סולאייר
צילום: אתר סולאיר

סולאיר בדרך לבורסה: צפויה לגייס 200 מיליון ש' לפי שווי של 800 מ'

חברת האנרגיה המתחדשת הפועלת בישראל ובאירופה מפרסמת תשקיף לקראת הנפקה ראשונית לציבור. לחברה הספק מותקן של 400 מגה-וואט וצבר פרויקטים של 1.4 ג'יגה-וואט. ב-2020 קצב ההכנסות נחתך בחצי בעוד שקצב ההפסד הוכפל 
איתי פת-יה | (5)

מצטרפת נוספת מתחום האנרגיה המתחדשת לבורסה בתל אביב: חברת סולאיר פרסמה תשקיף לקראת הנפקה ראשונית לציבור, בה תנסה לגייס ככל הנראה 150-200 מיליון שקל לפי שווי של 750-800 מיליון שקל "אחרי הכסף". את ההנפקה יובילו אפסילון ופועלים אי.בי.אי.

את סולאיר הקימו ב-2009 אלון שגב המשמש כמנכ"ל ורעייתו, פאולה וילין שגב, יו"ר החברה. החברה יוזמת, מפתחת, מקימה, מתפעלת ומתחזקת מתקני ייצור חשמל מאנרגיה סולארית בישראל ובאירופה (בעיקר ספרד ואיטלה).

ההספק המותקן בפרויקטים שהשלימה עומד על 400 מגה-וואט, היקף הפרויקטים בהפעלה מסחרית וחלקה בפרויקטים בהפעלה מסחרית, לקראת הקמה והקמה נאמד ב-123 מגה-וואט. כמו כן, לחברה צבר פרויקטים בהפעלה מסחרית ובשלבי פיתוח שונים של 1.4 ג'יגה-וואט – 161 מגה-וואט בפרויקטים מחוברים/בהקמה/לקראת הקמה, 207 מגה-וואט בפרויקטים בפיתוח מתקדם וכ-1 ג'יגה-וואט בשלבי ייזום.

במחצית הראשונה של 2020 הכנסות החברה הסתכמו בכ-3.7 מיליון שקל, המשקפים קצב הכנסות של 7.4 בשנה – נמוך כמעט בחצי מ-13.8 מיליון שקל שהכניסה ב-2019 כולה. ההוצאות היו בסדרי גודל דומה, עם 11.4 מיליון במחצית 2020 לעומת 21 מיליון בכל 2019. ואולם, ההפסד העמיק לכדי 7.6 מיליון שקל במחצית 2020 – הפסד הגבוה מזה של 7.3 מיליון שקל שרשמה לאורך כל 2019.

החל מ-2019 סולאיר מקימה 140 מערכות סולאריות על גגות בישראל, בפרויקטים שמשך ההסדרה שלהם הוא 25 שנה עם צפי להכנסה שנתית של 40 מיליון שקל ו-FFO של 18.1 מיליון שקל בשנה, כשחלקה של סולאיר הוא 90% מהסכום.

בספרד ובאיטליה פועלת סולאיר בשיתוף צוות מקומי. הספרד עובדים בחברה על 4 פרויקטים בשלבי הקמה/לקראת הקמה/פיתוח מתקדם ויזום. בשנה הקרובה צופה סולאיר להפעיל שני מתקנים באיטליה, האחד ברבעון השני והאחר ברבעון השלישי, עם צפי הכנסה שנתית של 13.7 מיליון שקל ו-8.5 מיליון שקל, כשחלקה בהם 71% ו-47%, בהתאמה. בסוף השנה תחל להקים במדינה מתקן נוסף עם צפי לתחילת הפעלה במהלך 2022 ולהכנסה שנתית של 15.6 מיליון שקל, ובו חלקה עומד על 51%.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    S 03/03/2021 09:49
    הגב לתגובה זו
    צבר פרויקטים של 1.4 ג'יגה-וואט מתוך זה היו רוצים להשתתף ב 1ג'יה. בינתיים אין כלום מעבר להפסדים, בהם רוצים להתחלק עם המשקיעים
  • 1.
    זיוה 24/01/2021 15:36
    הגב לתגובה זו
    נתונים שהם בדיחה ורמיאה.
  • המתקן 16/02/2021 10:12
    הגב לתגובה זו
    הזכירו לגרינברג לקראת כתבתו שאין "ממזמן" אלא רק מזמן ב"מ" אחת!!!!
  • נורית 25/03/2021 08:26
    דברים פשוטים כמו "מזמן",אינו משתמש במילה "את"
  • המתקן 16/02/2021 10:09
    הגב לתגובה זו
    אין "רמיאה"
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.