סטטיסטיקה קרנות נאמנות חישוב
צילום: Istock
קרנות נאמנות

תעשיית הקרנות בחודש טוב נוסף: גיוסים של 3.97 מיליארד שקל

התעשייה ממשיכה להציג ביצועים טובים גם בחודש מאי, כשמתחילת השנה גייסה  התעשייה יותר מ-22 מיליארד שקל; הבדל גדול בין התעשייה הפסיבית (קרנות מחקות וקרנות סל), לבין הקרנות האקטיביות המסורתיות
איתן גרסטנפלד | (1)
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

על רקע ההתאוששות במשק ובשווקים ממשבר הקורנה, תעשיית הקרנות רושם חודש חיובי נוסף, עם גיוס הנאמד בכ-3.97 מיליארד שקל, כשמאז תחילת השנה התעשייה גייסה יותר מ-22 מיליארד שקל. 

למדור קרנות נאמנות 

התעשייה האקטיבית המסורתית

מי שממשיכה מזה חודשים רבים להיות הנהנית העיקרית במונחים כספיים מן הגיוסים, זו גם הקטגוריה הגדולה ביותר בנכסיה – הקרנות המתמחות באג"ח כללי המשלבות בדרך כלל שיעורים שונים ולא גבוהים של מניות יחד עם איגרות חוב קונצרניות וממשלתיות. קבוצה זו גייסה בחודש מאי כ-1.52 מיליארד שקל.

הקרנות המתמחות במניות (כולל גמישות) רושמות החודש גיוס הנאמד בכ-500 מיליון שקל בהובלת הקרנות המתמחות במניות בישראל שגייסו כ-400 מיליון שקל. הקרנות המתמחות במניות בחו"ל גייסו סכום נמוך מאוד של כ-35 מיליון שקל. הקרנות המתמחות באג"ח מדינה, רושמות החודש עלייה נוספת בקצב הגיוסים, בסכום של כ-540 מיליון שקל. הקרנות המתמחות באג"ח חברות ממשיכות לגייס זה החודש החמישי ברציפות. והחודש סכום של כ-355 מיליון שקל, כמעט כמו הגיוס באפריל.

שתי הקבוצות המסורתיות היחידות שסבלו בחודש מאי, כמו גם בחודש אפריל, מיציאת כספים הן קרנות אג"ח חו"ל עם יציאה של כ-65 מיליון שקל, והקרנות השקליות עם פדיון של כ-175 מיליון שקל. 

הקרנות הכספיות

הקרנות הכספיות ממשיכות לסבול גם במאי מיציאת כספים גדולה של כ-450 מיליון שקל, המשך למגמה השלילית בחודשים האחרונים, יציאה מובנת על רקע הריבית האפסית. כ-80% יצאו מהכספיות השקליות וכ-20% מהסכום - מהקרנות הכספיות הדולריות. 

התעשייה הפסיבית – קרנות הסל והקרנות המחקות בחודש מאי שוב נפתח פער גדול בגיוסים בין הקרנות המחקות לבין קרנות הסל לטובת הקרנות המחקות. הקרנות המחקות גייסו כ-975 מיליון שקל, בעוד קרנות הסל רשמו גיוס של כ-255 מיליון שקל בלבד, ויחד 1.2 מיליארד שקל.

הקטגוריה המגייסת ביותר הייתה של קרנות אג"ח חברות, אשר הציגו גיוסים חזקים של כ-675 מיליון שקל, תוך הבדל ברור בין הקרנות המחקות שגייסו כ-740 מיליון שקל לבין קרנות הסל שרשמו פדיון בסך של כ-65 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    דירה=קורת גג 03/06/2021 02:32
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: