תרופות
צילום: Kendal on Unsplash
ראיון

"הקורונה פגשה אותנו במקום טוב - רקח יכולה לספק את כל מוצרי החיטוי שישראל צריכה"

רקח שבשליטת קרן פימי חולשת על מוצרי החיטוי הרפואיים שהקורונה הגדילה את הביקושים אליהם באופן דרמטי; החברה שב-5 השנים האחרונות היתה "תחת הרדאר" נמצאת היום בנקודת פריצה -  זמן טוב לדבר עם יובל ברנשטיין, סמנכ"ל הכספים 
ניצן כהן | (4)

קרן פימי היא אחת מקרנות ההשקעה הטובות בשוק ההון המקומי. הקרן שמנוהלת על-ידי ישי דוידי  הצליחה לייצר ערך רב למשקיעים בה והיא חולשת על השקעה בעשרות חברות, רובן ציבוריות. שיטת העבודה של הקרן היא - רכישה במחיר סביר, מעורבות בניהול ושיפור הביצועים העסקיים ומכירה ברווח משמעותי.

בשנת 2015 רכשה קרן פימי חבילת מניות גדולה בחברת רקח. רקח הייתה אז חברה מפוזרת ללא מיקוד. כך למשל החזיקה ברשת בתי מרקחת, מפעלים לייצור תרופות במקביל לזיכיון של מפעל הפיס. חוסר המיקוד של החברה גרם לאובדן ערך משמעותי בחברה שמחזיקה ביכולות יצור תרופות גנריות, אישורים רגולטוריים מתאימים וידע רב.

דוידי זיהה הפוטנציאל ורכש 42.6% מהחברה במחיר מניה של 19.36 שקל ובסך הכל השקיע 80 מיליון שקל. שווי החברה לצורך ההשקעה עמד אז על קצת פחות מ-188 מיליון שקל. שלוש שנים לאחר מכן ולאחר שהחברה המשיכה לדשדש הקצתה החברה לפימי 1.8 מיליון מניות ללא תמורה, במסגרת ההסכם המקורי, והקרן עלתה להחזקה של 51.2% ובכך הפכה לבעלת השליטה בה. למעשה, מחיר הכניסה האפקטיבי הוא כ-16 שקל למניה. 

בין 2015 כשנכנסה פימי לרקח ועד היום עלתה המניה ב-7% בלבד, תוספת תשואה שפימי אינה רגילה אליה. אז חזרנו לרקח, 5 שנים אחרי ההשקעה של פימי ללמוד מה עבר על החברה ולהבין מה הסיבה שפימי עדיין שם ועדיין מאמינה בהשבחה.

"הסיפור של רקח הוא סיפור של חברה תעשייתית בתחום הפרמצבטיקה. לפני כמה שנים לקחה החלטה שמכוונת את עצמה להיות חברת תעשייתית בתחום. כלומר לייצר תרופות בשני אתרים, לייבא מותגים רפואיים. לשפר את תהליכי הייצור ולהקים מרלו"ג שישפר את יכולת ההפצה. אנחנו מדברים על תהליך שהתחלנו אותו לפני 5 שנים בעלות של 100 מיליון שקל" אמר לביזפורטל סמנכ"ל הכספים של החברה, יובל ברנשטיין.

"היום יש לנו מגוון מוצרים שנמצאים כמעט בכל בית. אנחנו למעשה חברה גנרית שיודעת לייצר תרופות ויודעת לעשות הרבה בתחומי נישה כמו עיניים, חיטוי וכד'. יצאנו מפעילות בתי המרקחת ואנחנו מתמקדים עכשיו בשוק המוסדי ובהספקת מוצרים לבתי מרקחת. שדרגנו את מערך הייצור שלנו באופן דרמטי והחלטנו להיכנס לתחומים אחרים בתחום הפארמה ששם יש לנו ידע ויכולת וצריך לזכור שאנחנו מתקופה בה יש ביקושים גדולים למוצרים שלנו".

איפה הקורונה פוגשת אותכם?

"אחת ההחלטות האסטרטגיות שלנו הייתה להיכנס לתחום חומרי החיטוי. ואני רוצה להסביר, אנחנו לא מדברים על חיטוי לבית או האלכוג'ל שכולנו מוכרים. אנחנו ראינו שהרבה חברות יוצאות מתחום חומרי החיטוי שמיועדים ל'קו הראשון', כלומר למרפאות, חדרי ניתוח, חדרי מיון וכד' ולשם החלטנו להיכנס. הרחבנו את מערך הייצור שלנוו השקענו סכומים לא מבוטלים בתהליכי ייצור חדשניים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"בחודש מארס האחרון, קיבלנו את האישורים הרגולטוריים המתאימים לייצור מוצרי החיטוי ונכנסנו לייצור מוצר מסחרי תחת המותג שלנו. הסיפור של המוצרים האלה הוא שהם לא אלכוג'ל אלא מוצרי אלכוהול תרופתיים עם חומרים פעילים שנכנסים לקו הראשון של הקורונה. הקורונה פוגשת אותנו במצב שיש לנו מתקן שסיימנו את ההקמה שלו ואנחנו בייצור מסחרי.

