בורסה
צילום: אתר הבורסה

הבורסה מקדמת: חברות ללא ייצוג נשי בדירקטוריון יוצאו ממדדי הדגל?

הבורסה לניירות ערך הישראלית העלתה קול קורא להצעות לעידוד החברות הבורסאיות לפרסום דוח"ות ESG ולהגדלת אחוז הנשים בדירקטוריונים, תחת הטענה ש-"זה מה שהציבור רוצה." אולם כעת נשאלת השאלה - האם זה בכלל תפקידה של הבורסה להיות "השוטר הטוב"?
תומר אמן | (19)

הבורסה לניירות ערך בוחנת הצעות לעידוד החברות הבורסאיות לפרסום דו"חות אחריות תאגידית (ESG) ולהגדלת אחוז הנשים בדירקטוריונים בקרב החברות הבורסאיות. בין ההצעות, השקת מדדי ESG, והתחשבות בסוגיות אחריות תאגידית וייצוג הנשים בדירקטוריון, כחלק משיקולי קביעת הרכב מדדי הדגל של הבורסה.

במסגרת הקול הקורא תבחן הבורסה שורה של נושאים הנוגעים לאחריות תאגידית. הראשון, הינו חיוב ההחברות גדולות לפרסם דו"ח אחריות תאגידית בהתאם לתקנים בינלאומיים ובשפה האנגלית. בנוסף, ייבחן נושא פרסום שאלון מקוון הממוקד לתחום האחריות התאגידית – בשאלון החברות תוכלנה לענות על שאלות עיקריות בתחום הסביבה, חברה וממשל תאגידי, דבר שיאפשר גם לחברות שאינן מפרסמות דו"ח ESG להתייחס לנושאים העיקריים. המידע יפורסם באתר הבורסה ויאפשר חשיפה למשקיעים המקומיים והזרים ולגופי הדרוג הבינלאומיים.

 

עוד תבחן האחריות התאגידית וייצוג הנשים בדירקטוריון כשיקול בקביעת הרכב מדדי הדגל של הבורסה - כלומר, בחינת מדדי הדגל של הבורסה על בסיס פרסום דו"ח אחריות תאגידית או מילוי השאלון המקוון ומספר הנשים בדירקטוריון, בקביעת ניירות הערך שייכללו במדדי הדגל של הבורסה  או משקל נייר הערך במדד.

 

לבסוף, תבחן השקת מדדי ESG חדשים בשיתוף עם עורך מדדים בינלאומי, אשר יאפשר השקת מוצרים עוקבים להשקעה. טיוטה להערות הציבור בנושא עלתה הבוקר במערכת "מאיה" של הבורסה ונסמר כי הציבור מוזמן לתת את הערותיו עד ליום 20 בפברואר, 2022 ולאחר מכן ובהתחשב בהערות שיתקבלו, תובא ההצעה לאישור דירקטוריון הבורסה.

בשנים האחרונות גוברת המודעות בקרב המשקיעים לנושאים מסוג זה, תוך התייחסות לתחומי הסביבה, החברה והממשל התאגידי זאת לטענת הבורסה. על פי הנתונים שנמסרו, התעניינות המשקיעים באה לידי ביטוי בגידול בהשקעות על בסיס שיקולי אחריות תאגידית, וזאת כאשר כ-45% מסך ההשקעות התאגידיות באירופה וכ-33% מסך ההשקעות התאגידיות בארה"ב מתחשבות בשיקולי ESG.

 

מספר קרנות הסל בעולם העוקבות אחר מדדי אחריות תאגידית הגיע בחודש נובמבר 2021 ל-872 קרנות, ששווין כ-371 מיליארד דולר כאשר 147 מיליארד דולר (40%) מתוכם גויסו רק בשנת 2021. כיום, כ-90% מהחברות הנכללות במדד S&P 500 מפרסמות דוחות ESG, זאת לעומת המצב בישראל בו רק כ-25 חברות בורסאיות שמניותיהן כלולות במדד ת"א 125 מפרסמות דו"ח אחריות תאגידית. בשנת 2021, המשרד לנושאים אסטרטגיים החל לסייע במימון פרסום דו"ח אחריות תאגידית לחברות, ונמסר כי 22 חברות הרשומות בבורסה המקומית צפויות לפרסם לראשונה דו"ח ESG בחודשים הקרובים.

 

עוד נמסר כי הרשות לניירות ערך החלה אף היא לעודד פרסום וולונטרי בנושא של דו"ח ESG במסגרת פרסום הדו"חות השנתיים ואף השיקה לאחרונה את פורום "35+" לקידום גיוון נשים בדירקטוריונים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מוקדם יותר במהלך שנת 2021 הודיע בית ההשקעות  אלטשולר שחם כי לא ישקיע יותר בחברות שרוב עיסוקם כולל חיפוש הפקה וייצור של דלקים פוסיליים. ההחלטה "עברה בשקט" על אף שהיא כמובן שנויה במחלוקת בלשון המעטה. המדינה מעודדת חיפושי נפט וגז. הגילויים של מאגרי תמר ולוויתן הם חשובים מאוד לכלכלה הישראלית. מדובר באחד הנכסים הגדולים של המשק. 

