"ננסה ש-40% מהמחזור יגיע מהדיגיטל תוך 3 שנים – כמו היעד של נייקי"
דקה לתוך השיחה כבר הגיע הניימדרופ: "'סקימס' של קים קרדשיאן ו'פאבלטיקס' של ריהאנה הם למשל לקוחות חזקים שלנו באינטרנט, שצומחים בקצב גבוה וששיעור הרווחיות הגולמית והתפעולית בהם הוא גבוה גם כן". סמנכ"ל הכספים של דלתא , אסף אלפרוביץ, מדבר בפתח הראיון עמו בביזפורטל על הקשר בין שתי כוכבות הפופ והטראש למושג זוהר הרבה פחות כמו שיעור רווחיות גולמית ותפעולית, שכן החברה דיווחה על שיפור בשניהם - 40% ו-10.4% בהתאמה, מול 37.1% ו-10.1% ברבעון המקביל – ואנחנו מפנים אליו את החשד המיידי: העלאת מחירים. זה לא הסיפור לדבריו.
"השיפור הגיע כאמור משינוי בתמהיל ערוצי המכירה שלנו", אומר אלפרוביץ, "מכירות בדיגיטל הן בעלות שיעור רווחיות גולמיות יותר. שינינו את תמהיל המוצרים ויצאנו באופן יזום בשנה האחרונה מקווים שהיו פחות רווחיים עבורנו, כמו המוצרים שיצרנו לוולמארט. על חשבונם התמקדנו במוצרים רווחיים יותר כמו בגדי פנאי ונוחות, מה שנקרא 'Athleisure'. להערכת כל המומחים הגדולים בעולם מגמת הצמיחה בתחום הזה תמשך והדי.אן.איי והעצמה שלנו היא באמת במוצרים כאלה כמו פיג'מות, בגדי ספורט וגרביים כך שאנחנו נהנים מהמגמה".
בדוחות הרבעון כללה לראשונה החברה את תוצאות Bare Necessities, קמעונאית אונליין של הלבשה תחתונה שאת רכישתה השלימה באוקטובר האחרון בתמורה ל-12 מיליון דולר. "מתוך שיפור של 3 נקודות בשיעור הרווחיות הגולמית ברבעון, 0.5 הגיעו מהפעילות של בר נססיטיז", אלפרוביץ מציין.
וככה זה נראה במספרים: הכנסות של כ-460 מיליון שקל ברבעון, נמוך ב-10% מהרבעון המקביל אולם גבוה ב-20% מזה שלפניו. מכירות 2020 כולה הסתכמו ב-1.4 מיליארד דולר, נמוך ב-14% מנתון של 1.69 מיליארד דולר ב-2019. המכירות בדיגיטל עליהן מדבר אלפרוביץ צמחו ב-180% לעומת הרבעון המקביל ל-76 מיליון דולר, וב-2020 צמחו ב-130% לסך של 152 מיליון דולר.
- היום שבו פרצה אחת המלחמות הקשות שידע העולם ומה קרה היום לפני 41 שנה
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח נקי ברבעון בנטרול סעיפים חד פעמיים נטו ממס עמד על 27 מיליון דולר, ירידה של 21% לעומת 38 מיליון דולר בתקופה המקבילה, אך גבוה ב-38% מהרבעון השלישי של 2020. בשורה התחתונה של השנה כולה לא הצליחה החברה להתחמק מפגעי המשבר, ורשמה מעבר להפסד של 40 מיליון דולר לעומת רווח של 58 מיליון דולר ב-2019. בנטרול סעיפים חד פעמיים נטו ממס הסתכם הרווח הנקי ב-3.8 מיליון דולר, לעומת 60.2 מיליון דולר שנה קודם לכן.
כמו כן, ברבעון יצרה דלתא תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של 162 מיליון דולר (בנטרול תקן IFRS 16), רמת שיא עבור החברה ושיפור מ-97 מיליון דולר ברבעון המקביל. בסוף התקופה היו בקופת החברה 232 מיליון דולר וההון העצמי עמד על 476 מיליון דולר. החובה הפיננסי נטו עמד על 236 מיליון דולר, אחרי שירד ב-30% מרמתו אשתקד.
