דויטשה בנק
צילום: iStock

דויטשה בנק: דוחות חברות הטכנולוגיה יככבו השבוע, צפי למגמת הכאת תחזיות- אך אכזבה אפשרית

סקירת המאקרו השבועית של הבנק: "שווקי המניות עשויים להיות תחת לחץ מחששות בנוגע לצמיחה הגלובלית ומדיניות פוליטית"; "פגישת הפד ונתונים כלכליים שיפורסמו השבוע צפויים לתמוך בנרטיב ההתאוששות"
לימור זילבר |

"תמונת המצב בשווקים היא שתנודתיות נוספת בשווקי המניות עשויה להתרחש לאור חששות השווקים בנוגע למדיניות הממשל וההשלכות של ההתאוששות הכלכלית. דוחות לרבעון ה-1 שיפורסמו השבוע על ידי חברות הטכנולוגיה הגדולות צפויות להכות את התחזיות אך כל אכזבה עשויה לנער את השווקים" כך כותב בסקירתו השבועית כריסטיאן נולטינג, הכלכלן הראשי של דויטשה בנק. 

בנוסף, כותב נולטינג: "דאגות בנוגע לנגיף הקורונה יתמקדו בעיקר בטרגדיה בהודו, אך גם כלכלות מפותחות נוספות כדוגמת יפן יהוו מקור לדאגה. נתוני הצמיחה לרבעון ה-1 בארצות הברית (שיפורסמו ביום חמישי) יעמדו כסתירה לנתוני הצמיחה השליליים בגוש היורו שיפורסמו ביום שישי אך השווקים עשויים להתמקד בנתוני זמן אמת עדכניים יותר כמו סקר IFO בגרמניה שיפורסם מאוחר יותר היום ומדד ביטחון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן שיפורסם ביום שישי וכן נתוני האבטלה השבועיים בארצות הברית. נתונים רשמיים של מדד מנהלי הרכש בסין יפורסמו ביום שישי. הבנק המרכזי היפני נפגש בימים שני ושלישי והפד נפגש בימים שלישי רביעי כאשר שניהם צפויים לעשות כמיטב יכולתם על מנת לא להרעיד את הסירה".

שווקי המניות: מדיניות הממשל ארצות הברית וחששות בנוגע לצמיחה העולמית. שווקי המניות עשויים להיות תחת לחץ מחששות בנוגע לצמיחה הגלובלית ומדיניות פוליטית.

לאחר ירידות חדות ביום חמישי האחרון, מדד ה-S&P 500 התאושש בצורה חזקה ביום שישי וסיים את שבוע המסחר בירידות קלות. הירידות ביום חמישי הם בנוגע לפחד באשר למדיניות הממשל החדש והעלייה העולמית במספר חולי הקורונה מעיבים על ההתאוששות הכלכלית בארצות הברית. חששות בנוגע להעלאות מס רווחי הון עשויים ליצור טריגר נוסף של אי וודאות בנוגע למכפילים והשווים הגבוהים. ישנם בנוסף גם חששות בסקטורים מסוימים סביב שינוי מדיניות. תוצאות הרבעון ה-1 ממשיכים להכות את התחזיות אך  ייתכן והשווקים כבר תימחרו את זה. החדשות הטובות הם שהחששות בנוגע לאינפלציה פחות שולטות בנרטיב כאשר תשואות האג"ח ל-10 שנים נסחרות ברמה של 1.57%.

 

פגישת הפד ונתונים כלכליים  שיפורסמו השבוע צפויים לתמוך בנרטיב ההתאוששות 

היכן כל אלה מותירם את הפד? לקראת  פגישת הפד בשבוע הזה (שלישי/רביעי) נראה כי קיימות לו אופציות נוספות מאשר להמשיך במסלול הקיים. הנרטיב המרכזי של פאואל שהתמיכה הפיסקלית והמוניטרית יהיו קיימות כל עוד הן נחוצות והתפיסה שכל דחיפה למעלה באינפלציה היא זמנית על פי הפד, מקובלת כעת על השווקים וכל רמז לגבי שינוי גדול בתפיסה יגרום לתנודתיות בשווקים. הנתונים בארצות הברית השבוע לא יגרמו לשווקים להתנער מן הנרטיב הזה. נתוני התוצר ברבעון ה-1 שיפורסמו מחר צפויים להרגיע את השוק ומדד המחירים PCE( שיפורסם ביום רביעי) גם אם יהיה גבוה הוא רק אחד מכמה מדדי אינפלציה. השווקים כן ישימו לב למדד ביטחון הצרכנים שיפורסם ביום שלישי ולמדד ביטחון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן שיפורסם  ביום שישי.

