איתן יוחננוף
צילום: גבע טלמור
דוחות

יוחננוף: הרווח התפעולי שולש ברבעון, החנויות הזהות צמחו בכ-15%

רשת הדיסקאונט צמחה בכ-23% ברבעון הסוגר של 2020 לרמת הכנסות של כ-900 מיליון שקל. הרווח התפעולי המתואם הסתכם בכ-75 מיליון שקל. פתיחת חנויות חדשות שיפרה את תנאי הסחר מה שהוביל לגידול ברווחיות הגולמית והתפעולית
איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה יוחננוף

רשת הדיסקאונט יוחננוף 0.38% מדווחת על צמיחה של 22.7% ברבעון הרביעי של 2020 לרמת הכנסות של 896 מיליון שקל (בנטרול טיפול חשבונאי בהסדרי קונסיגנציה) ועל גידול של 219% ברווח התפעולי המתואם ל-74.5 מיליון שקל (בנטרול תקן IFRS 16 והוצאות חד פעמיות בגין תרומות ולפני הוצאות אחרות) עם שיעור רווחיות תפעולית של 8.8%, זאת בהשוואה להכנסות של 730 מיליון שקל ורווח תפעולי מתואם של 23.3 מיליון שקל (3.4% מהמכר) ברבעון המקביל. הגידול מיוחס לעלייה של 15.5% במכירות החנויות הזהות ומפתיחת חנויות חדשות.    הרווח הגולמי ברבעון עלה ב-33.6% לכ-237 מיליון שקל כששיעור הרווחיות הגולמית עלה מעט ל-26.5% (24.3% בתקופה המקבילה)  בין היתר עקב ניהול יעיל של המלאי ואובדן המלאי ומשיפור תנאי הסחר של יוחננוף עקב פתיחת החנויות החדשות, כך לפי החברה. בשורה התחתונה ובנטרול תקן IFRS 16, רשמה יוחננוף רווח לתקופה של 63.3 מיליון שקל (כ-23 מיליון שקל בתקופה המקבילה), או 68.2 מיליון שקל בנטרול הוצאות חד פעמיות בגין תרומות והוצאות בגין גריטת סניפי יינות ביתן.   ה-EBITDA המתואם (בנטרול הוצאות חד פעמיות בגין תרומות ותקן IFRS 16) הסתכם בכ-88 מיליון שקל (כ-10.4% מההכנסות) לעומת 35.9 מיליון שקל (כ-5.2% מההכנסות) בתקופה המקבילה – עלייה של כ-145.5%. ה-EBITDA בתקופה עמד על 120.4 מיליון שקל, כפול מברבעון המקביל. בשנת 2020 כולה ההכנסות עלו ב-11.3% ל-3.3 מיליארד שקל והרווח התפעולי המתואם עלה ב-73.6% לכ-217 מיליון שקל (7% מהמכר לעומת 4.3% ב-2019). הרווח הגולמי עלה בכ-18.6% ל-831.4 מיליון שקל. ה-EBITDA הסתכם רשם גידול של 38.4% לכ-368 מיליון שקל. הרווח השנתי בנטרול תקן IFRS 16 עמד על 135.8 מיליון שקל, גבוה ב-42% מב-2019, וב-170.5 מיליון שקל בנטרול הוצאות חד פעמיות בגין תרומות והוצאות בגין גריטת סניפי יינות ביתן. ביוחננוף מסבירים כי החברה רושמת חלק מעלויות רכישת סניפים המיוחסות לציוד ולשיפורים כהפסד. יוחננוף תחלק דיבידנד בסך כולל 62 מיליון שקל בגין תוצאות 2020. השנה מתעתדת הרשת לפתוח 7 סניפים נוספים ולהגיע למספר של 35 סניפים פעילים, וכן לקדם את הסינרגיה בהמשך לרכישת רשת הסטוק "זול סטוק", עליה סיפר לאחרונה בראיון לביזפורטל סמנכ"ל הכספים של יוחננוף, עוז יוסף. "ביוחננוף למשל תוכל למצוא בקרוב מוצרים של זול סטוק. נוכל לחזק את מחלקת כלי הבית במוצרים שנביא במחיר הרבה יותר זול שיתגלגל ללקוח. עוד ניצור סינרגיה בין מוצרים, נגיד במחלקת היין למכור גם כוסות יין. היבט שני הוא להביא את שאר המוצרים שלהם לחנויות שלנו, בין אם באמצעות קונסיגנציה או בזכיינות", אמר יוסף. עוד הוא הוסיף כי "נקודה נוספת היא כח הקנייה שלנו, שעכשיו זול סטוק תהנה ממנו כדי לפעול מול ספקים שמשיקים לנו. הם יוכלו לקבל מחירים נמוכים יותר, הרי רשת גדולה מקבלת הנחות משמעותיות יותר על כמות. מדובר למשל על חומרי ניקוי. מעבר לזה, כחברה יש לנו המון נדל"ן בבעלותנו ואנחנו יכולים להכניס לשם עוד חנויות של זול סטוק בכל מיני קונספטים: חנות ליד חנות, חנות בתוך חנות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ציקי 24/03/2021 17:11
    הגב לתגובה זו
    לקחה אותם בהליכה...בלי מכירות אונליין ......
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?