"רווחיות החברה תלויה באיך החורף הבא יראה"
חברת התרופות רקח -0.09% שבשליטת קרן פימי של ישי דוידי (42.6%), דיווחה על ירידה בהכנסות, באבידה וברווח הנקי ברבעון הראשון של 2021. ההכנסות הסתכמו בכ-64.7 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה, לעומת הכנסות של כ-67.2 מיליון שקל ברבעון המקביל - החברה מייחסת את התוצאות החלשות לנגיף הקורונה. "הקורונה הובילה למה שאנחנו קוראים לו "חורף חלש", כלומר אנשים שפחות חלו, ופחות הזדקקו לתרופות כאלה ואחרות - מה שהשפיע על שורת ההכנסות שלנו" אומר יובל ברנשטיין, סמנכ"ל הכספים של החברה. הקורונה יוצאת בהדרגה מחיינו, האם התוצאות הכספיות ישתפרו? "אנחנו כן רואים התעוררות מסוימת, באותם אזורים שבהם הרגשנו את השפעת הקורונה. אני לא יודע להגיד האם זה יחזיק לאורך כל השנה, אנחנו מאוד תלויים באיך החורף הבא יראה. אנחנו מזהים חזרה לביקושים הנורמליים, כמו לפני הקורונה. אני מקווה שנחזור לרמת ביקושים גבוהה". מה מנועי הצמיחה שלכם? "יש לנו שלושה מנועי צמיחה עיקריים היום, אחד זה מה שאנחנו קוראים לו 'מיצוי פוטנציאל בשוק המקומי', יש לנו מחלקה שמייצרת משחות החתלה, זה בעצם מותג שלנו, ואנחנו מצרפים אליו מותג שרכשנו ב-2019. מנוע הצמיחה השני הוא היציאה לחו"ל, יש לנו מוצר ראשון שקיבלנו עליו אישור ב-2019, אנחנו נמצאים בשלב די אחרונים של השקה, נשיק אותו במהלך השנה - ויש לו עוד כמה מוצרים בקנה. המנוע השלישי והלא פחות חשוב זה העניין של הצמיחה שנובעת ממיזוגים ורכישות. "דיווחנו עם פרסום הדוחות על רכישת חברת הפארמה טרי אוף ליין, החברה עוסקת במכשור רפואי, ונמצאת בעולמות בתי המרקחת היא עוסקת בבעיות עור, ואף אוזן גרון. החברה תסייע לנו להגדיל את פוטנציאל היציאה שלנו לחו"ל, לחברה יש יכולות בתחום הרישום, כלומר מוצרים שרשומים כבר בחו"ל - יש להם עולם מותגים מבוסס ומערכת יחסים מבוססת עם לקוחות. החברה הזאת מאוד חדשנית בהסתכלות שלה, יש לה מוצרים שנמצאים בפיתוח, ובין היתר יכולות הרישום שלה יאפשרו לנו לתת סל מוצרים משלים. לקנו למעשה תחום שהוא משיק, אבל לא בדיוק התחום שלנו הוא יותר חדשני, ופורץ דרך, מבחינת עולם התרופות, ולכן החברה נותנת לנו את הערך המוסף שהיינו צריכים". החיבור של החברה עם קרן פימי בשנת 2015 רכשה קרן פימי המנוהלת ע"י ישי דוידי חבילת מניות גדולה בחברת רקח. החברה נסחרת היום לפי שווי שוק של 291.5 מיליון שקל (מחיר מניה של 24.89 שקל). פימי רכשה 42.6% מהחברה במחיר מניה של 19.36 שקל.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
