הכנסות של כ־1.3 מיליארד דולר גבוה מהתחזיות לצד EBITDA תפעולי מתואם של 169 מיליון דולר, ושולי רווח של כ־13%. בשורה התחתונה, היא עדיין הפסידה כ־212 מיליון דולר לפי כללי GAAP (כ־8 סנט למניה), אבל גם אצלה נרשמה מגמת התייעלות, בעיקר דרך השקעות בכלי AI שלדברי ההנהלה, השימוש במודלים האוטומטיים בתהליכים רגולטוריים הפחית לה עלויות של כ־50% במסלולים מסוימים - נתון שמעיד על שינוי מבני ולא רק קוסמטי.

לשתי החברות שיעורי שורט גבוהים שנעים סביב ה-30%, מה שמוביל לסברה שמאחורי העליות החדות במניות האלו עומדים קהילות של סוחרים שזיהו את הפוטנציאל לשורט סקוויז. כאמור, זה לא באותן עוצמות של הגל הקודם, אבל אולי אחרי זינוקים אתמול במניית אופנדור (- המניה שזינקה יותר מ-400% בשבוע) אנחנו בתחילתו של גל שני של הרצות מניות קטנות. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

קתרין קונולי (X)קתרין קונולי (X)

אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות

קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה



אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה קתרין קונולי

אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי. 

אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.

הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות. 

מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."

קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות

קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.