אלטשולר שחם בחרו בדרך הקלה והפשוטה, ואולי בדרך שתייצר להם יחסי ציבור טובים - אבל זו דרך עקומה. הם שופכים את התינוק יחד עם המים. אז נאמר על ידי יו"ר רשות שוק ההון ענת גואטה בוועידת ESG של ביזפורטל ואיגוד הדירקטורים כי השוק יתאזן ובסופו של דבר, והגופים המוסדיים ילמדו לכמת את הסיכונים. במילים אחרות, אלטשולר שחם צריך לרכוש מניות גז אבל תחת הסיכון שהוא מתייחס לניירות ערך בתחום. אם לגישתו התחום של שותפויות הגז הוא מסוכן לטווח ארוך, אז פשוט שידרוש תשואה גבוהה יותר על ההשקעה – הן בהון והן בחוב (אגרות חוב).

הביקורת שהוטחה אז באלטשולר היא שאי השקעה כוללת בחברות מסוג זה מהווה עבורם גול עצמי, גם לעמיתים באלטשולר שחם וגם למדינה שהאינטרס שלה לעודד חיפושי נפט וגז. ואגב, מה לעשות – הנפט והגז ימשיכו להיות כאן עוד עשרות שנים, אם כי המרכיב שלהם הולך ופוחת לאורך השנים. 

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    מה הקשר בין פעילות כלכלית השואפת למיקסום רווחים לבין ייצוג חברתי ? (ל"ת)
    31/01/2022 09:01
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    YL 30/01/2022 22:52
    הגב לתגובה זו
    תפעל נחרצות נגד גופים חשודים ב הונאת הציבור עם עונשים תואמים לארצות הברית ובמיוחד נגד הנבלות ש מנפיקים ללא הגבלה וחלקם מתוך ידיעה ברורה ש הונו את ציבור המשקיעים
  • 13.
    אלי 30/01/2022 18:08
    הגב לתגובה זו
    האפליה המתקנת כבר עברה ממזמן את גבולם הטעם הטוב...נשים בעמדות מפתח מתקדמות יפה בימים אלו ולא צריכות עזרה נוספת. בתפקידים זוטרים יש עדיין הרבה מה לעשות מבחינת קידום נשים
  • 12.
    למה לא לחייב שחרדים וערבים ישבו גם? (ל"ת)
    דפקטים 30/01/2022 17:21
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    יש למנות אנשים לניהול לפי המוח. שאר האיברים לא רלונטים (ל"ת)
    גדעון ארליך 30/01/2022 17:10
    הגב לתגובה זו
  • השוטר החושב 31/01/2022 10:07
    הגב לתגובה זו
    שיש קימורים ?.. התנועה הפמיניסטית מזמן כבר הפכה למחלת נפש, ומזיקה בעיקר לנשים עצמן, שמקבלות תפקידים בכל מקום ללא כישורים והתאמה, ובוכות בלי הפסקה.. פתאטי.
  • 10.
    ולזה אתם קוראים העצמה נשית!? (ל"ת)
    דולר/שקר 30/01/2022 16:24
    הגב לתגובה זו
  • שוטר שחושב 31/01/2022 10:08
    הגב לתגובה זו
    למה לא בוכים על זה שאין נציגות לתרנגולות בבורסה ?.. אז מה אם לא מצליחות לעוף על עצמן, כמו הפמיניסטיות ?.
  • 9.
    המוח של נשים הוא כמו של ציפור. (ל"ת)
    הערה 30/01/2022 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ישראלי 30/01/2022 15:27
    הגב לתגובה זו
    אל תקבעו לנו מה הציבור רוצה
  • 7.
    בני 30/01/2022 14:47
    הגב לתגובה זו
    ויחזרו לבד... הם לא התקדמו הם כמו לפני 60 שנה בארץ. למה אין שינוי כאן ? ממש סיוט לצאת איתם והם לא התקדמו... שיתחילו בזה לעשות שינוי....
  • 6.
    יואב 30/01/2022 14:34
    הגב לתגובה זו
    האם למשקיע הקטן אכפת מי יושב בדירקטוריון? האם נפגע במשקיעים כי נשים כל מיני חברות שלא הכי טובות במדדים?
  • 5.
    רותם 30/01/2022 13:56
    הגב לתגובה זו
    אני מזדהה כאשה. נמשכת לנשים. נושמת פמיניזם. המניה שלי מספר 1.
  • 4.
    אתי כרייף מתאימה בול... (ל"ת)
    שלום 30/01/2022 12:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משה 30/01/2022 12:19
    הגב לתגובה זו
    חברה צריחה לקדם את עצמה בלי שום קשר לנשים מחר ירצו לקדם גם הומוהיים
  • 2.
    משקיע שחת 30/01/2022 12:12
    הגב לתגובה זו
    שיכניסו מקצועניים/יות, בלי קשר למגדר ומין. כל השאר, כולל אילוץ לשיריון, גובל בהדרדרות הסטנדרטים.
  • 1.
    פצועים בראש 30/01/2022 11:28
    הגב לתגובה זו
    מי שאיכפת לו שישקיע בחברות האלה, למה לבלבל את השכל לכל השאר ?
  • חובב בירה 31/01/2022 10:14
    הגב לתגובה זו
    פמיניזם. חלק חושבים שזו מחלת נפש.
  • אלף 30/01/2022 14:16
    הגב לתגובה זו
    צודק 100%. המוסדים צריכים להביא תשואה. לא לתמוך בכל צמיני אג'נדות הזויות.
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.
חוצפה

גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן

מידע פנים של גופים מוסדיים - האם זה חוקי? ג'נריישן גייסה 280 מיליון שקל ממוסדיים במחיר נמוך ממחיר השוק, ואחרי כמה ימים הודיעה על עסקה עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת לפי שווי גבוה מהספרים והמניה מזנקת; התזמון מעלה שאלות על שקיפות ומה ידעו המשתתפים בהנפקה; מה הבדל בין זה לבין מידע פנים? 

תמיר חכמוף |

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 3.33%  ממשיכה לסגור עסקאות, אבל התזמון של העסקאות מעורר תהיות. ימים ספורים לאחר שהשלימה גיוס הון פרטי בהיקף של 280 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, במחיר ששיקף דיסקאונט למחיר השוק, מדווחת היום הקרן על עסקת ענק עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת שלה תחת חברת בלוג'ן, המשקפת פרמיה לזרוע על השווי בספרים.

המהלך מעלה סימני שאלה בנוגע לתזמון ההנפקה למוסדיים, שכבר רושמים רווח נאה מאוד מההנפקה שכאמור הושלמה לפני מספר ימים. המניה היום מזנקת בעקבות עסקת השקעה ענקית (כבר הרחבה) בחברה הבת לפי שווי גבוה וזכייה בעסקה גדולה של החברה הבת.
נזכיר כי בית ההשקעות מור היה הגורם הדומיננטי שרכש מניות וזה אחרי שהוא חיסל את ההחזקה שלו בחצי מחיר לפני שנתיים, אבל חייבים להגיד שמאז הקרן מעבר לשיפור בתוצאות גם הפחיתה דרמטית את דמי הניהול (כפי שהתחייבה בראיון אצלנו) -

ההנפקה בדיסקאונט

בנוסף למור גם הפניקס, ילין לפידות, הראל ומנורה השקיעו בהנפקה שהיתה בדיסקאונט. מחיר ההנפקה עמד על כ-119.7 אגורות, אך המשקיעים קיבלו אופציות כך שמחיר ההנפקה האפקטיבי, הכולל את שווי האופציות, עמד על כ-113.2 אגורות למניה. על פי החברה, התמורה מההנפקה צפויה לשמש להשקעות ולפיתוח פעילות הקרן בתחומי האנרגיה והסביבה. הגיוס מגיע לצד גידול משמעותי בתזרים המזומנים מהפורטפוליו, שמגיע להערכת הקרן לכ-170 מיליון שקל ב-2025, בהשוואה ל-110 מיליון בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024.

מניית ג'נריישן כעת נסחרת ב-127 אגורות. רווח של 12% למוסדיים - ורוב הרווח מגיע מהזינוק היום בשיעור של 6% בעקבות העסקה. זו עסקה שהמשקיעים המוסדיים ידעו עליה - מה ההבדל בין עסקה כזו למידע פנים? הם קנו מניות ביודעם שיש עסקה בדרך. מסביב לעסקה כזו יש את כל ההגנות -- עורכי דין, רואי חשבון ועוד, אבל למה לתת למור, הפניקס, מנורה לקנות מניות בהנחה של 12% ובידיעה שיש עסקה בדרך ולהפלות את הציבור - לדלל אותו במחיר נמוך. למה לא לסגור את העסקה כמה ימים אחרי כשהמידע כבר בחוץ? זה בדיוק המקום שרשות ניירות ערך צריכה לבדוק - המשקיעים הקטנים נפגעו! כנראה שזה חוקי, אבל זה מאוד מסריח.

זו עסקה של לקחת "ביס" מהכסף של הציבור. לא הוגן וכולם כאן אשמים, אולי לא חוקית, אבל מוסרית. הם מדברים על שוק ההון שהתקדם ולכאורה נקי יותר מעיוותים ושטיקים, אבל הנה מקרה קלאסי של לקחת כסף ולתת לגופים שחפצים ביקרם על חשבון המשקיעים הקיימים.