"יש לנו כמה מנועי צמיחה מאד משמעותיים", מספר אלפרוביץ על המשך הדרך עבור קבוצת הטקסטיל, "זה האונליין שעליו דיברנו, כשחוץ מאתרי דלתא אנחנו מוכרים באמזון ובזלנדו וגם בבר נססיטיז ובריולה שרכשנו; בנוסף יש את המותג הפרטי שאנחנו מוכרים באתרים שלנו, ושם אנחנו יכולים לשפר את הרווחיות כי אנחנו שולטים בכל שרשרת הערך. החברות המובילות בעולם כמו לולו-למון ונייקי, אמרו שתוך שנתיים-שלוש יש להן יעד של 35-40% מהמחזור יהיה דרך האינטרנט, ואנחנו רואים אותן כמודל לחיקוי ומשתדלים ללכת בדרכן. בינתיים בפעילות בישראל השיעור עומד על 15%".
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
"עוד מנועי צמיחה הם תחומי ביגוד הפנאי והספורט שהזכרנו, וגם ה'מאס מרקט' – מכירות לקמעונאיות ענק כמו וולמארט, טרגט, קוסקו או המקבילות באירופה קרפור, לקלייר. זה תחום שצמח מאד בתקופת הקורונה כי הסניפים של הרשתות האלה היו פתוחים בקורונה ובגלל שינוי בהרגלי הצריכה עם גידול משמעותי לטווח הארוך בסגמנט הזה, ואנחנו בין היצרים המובילים ללקוחות שמניתי".
עוד מוסיף אלפרוביץ כי גם המפעלים של דלתא במצרים, תאילנד וויאטנאם הם מנוע צמיחה עבור החברה. "אלה מדינות שהלקוחות שלנו מעריכים את הטבות המיסוי בהן, מדיניות המכס, עלויות הייצור והיכולת הורטיקליות שלנו – דבר שנייקי, שלה אנחנו מייצרים גרביים, ממנפת לטובתה. הענקיות העולמיות מקדמות מהלך של צמצום ספקים אסטרטגיים – הן עובדות עם פחות ספקים אבל מחפשות כאלה שיש להם אמינות ויכולות עיצוב, פיתוח וייצור. אנחנו עושים הכל 'בבית', מהסריגה והצביעה והתפירה דרך האביזרים, מעין וואן סטופ שופ, וזה נכס אסטרטגי שהלקוחות שלנו רואים כאטרקטיבי".
המנכ"ל ובעל השליטה שלכם, אייזיק דבח, אמר לנו לאחרונה שהסגרים גרמו לאנשים לרכוש יותר פיג'מות ובגדים לבית. אם ככה, לא מדובר בביקושים שכבר סופקו?
"פיג׳מות הן גם מוצר אופנתי ועונתי. יש פיג'מות שונות לאביב, לחורף, לקיץ ולסתיו. לאנשי הפיתוח, העיצוב והשיווק שלנו יש תפקיד משמעותי בלהציג באמת קולקציות חדשניות שאנשים ירצו לקנות. בשנים האחרונות לקחנו נתח ששוק מהמתחרים אז נראה שאנחנו יודעים לעשות את זה".
ומה לגבי בגדי ספורט? פתיחת חדרי הכושר תביא לעלייה במכירות או שגם ככה כל מי שמתאמן המשיך לעשות זאת בסגר ודאג לעצמו לבגדי אימון?
"לשוק הספורט יש עוד המון פוטנציאל צמיחה כשדברים יחזרו לנורמה. רק ב-2020 הייתה אמורה להיות אולימפיאדה והיורוליג שבוטלו. אם תסתכל על נייקי ואדידס, השנים החזקות שלנו הן כאלה עם אירועי ספורט גדולים. במובן הזה הקורונה עשתה לא טוב, כי אירועי הספורט תומכים בביקושים לאפנה. מעבר לזה, הספורט המקצועי, למשל קבוצות של ילדים ונוער זה שוק של מיליארדים בארצות הברית, כך שגם החזרה שלהם למגרשים תעשה לנו טוב ואני מאד אופטימי".
