הרפורמה כאן: מספר קרנות הנאמנות יצומצם ל-57
רשות ני"ע ואיגוד קרנות הנאמנות הציגו מתווה שבמסגרתו 100 קרנות נאמנות יתמזגו, לא מדובר במספר משמעותי של קרנות מאחר ובשוק קיימות מעל 1000 קרנות אקטיביות. המהלך יגרום לצימצום של כ-10% ממספר הקרנות הקיימות. מטרת המתווה היא לא לאפשר לקרן שהשיגה ביצועים טובים בזמן קצר לזכות בגיוסי עתק, הרבה קרנות עובדות בשיטת המצליח הזו.
הרשות עדכנה את רשימת הסיווג של הקטגוריות השונות בענף קרנות הנאמנות על מנת לשפר את היכולת של ציבור המשקיעים לבצע השוואה לצורך קבלת החלטות השקעה. מספר הכותרות של הקטגוריות צפוי להצטמצם מ- 76 כיום ל- 57 לאחר כניסת העדכון לתוקף.
במסגרת מהלך זה, הרשות חידשה כותרות מאפיינות שישקפו באופן מיטבי את ההבדלים בין הקרנות השונות, על מנת לייצר לקרנות המסווגות באותה קטגוריה מכנה משותף מובהק יותר לצורך השוואה. כך למשל, תחת כותרת העל "אג"ח בארץ- חברות והמרה", נוספו כותרות ראשיות אשר ממיינות את קרנות האג"ח הקונצרניות גם לפי לקרנות, להן חשיפה מנייתית וגם לאלו שאינן חשופות כלל למניות.
בנוסף, הרשות עדכנה את החלוקה על פי בסיס ההצמדה של אגרות החוב (שקליות או כלליות). הרשות תוסיף כותרות משניות המבחינות בין קרנות הנושאות בשמן סימן קריאה לקרנות שאינן נושאות בשמן סימן זה. דוגמה נוספת לעדכון ולהתאמה של הכותרות ניתן לראות בכותרת "אג"ח כללי בארץ", לה נוספו תתי-כותרות אשר ימיינו באופן מדויק יותר את החשיפה המרבית למניות. כך שאם עד כה היו קיימות מדרגות של חשיפה מרבית למניות של עד 10%, עד 20% ועד 30%, הרי שכעת נוספו גם מדרגות של עד 5%, עד 15% ועד 25%.
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשימה המעודכנת גובשה בתיאום עם איגוד מנהלי קרנות הנאמנות במסגרת השיח המתקיים עמו במרוצת החודשים האחרונים לגיבוש מתווה וולונטרי לצמצום תופעת הקרנות הדומות המסווגות תחת אותה קטגוריה. המהלך יסייע לציבור בהליך בחירה והשקעה בקרנות נאמנות, כמוצר השקעה הנפוץ בקרב משקיעים מהציבור.
קיומן של קרנות דומות רבות בניהולו של מנהל קרן המשויכות לאותה כותרת מאפיינת מהווה גורם אשר מגביל את יכולתו של היועץ לבחור את הקרן המומלצת המתאימה ביותר ללקוח. על כן, כחלק מגיבוש המתווה הוולונטרי לטיפול בתופעת ריבוי קרנות דומות המנוהלות במקביל על ידי מנהל קרן, גובש גם עדכון כאמור ברשימת הכותרות המאפיינות.
עד סוף חודש מאי 2021 מנהלי הקרנות יצטרכו להודיע האם הם מקבלים על עצמם את המתווה. המתווה מוגדר אמנם כוולנטרי, אך מנהלי קרנות שיבחרו לא להצטרף עלולות להיפגע בדירוג במערכת הבנקים, דבר שיקשה עליהם בגיוס כספים. המתווה עתיד להתבצע בשתי פעימות: הפעימה הראשונה בחודש יולי, ולא תכלול בתוכה קרנות אג"ח, והפעימה השנייה תתבצע באוגוסט, ותעסוק בקרנות האג"ח בארץ.
- 2.גורמים לקרנות להיות "כלליות" ודומות זו לזו. (ל"ת)דוקא 13/04/2021 12:00הגב לתגובה זו
- 1.ישראל 13/04/2021 10:02הגב לתגובה זומספר קרנות הנאמנות לא יצטמצם ל57 (מתוך 1000 כיום) אלא רק מספר הסיווגים.
מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
