הרפורמה כאן: מספר קרנות הנאמנות יצומצם ל-57
רשות ני"ע ואיגוד קרנות הנאמנות הציגו מתווה שבמסגרתו 100 קרנות נאמנות יתמזגו, לא מדובר במספר משמעותי של קרנות מאחר ובשוק קיימות מעל 1000 קרנות אקטיביות. המהלך יגרום לצימצום של כ-10% ממספר הקרנות הקיימות. מטרת המתווה היא לא לאפשר לקרן שהשיגה ביצועים טובים בזמן קצר לזכות בגיוסי עתק, הרבה קרנות עובדות בשיטת המצליח הזו.
הרשות עדכנה את רשימת הסיווג של הקטגוריות השונות בענף קרנות הנאמנות על מנת לשפר את היכולת של ציבור המשקיעים לבצע השוואה לצורך קבלת החלטות השקעה. מספר הכותרות של הקטגוריות צפוי להצטמצם מ- 76 כיום ל- 57 לאחר כניסת העדכון לתוקף.
במסגרת מהלך זה, הרשות חידשה כותרות מאפיינות שישקפו באופן מיטבי את ההבדלים בין הקרנות השונות, על מנת לייצר לקרנות המסווגות באותה קטגוריה מכנה משותף מובהק יותר לצורך השוואה. כך למשל, תחת כותרת העל "אג"ח בארץ- חברות והמרה", נוספו כותרות ראשיות אשר ממיינות את קרנות האג"ח הקונצרניות גם לפי לקרנות, להן חשיפה מנייתית וגם לאלו שאינן חשופות כלל למניות.
בנוסף, הרשות עדכנה את החלוקה על פי בסיס ההצמדה של אגרות החוב (שקליות או כלליות). הרשות תוסיף כותרות משניות המבחינות בין קרנות הנושאות בשמן סימן קריאה לקרנות שאינן נושאות בשמן סימן זה. דוגמה נוספת לעדכון ולהתאמה של הכותרות ניתן לראות בכותרת "אג"ח כללי בארץ", לה נוספו תתי-כותרות אשר ימיינו באופן מדויק יותר את החשיפה המרבית למניות. כך שאם עד כה היו קיימות מדרגות של חשיפה מרבית למניות של עד 10%, עד 20% ועד 30%, הרי שכעת נוספו גם מדרגות של עד 5%, עד 15% ועד 25%.
- רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשימה המעודכנת גובשה בתיאום עם איגוד מנהלי קרנות הנאמנות במסגרת השיח המתקיים עמו במרוצת החודשים האחרונים לגיבוש מתווה וולונטרי לצמצום תופעת הקרנות הדומות המסווגות תחת אותה קטגוריה. המהלך יסייע לציבור בהליך בחירה והשקעה בקרנות נאמנות, כמוצר השקעה הנפוץ בקרב משקיעים מהציבור.
קיומן של קרנות דומות רבות בניהולו של מנהל קרן המשויכות לאותה כותרת מאפיינת מהווה גורם אשר מגביל את יכולתו של היועץ לבחור את הקרן המומלצת המתאימה ביותר ללקוח. על כן, כחלק מגיבוש המתווה הוולונטרי לטיפול בתופעת ריבוי קרנות דומות המנוהלות במקביל על ידי מנהל קרן, גובש גם עדכון כאמור ברשימת הכותרות המאפיינות.
עד סוף חודש מאי 2021 מנהלי הקרנות יצטרכו להודיע האם הם מקבלים על עצמם את המתווה. המתווה מוגדר אמנם כוולנטרי, אך מנהלי קרנות שיבחרו לא להצטרף עלולות להיפגע בדירוג במערכת הבנקים, דבר שיקשה עליהם בגיוס כספים. המתווה עתיד להתבצע בשתי פעימות: הפעימה הראשונה בחודש יולי, ולא תכלול בתוכה קרנות אג"ח, והפעימה השנייה תתבצע באוגוסט, ותעסוק בקרנות האג"ח בארץ.
- 2.גורמים לקרנות להיות "כלליות" ודומות זו לזו. (ל"ת)דוקא 13/04/2021 12:00הגב לתגובה זו
- 1.ישראל 13/04/2021 10:02הגב לתגובה זומספר קרנות הנאמנות לא יצטמצם ל57 (מתוך 1000 כיום) אלא רק מספר הסיווגים.
בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35
במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.
חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).