"יש לנו חנויות בחו"ל באזורים תיירותיים כך שאנחנו רגישים לסגר ולתנועת הקונים". אסף אלפרוביץ, סמנכ"ל הכספים בדלתא (צילום: ארז עוזיר)
הסרבנים בשוליים
קבוצת דלתא נסחרת כעת לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל, והמניה השאירה מאחור את השפל אליו הגיע במרץ, אז התרסקה ב-60% לעומת אמצע פברואר 2020, רגע לפני שהכתה הקורונה במערב. מאז מניית דלתא התאוששה והיא מתקרבת למחירה טרם המשבר, כשבלאומי פרטנרס אף נותנים לה אפסייד של 12% על מחיר השוק ומציבים לה מחיר יעד של 103 שקל למניה, גבוה מרמתה לפני הקורונה.
החברה פעילה בישראל, ארצות הברית ואירופה, ובאחרונה הנפיקה את הפעילות המקומית שלה ( דלתא מותגים 0.96% ) בבורסה בתל אביב לפי שווי של 1.3 מיליארד שקל אחרי הכסף, כשגייסה מהציבור 263 מיליון שקל (ברוטו). דלתא מפעילה בארץ כ-200 חנויות ושני אתרי אינטרנט באמצעות המותגים דלתא (169 סניפים, מהם 15 חנויות עודפים) וכן רשת ההלבשה התחתונה פיקס הפונה לקהל יעד של נשים צעירות (30 סניפים). נוסף על החנויות שבבעלותה, מוצרי דלתא מופצים בישראל בכ-1,400 נקודות מכירה נוספות. לדלתא ישראל מועדון לקוחות המונה כמיליון איש, והמכירות לאלה ב-2019 היוו כ-60% מכלל המכירות בארץ.
בחודשים האחרונים הודיעה דלתא על שיתוף פעולה בישראל עם רשת הטיפוח Bath & Body Works ועם מותג ההלבשה התחתונה לנשים ויקטוריה'ס סיקרט. אלפרוביץ אומר כי השת"פ עם הראשונה יחל רק בשנה הבאה, ועם השנייה יותר מאוחר, כך שלהתקשרויות מולן לא צפויה להיות השפעה על הפעילות השנה.
אותם 230 סניפי דלתא/פיקס בישראל נפתחו מחדש בימים אלה והשאלה הגדולה היא האם גם בחברה מכירים מקרוב את המקרים שמובאים עתה בעיתונות מדי יום על נאחזי החל"ת/סרבני העבודה שמקשים על החזרה להיקף הפעילות המלא.
"סליחה אם זה קלישאתי, אבל אני חושב שדלתא היא משפחה", משיב על כך אלפרוביץ, "כך מרגישים גם העובדים שלנו, שהם מצוינים ונאמנים ומתרגשים מאד לחזור לחנויות. אנחנו פחות חווים תופעות כאלה".
מה? אתה רוצה לומר שלא נתקלתם במוכר או מקפל בגדים שאמרו לכם "תודה, נשתמע ביוני כשאפסיק לקבל דמי אבטלה"?
"אחד או שניים היו בוודאי".
ועם כל הכבוד לרצון להחזיר אותם לעבודה, מצאתם אולי מקום להתייעלות? יכול להיות שאפשר להסתדר עם פחות עובדים בכל סניף?
"ביחס לנהירה של הקונים והעמידה בתורים עכשיו אני לא רואה שאנחנו במגמה של הורדה של העובדים אלא במגמת צמיחה".
בארץ באמת המשק נפתח מחדש, אבל באירופה קצב ההתחסנות עוד נמוך ושם אתם דורכים במקום – 0% שינוי לעומת רבעון מקביל. מה יהיה שם?
"אין לנו כדור בדולח לצערי, אנחנו כמובן תלויים בהחלטות של הממשלות ומן הסתכם כשהחנויות סגורות זה אתגר, אבל יש פיצוי גדול בפעילות האינטרנטית שלנו באירופה".
דיברת באופטימיות על הביגוד לבית, אבל מה קורה עם מותגי הפרימיום שלכם?
- 1.חברה מצויינת (ל"ת)מיקי 13/03/2021 11:02הגב לתגובה זו

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).