מוצרי החיטוי אמנם מתבטאים בתוצאות, אבל הרבעון השני היה פחות טוב מהרבעון הראשון - ההכנסות הסתכמו ב-53.2 מיליון שקל לעומת כ-67 מיליון שקל ברבעון הראשון ולעומת 46.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה הסתכמו המכירות ב-120 מיליון שקל לעומת 95.5 מיליון שקל במחצית המקבילה. הרווח הסתכם ב-5 מיליון שקל לעומת פחות מ-2 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בחברה אופטימיים לגבי ההמשך.   

"נתון מעניין נוסף הוא שהרבה חברות מהתחום יצאו ממוצרי החיטוי בשנים האחרונות ואנחנו החלטנו להרחיב את הפעילות הזו", אומר ברנשטיין, "כך שנוכל לספק לחברת טבע את מוצרי החיטוי שלהם שמשווקים תחת המותג שלהם ואנחנו משווקים את שלנו תחת המותג שלנו. הביקוש למוצרי החיטוי מאז חודש מארס עלה דרמטית ואנחנו מרגישים את זה ויש לנו מקום לספק את כל מוצרי החיטוי הרפואיים שהמדינה זקוקה להם בתקופה הזו של הקורונה".

"הקורונה למעשה תופסת אותנו במציאות מיוחדת, יש מספר דרגות למוצרי חיטוי ואנחנו מייצרים מוצר שמכוונן למרכזי מיון, לחדרי ניתוח וכד' זה נותן מענה לסיטואציות מורכבות זיהומית.

"אין ספק שמסוף חודש מארס אנחנו רואים פיק של ביקוש למוצרי החיטוי וגם רצון להצטייד במלאים ואנחנו רואים התייצבות ברמה הגבוהה של הביקושים, התייצבות שאנחנו מעריכים שהיא כאן להישאר. באשר לעלויות הייצור הרי שמתקן הייצור החדש מאפשר לנו להיות יעילים ברמות התפוקה ולשרת את מדינת ישראל ברמות הגבוהות.

אתם מייצאים?

"נוזלי חיטוי כמעט לא יוצאים לחו"ל כי אין היגיון להוציא אותם לוגיסטית לחו"ל והביקושים בישראל גבוהים אבל יש לנו מוצרים אחרים שאנחנו מתחילים לייצא אותם לחו"ל בעיקר בתחום הסטרואידים. שם קיבלנו לא מזמן אישור שיווק לסטרואיד שלנו שמיוצר במפעל בחולון וניתן לקחת אותו בצורה של טבליה".

אחרי שסגרתם את בתי המרקחת שלכם, מי הלקוחות שלכם היום?

"היום אנחנו מוכרים B2B. אנחנו כבר לא מוכרים לצרכן הסופי אלא לבתי המרקחת וכאן צריך לזכור שאנחנו נמצאים כמעט בכל מקום, בכל בית מרקחת שכונתי ועד לקוח בסדר גודל של משרד הביטחון ומתמודדים במכרזים גדולים של המדינה. שים לב, יש לנו מוצר בייבי פסטה שהוא משחת החתלה שנמצאת כמעט בכל בית שיש בו או היו בו תינוקות ובטח כאלה שעוד יגיעו".

לאן נעלמתם בשנים האחרונות?

"במהלך 6 השנים האחרונות היינו בתוכנית השקעות אסטרטגית בהיקף של 100 מיליון שקל. מטבע הדברים כשאתה נכנס לתוכנית ארוכה, אסטרטגית ויקרה מאוד אתה מקבל החלטה שעד שאנחנו לא מסיימים אותה אנחנו טסים מתחת לרדאר. אנחנו חברה ציבורית ככה שהכל מופיע בהודעות לבורסה אבל שמרנו על פרופיל נמוך.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    פורר 17/09/2020 08:09
    הגב לתגובה זו
    עקבתי אחריהם שנים. התנהלו נכון בשקט והפכו לנכס נדיר. פימי לא תרמו כלום חוץ מכסף
  • 3.
    שלום 16/09/2020 18:03
    הגב לתגובה זו
    איכות המוצרים ירודה מאוד . המרלוג עובד גרוע והם לא עומדים בשום ביקוש לא מצליחים לייצר . כל הרווחיות של החברה בדוחות זה מפעל הפיס . הקוים והמוצרים מאוד מאוד ישנים . אין דברים חדשים . המוצר היחיד ששוה משהו סינטומיצין 5% לעיינים . שלא יעבדו עליכם.
  • 2.
    קובי 16/09/2020 16:04
    הגב לתגובה זו
    זו מניה שהתחלתי לאסוף לפני כחודשיים לאחר דוחות הרבעון הראשון שטענו שיש עליה בביקושים. החברה סבלה מחוסר יעילות שנים והמניה שילמה מחיר כבד, נראה שפימי אכן השביחו אותה, ועכשיו נקווה לעליות
  • 1.
    חברה פצצה. החיטוי זה רק קצה הקרחון המוצרים שלה (ל"ת)
    רוני 16/09/2020 13:29
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.