השבוע הגדול של הדוחות: דוחות חברות הטכנולוגיה הגדולות יככבו השבוע, כאשר הצפי הוא להמשך המגמה של הכאת התחזיות אך אכזבה אפשרית

השבוע הקרוב יהיה חשוב במיוחד עבור עונת הדוחות של הרבעון ה-1. כ-50%  מחברות ה-S&P 500 ידווחו השבוע, כולל מספר חברות טכנולוגיה גדולות יחד עם 34% מהחברות במדד STOXX 600 . שיעורים גבוהים של הכאת תחזיות צפויה אך ייתכנו אכזבות במיוחד בסקטורים מחזוריים שראו תיקונים למעלה בתחזיות הרווח במהלך הרבעון ה-1. מתוך 121 החברות במדד S&P 500 שחשפו את נתוני הכספים שלהם לרבעון ה-1 עד כה, 76% מהם הכו את התחזיות כאשר הסקטורים המובילים הם האנרגיה והפיננסים. התחזיות כעת צופות גידול של כ-34% ברווח לעומת הרבעון ה-1 של השנה שעברה לצד עלייה של כ-8% בהכנסות לעומת הרבעון ה-1 של השנה שעברה. כאשר לשנת 2021 כולה הצפי הוא לצמיחה של כ-30% ברווח עם צמיחה של 10% בהכנסות.

באירופה 98 חברות במדד STOXX 600 דיווחו את תוצאותיהם לרבעון ה-1 עד ו62 אחוז מהם הכו את התחזיות. הצפי הוא לצמיחה של 61.2 אחוז ברווחיות ברבעון ה-1 לעומת השנה שעברה לצד עלייה של 2.8 אחוז בהכנסות. עבור שנת 2021 כולה התחזיות מצביעות על גידול של 38.7 אחוז ברווחיות לצד עלייה של 10 אחוזים בהכנסות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

גרמניה וגוש היורו: אור בקצה המנהרה? הבנק המרכזי האירופאי עדיין מתמקד בדאגות לטווח הקצר, אך נתונים מגרמניה יחד עם נתונים נוספים עשויים להצביע על ריבאונד כלכלי מאוחר יותר השנה

בפגישת הבנק המרכזי האירופאי בשבוע שעבר, חזר הבנק על התחייבותו להיקף הגבוה של תוכנית רכישות במהלך הרבעון ה-2 וחששותיו בנוגע לצמיחה בטווח הקצר. אבל, גם אם נתוני הצמיחה לרבעון הראשון ביום שישי הקרוב יצביעו על התכווצות לעומת הרבעון הקודם, אין צורך להיכנס לדיכאון ולשלול תחזית של ריבאונד חד בהמשך השנה. מידע בחלק מן המדינות בגוש היורו מצביע כי הסגרים הקיימים כעת הם בעלי השפעה כלכלית פחותה מאשר אלה שהיו בשנת 2020 כמו גם שיעור המתחסנים שממשיך לעלות. תשומת הלב מופנית לעבר מה שעשוי הבנק המרכזי האירופאי לומר בפגישתו בחודש יוני: בשלב מסוים המדיניות צפויה להשתנות: מהתמקדות בנגיף הקורונה, לעבר התמקדות בהתאוששות הכלכלית והתגובה האפקטיבית של הבנק למציאות המשתנה.

בגרמניה סקר IFO שיפורסם היום יחד עם מדד ביטחון הצרכנים של מכון GFK ביום רביעי עשויים להצביע על תמונת מצב חיובית יותר אך גם נתון שיעור האבטלה ביום חמישי חשוב. הסביבה הפוליטית במירוץ לקראת הבחירות הפדרליות בספטמבר 2021 מתבהרת כאשר מפלגות ה-CDU/CSU ומפגת הירוקים בחרו את ראשיהם בשבוע שעבר שיתמודדו על תפקיד הקנצלר.

הודו: גל ההדבקה הנוכחי בנגיף הקורונה ידחוף את הבנק המרכזי ההודי לתגובה משתנה בהתאם למשך הזמן של ההתפרצות האחרונה

המצב המדאיג ביותר בהודו מזכיר לכולנו כי נגיף הקורונה הוא איום גלובלי גדול. מספרי מקרי ההדבקה הגדול בגל האחרון בהודו מאיים בעוד קשיים כלכליים ויהווה אתגר נוסף עבור הממשלה והבנק המרכזי ההודי. הירידה במטבע ההודי INR בחודש האחרון התמתנה ותרחיש הבסיס שלנו שסגרים והגבלות יחד עם התקדמות מבצע החיסונים מעכבים מאוד את החזרה לנורמליות מבחינת הכלכלה והמדיניות הממשלתית. תחת תרחיש הבסיס הזה, הבנק המרכזי ההודי עשוי להשאיר את ריביות הריפו ברמות הנמוכות כיום ולהמשיך עם נזילות מספקת, כאשר הצמיחה בשנת 2021 לעומת 2020 עדיין צפויה להיות חזקה. התרחיש האלטרנטיבי הנוסף של המשך מקרי הדבקה גבוהים עשוי לגרום לבנק המרכזי ההודי לשקול צעדים נוספים כמו הארכת תוכנית הרה-ארגון של החוב, אפשרויות מחזור נוספות של חוב לטווח ארוך ועוד. אך הצעדים האפשריים הפיסקליים מצומצמים יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?