מטוס בואינג אל על מטוס בואינג אל על
צילום: יחצ

אל על בוחנת גיוס הון נוסף במטרה להשלים את קבלת ההלוואה

על רקע הביקורת הציבורית בנוגע להתנהלות הסלחנית של המדינה כלפי חברת התעופה, היא נערכת לגיוס הון נוסף במטרה להשלים את קבלת ההלוואה בערבות מדינה; בעל השליטה, צפוי להשתתף בגיוס שיעשה כחלק מהצעת הרכש מיוחדת

חברת התעופה אל על 0% מדווחת, כי היא בוחנת אפשרות לגיוס הון, כחלק מהשלמת קבלת ההלוואה בערבות מדינה. החברה, שמצויה במצוקת מזומנים קשה, פועלת בחודשים האחרונים להוציא את ההלוואה בהיקף מוערך של 300 מיליון דולר לפועל, ללא הצלחה רבה.

בהודעת החברה נכתב, כי הגיוס נועד במטרה לחזק את הונה העצמי של החברה, כחלק מהתנאים שהציבו משרד האוצר והגופים המממנים להעמדת ההלוואה כחלק מהמהלך יידרש בעל השליטה החדש, אלי רוזנברג (42.9%) להזרים לחברה הון נוסף, כחלק מהצעת רכש מיוחדת (בעקבות דרישת רשות ני"ע).

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    שמוליק 14/02/2021 23:51
    הגב לתגובה זו
    אלעל חייבים כסף לרבבות אנשים , מעל חצי שנה ויותר שאני מחכה להחזר הכסף על כרטיס,שבוטל חוצפה 0
  • 9.
    שיחזירו לי את הכסף (ל"ת)
    מאוכזב 14/02/2021 22:21
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    תחזירו את הכסף שלקחתם (ל"ת)
    גיא 14/02/2021 15:27
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משפחת פשע (ל"ת)
    הפורש 14/02/2021 14:57
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ירון 14/02/2021 11:33
    הגב לתגובה זו
    ראג שרות בטיסה צריכה להיות נאמנה רק לשרות!!
  • 5.
    S.k 14/02/2021 11:13
    הגב לתגובה זו
    למנכל , סמנכלים וראשי אגפים כולל מזכירותיהן ולישכותיהם מגיעים יום יום לעבודה מאז תחילת המשבר. לזה יש כסף???
  • 4.
    על קרן הצבי (ל"ת)
    דן 14/02/2021 10:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    וכל הכסף לטייסים קרן הצבי יותר בטוח (ל"ת)
    ניר 14/02/2021 10:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אמת 14/02/2021 10:07
    הגב לתגובה זו
    לקצץ בשכר מנהלים וטייסים במיידי לא יכל להיות שחברה עם 40 מטוסים יהיו 600 טייסים
  • 1.
    חבל על הכסף .... (ל"ת)
    יוסי לוי 14/02/2021 09:22
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

השנה הטובה ביותר בבורסה ב-30 שנה; ומה יהיה היום בבורסה?

מתקרבים לסיום שנה מדהימה - ומה צפוי בשנה הבאה?

מערכת ביזפורטל |

כדאי לכם להיכנס לסקר כאן, כמות ההצבעות היא רבבות בודדות (כ-30 אלף), לא מספרים "מטורפים", אבל זה כבר מדגם מייצג -  תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?. אתם אופטימיים! נדגיש שוב שחוכמת ההמון התבררה בעבר כטובה יותר מהערכות המומחים. אנחנו בתחושה שהשוק יקר וצפוי תיקון - אבל, אף אחד לא נביא.  

זו השנה הטובה ביותר בבורסה ב-30 השנים האחרונות, ובכלל אנחנו ברצף של שנים טובות. מה מגיע אחרי עליות - ירידות. בדיוק כמו שאחרי ירידות מגיעות העליות. בסה"כ שוקי המניות עולים, הממוצע הרב שנתי הוא 7% בשנה. אבל כאשר במשך שנתיים השוק עולה פי 2, אז החשבון הרב שנתי מתבלבל. או שהממוצע עולה, או שצפויה התמתנות בשוק.  


מניות הפיננסים בירידה. זה לא רק בגלל המס של סמוטריץ', זה ההבנה שהרווחים העצומים האלו לא יכולים להימשך. בביטוח זה יהיה ירידות מחירי ביטוח הרכב, ואז גם בתחומים נוספים. בבנקים - נקווה לתחרות של המיני בנקים, זה אירוע חשוב. מסים לא יעזרו, הם רק יתגלגלו שוב עליכם.  


מניית אפקון החזקות 0%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"



  • טרם החל המסחר הרציף