איתי בן זאב בורסה
צילום: קובי קנטור

הבורסה תנסה לפתות את המחזיקים המקוריים למכור את מניותיהם

זאת בעקבות החוק שאילץ את המוסדיים למכור את החזקותיהם בבורסה בשליש מהמחיר בה היא נסחרת כיום. הבורסה תנסה לפצות את המחזיקים הנותרים באמצעות מניות חדשות בדיסקאונט על המחיר הנוכחי
נתנאל אריאל | (4)

הבורסה לניירות ערך הבורסה לניע בתא 1.76%  מנסה להשלים את המהלך למכירת הבורסה לציבור ומודיעה למשקיעים המקוריים (המוסדיים שעדיין מחזיקים במניותיה) כי היא בוחנת מהלך במסגרתו היא תרכוש מהם את המניות שהם חייבים למכור על פי החוק ובתמורה תקצה להם מניות חדשות בהנחה מסוימת (שטרם נקבע גובהה) על מחיר מניות הבורסה הנוכחיים.

עד לפני מספר שנים מי שהחזיק במניות הבורסה היו המוסדיים כמו בית ההשקעות IBI, הבנקים חברת הביטוח מגדל, מיטב וכו'. אלא שתיקון לחוק ניירות ערך, חייב את המשקיעים המקוריים למכור את מניותיהם - במחיר נמוך במיוחד של 5.08 שקל למניה, כלומר לפי שווי של כ-500-600 אלף שקל, והותר להם להמשיך ולהחזיק בשיעור של עד 5% לכל היותר במניות הבורסה.

אלא שהשווי לפיו המחזיקים המקוריים אולצו למכור את מניותיהם, היה נמוך משמעותית משווי הבורסה, ועובדה שכעת הבורסה נסחרת לפי שווי שוק של כ-1.67 מיליארד שקל, ובשער של כ-16.5 שקל למניה. כלומר - פי 3.2 יותר מהמחיר ההוא. אפשר אמנם לטעון שהמחיר לא היה מגיע לשווי הנוכחי אילולא חוקק החוק ההוא אך העובדה היא שהמוסדיים נאלצו למכור מניות במחיר נמוך בהרבה מהשווי ההוגן של המניות.

הבעיה הייתה שבמסגרת הוראות המעבר לחוק הוכנס סעיף קיצוני לפיו גם אם המוסדיים ימשיכו להחזיק את המניות (וליהנות מתשלומי דיבידנד), הרי שבכל זמן עתידי בו ימכרו אותן הם יוכלו לקבל תמורתן רק את המחיר המקורי של 5.08 שקל למניה. או בלשון החוק: "בעת מכירתה של מניית הסדר, במקרה שתמורת המכירה תעלה על סכום למניה, הנגזר מההון העצמי של החברה על פי דוחותיה הכספיים לשנת 2015 (סך של כ-5.08 שקל, להלן: "התמורה הבסיסית") יעביר חבר הבורסה המוכר לידי החברה סכום בגובה ההפרש בין תמורת המכירה של מניית ההסדר לבין התמורה הבסיסית (להלן: "התמורה העודפת"), כאשר החברה תהא רשאית לעשות שימוש בתמורה העודפת באופן המוגבל אך ורק להפחתת עמלות ו/או השקעה בתשתיות טכנולוגיות".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אפילו לבורסה תקעו מניית זהב שהיא בעצם חרב הרסנית (ל"ת)
    מניית הזהב 11/02/2021 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שוק חופשי חחח 11/02/2021 14:10
    הגב לתגובה זו
    ותמיד זה לרעת המשקיעים מדינה של פיגור שכלי
  • 2.
    רפי 11/02/2021 13:47
    הגב לתגובה זו
    מחזיק בה.למכור ?
  • 1.
    בני 11/02/2021 09:31
    הגב לתגובה זו
    טוב יעשה אדם אם ישקיע במקום אחר
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: