אהוד ברק
צילום: נועם בראל

האם יש ארביטראז' במניית אינטרקיור?

אינטרקיור השלימה את המיזוג עם הספאק ותסחר בקנדה החל מיום שישי; המחיר בארץ נמוך בכ-10% מהמחיר של הספאק
גלעד מנדל | (7)

חברת אינטרקיור 7.28%  שמנוהלת ע"י אלכס רבינוביץ והיו"ר שלה הוא אהוד ברק, השלימה את המיזוג עם הספאק הקנדי ותחל להיסחר בקנדה ביום שישי.  אחר המיזוג, החברה צפויה להיות רשומה למסחר בקנדה ובישראל במקביל ולאחר מכן גם בנאסד"ק. הספאק שצפוי להתמזג עם אינטרקיור, Subversive acquisition corp (סימול: SVBRF) גייס 290 מיליון דולר לצורך ביצוע המיזוג וכמו בכל ספאק, למשקיעים יש אפשרות לפדות את המניות שלהם, כלומר להחזיר אותן לספאק ולקבל בחזרה את ה-10 דולר למניה שהשקיעו.

 

מתוך ה-290 מיליון דולר ישנם כ-55 מיליון דולר שהושקעו על ידי משקיעים פרטיים, לפי אותו השווי בו השקיעו שאר המשקיעים הציבוריים – המשקיעים הפרטיים חתמו על הסכם במסגרתו וויתרו על הזכות שלהם לביצוע פדיון למניות שלה ובכך יש בעצם לחברה 55 מיליון דולר "מובטחים". עדיין לא ידוע מהו שיעור הפדיון שיהיה בספאק – אבל מכיוון שהמחיר מניה של הספאק נמצא מעט מתחת ל-10 דולר שבו הוא הונפק, סביר שיהיה שיעור פדיון מסויים, אפילו שמעותי. בכל מקרה – לאינטרקיור זה פחות משנה שכן ככל שיש יותר משקיעים בספאק שפודים את המניות שלהם כך לספאק מוקצות פחות מניות ובעלי המניות של אינטרקיור מדוללים פחות.

 

במיזוג יש גם פער בין מחיר מניית הספאק למניית אינטרקיור שכן המחיר מניה של אינטרקיור עומד על 25.18 שקל שהם כ-7.71 דולר, בעוד שמניית הספאק נסחרת ב-9.8 דולר (והמשקיעים של הספאק השקיעו ב-10 דולר). ההפרש הוא לא בדיוק בין 7.71 דולר ל-9.8 דולר שכן הנהלת הספאק צפויה לקבל מניות ללא עלות בתמורה למיזוג שהיא קידמה וכשלוקחים את זה בחשבון (דילול של עד 10%) מקבלים פער נמוך יותר, אבל עדיין משמעותי. המחיר האפקטיבי במיזוג בהינתן הדילול תלוי בהיקף ההיענות בספאק אך הוא יהיה מתחת ל-9 דולר ומבטא בכל זאת - אפסייד של 10% על המחיר של אינטרקיור בבורסה המקומית. 

 

לאחר המיזוג עם הספאק צפוי להגיע נדבך נוסף במסגרתו אינטרקיור תקצה לחברת בטר מניות בשווי של 115 מיליון שקל ובכך תרכוש את הפעילות של חברת בטר בישראל. בטר ניסתה בשיא טרנד הקנאביס להתמזג עם חברת וויטסמוק בתקופה שהוא היה שלד ציבורי אך המיזוג נפל עקב אי הסכמות בין הצדדים. על פי גורמים בשוק, אף על פי שבעבר, בתקופת האסדרה הישנה שהמחירים היו קבועים חברת בטר הייתה הפסדית – כיום נרשם שיפור בתוצאותיה. במסגרת ההסכם אינטרקיור גם תשקיע 2.5 מיליון דולר  במזומן בפעילות של בטר באוסטרליה לפי שווי של 20 מיליון דולר  כאשר  בעלי המניות הנוכחיים של בטר ישקיעו את אותו הסכום בתנאים זהים. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    א.מ 01/09/2021 13:29
    הגב לתגובה זו
    לא מבין את הכתבה.
  • 6.
    לפיד 23/04/2021 18:47
    הגב לתגובה זו
    לברק יש את הידע, הקשרים והיכולות ךמנף את המנייה לשיאים גדולים.
  • 5.
    עדי 22/04/2021 20:57
    הגב לתגובה זו
    כשתכנס לנסדק היא תהיה בשערים שלא חלמתם עליהם
  • 4.
    הבוננזה הבאה (ל"ת)
    מאור 22/04/2021 20:10
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יודע דבר 22/04/2021 13:42
    הגב לתגובה זו
    מאמין ביכולתו של ברק למנף את החברהוהמניע שלו לא רק שמו הטוב והקשרים הבינלאומיים שלו אלא גם מעצם החזקתו באופציות ואלה פוטל יוצא ישיר מביצועי המניה..ראו תקדים אלון מאסק בטסלה
  • 2.
    מקום 1 בarkישראל ועוד.. (ל"ת)
    דניאל 22/04/2021 09:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אמיר 22/04/2021 08:59
    הגב לתגובה זו
    במכירות וברווחים, זה הדבר היחידי שחשוב
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: