אנרגיה מתחדשת
צילום: מרטין באודין, unsplash

בונים אקו-סיסטם: בישראל מתחילים לעבור להשקעות ESG

ההשקעות בנושאי קיימות בעולם מזנקות. מרעיון שהיה בשוליים ונתפס כמתנגש עם רווחיות - החברות משנות גישה, וזה מגיע גם אלינו
ארז ליבנה | (1)

בשנה שעברה, לארי פינק מייסד ומנכ"ל בלאקרוק, שמנהלת 7.8 טריליון דולר נכון לספטמבר 2020, הודיע לעולם קבל עם ועדה, כי קרן ההשקעות שהוא מנהל לא תשקיע בחברות ואף תשקול סנקציות נגד חברות בפורטפוליו, שלא ישקיעו בתחום הקיימות, החברה והממשל. או בראשי תיבות שהפכו לפופולריים: ESG.

 

לו היו שלוש גבות לארגוני הסביבה, הם היו מרימים את כולן, מאחר שיש שלהם ניסיון מר עם הצהרות מפי ענקי ההשקעות העולמיים. להפתעתם הרבה, הפעם זה אמיתי: בלאקרוק לא שילמה מס שפתיים, כפי שהיא ודומותיה עשו כבר עשרות שנים, אלא הודיעה כי תטיל סנקציות על ענקית הרכבים דיימלר (DAI.DE) בשל חוסר התכווננות לקו שלה. ב-8 מתוך 9 החלטות הדירקטוריון שבהן השתתפה בלאקרוק היא עמדה מאחורי המילה שלה. זה בהחלט שינוי כיוון חשוב.

 

השינוי הגלובלי הזה צמח מלמטה, הרי כולנו זוכרים את הדקדנטיות (שקיעה תרבותית) והבזבזנות שבהן "התברכה" המאה ה-20: תעשיות ענק מזהמות, כריתת יערות, הררי פלסטיק ופגיעה בכדור הארץ. לאנשים, בעיקר לדור הצעיר, נמאס. וכמו שחברות צעצועים לוחצות על הילדים כדי שישכנעו את ההורים שלהם לקנות את המוצרים שלהן, כך קרה גם בעולם ההשקעות.

עד לאחרונה, השקעה בקיימות נתפסה כהשקעה שבאה על חשבון הרווחיות. היום מדובר בהשקעות בחברות שבחלקן מצליחות וחלקן בעלות פוטנציאל למיליארדים רבים של דולרים, שקלים, אירו, ביטקוין או כל מטבע אחר שתבחרו. דוגמה מצוינת היא מיזם RE100, שבו חברות ענק כמו AB INBEV) ABI.BR) וגוגל (GOOG) הודיעו כי יעברו ל-100% אנרגיה מתחדשת. רק לפני 20 שנה הרעיון היה אבסורדי. היום זה הלחם הפרוס החדש. כולם רוצים חלק.

 

המוח היהודי מתכוונן ל-ESG

בארץ ניתן למצוא שמות של חברות גדולות - לפחות במונחי שוק מקומי - כמו אנלייט אנרגיה 0% ואנרג'יקס 0% , שלקחו את המודל של נדל"ן מניב והן מפתחות חוות סולריות וחוות שמש להפקת אנרגיה מתחדשת בארץ ובעולם – כשעל כל פרויקט הן מקבלות סכומים קבועים לעשרות שנים קדימה עבור כל MW חשמל. השווי המצרפי של שתי החברות הללו הוא למעלה מ-12.5 מיליארד שקל. אם נוסיף אליהן גם את השחקנית הצעירה, דוראל אנרגיה 0% , אז אנחנו כבר מתקרבים ל-15 מיליארד שקל. כלומר, לא מדובר בסכומים פעוטים.

 

אבל יש גם חברות קטנות יותר שרוכבות על ההצלחה, אוגווינד 0% היא דוגמה לחברת שעוסקת בגביע הקדוש של עולם האנרגיה – אגירה. ברנמילר גם פועלת בתחום אגירת האנרגיה באמצעות חום. גם אלקטריאון 0% מפתחת כביש שמטעין את הרכבים שנוסעים עליו ומיט-טק מתעדת להדפיס נתחי סטייקים.

 

גם חברת רותם אנרגיה יהש 0% , שעושה "הנדוס לאחור" לפלסטיק והופכת אותו חזרה לנפט כבר שם. לטענת סמנכ"ל הכספים של החברה, רפי דיין, יש התגברות בהתעניינות מצד המוסדיים לנושא. "יש נכונות של הגופים המוסדיים להשתתף בהנפקת מניות וזה מעיד על תהליך התבגרות והתמקצעות של המשקיעים בתחום האנרגיה, שלא רק שואלים על היבטים כלכליים, אלא גם על ההיבטים הסביבתיים", אמר דיין.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

אבל לא הכול ורוד. הדר גולדמן, הבעלים של גולמן השקעות, שמחזיק בארה"ב נדל"ן פרטי מניב בהיקף של אלפי דירות, רכש לאחרונה חווה סולארית בכפר הירוק ב-20 מיליון דולר ורכש 75% מחברת EDI לבנייה ותפעול של פאנלים סולאריים, אומר שהרגולציה בארץ מפגרת מאוד.

 

"רשות החשמל לקחה "צעד אחורה" במהלך לעידוד הפקת אנרגיה סולארית. המשמעות היא חיסול היצרנים הקטנים. שחקנים גדולים ובינוניים כמונו יגדלו באמצעות רכישות. בארה"ב המדיניות שונה – תומכת הרבה יותר ביצרנים קטנים", אמר.

השמועות אומרות שאתה בדרך להנפיק בת"א...

"אני לא מעוניין להתייחס".

השינוי המהותי שעובר על האחריות התאגידית

המעבר ל-ESG לוקח זמן. עד לפני כמה שנים, הדוחות של התאגידים בנושאי אחריות תאגידית היו, פחות או יותר, בדיחה – אלא אם מחשיבים צביעה של גני ילדים או יום פעילות במעון של חוסים כאחריות תאגידית. היום, החברות עדיין מתבשמות על נושאים אלה כמחטף יחצ"ני, אבל זה כבר לא הדגש בפעילות.

 

"חברות מפרסמות דוחות אחריות תאגידית מידי שנה, מדווחות בשקיפות על פעילותן בהיבטי אחריות תאגידית. הדוח מהווה כלי מדידה ניהולי, המאפשר ניהול סיכונים וקיום דיאלוג עם בעלי עניין", אמרה ענת אבן-חן, מנהלת קבוצת אחריות תאגידית וקיימות Consulting BDO, בכנס מקוון בנושא ESG שנערך בשבוע שעבר. "כל זאת מהווה בסיס לחברה בפיתוח מדיניות ויישום היבטי ESG בהתאמה לאסטרטגיה העסקית שלה", הוסיפה.

 

"כיום ישנן גופי אנליזה בינלאומיים המבצעים אחת לתקופה הערכה של חברות על בסיס היבטי ESG בפעילותה העסקית. הסקירות הללו מהוות בסיס למיפוי פערים ושיפור דירוג החברה העסקית כך שתהפוך לאטרקטיבית יותר מול המשקיעים. דוגמאות לגופי אנליזה שכאלה הםBloomberg Vigioeiris, RobecoSAM, MSCI, FTSE4Good", סיכמה.

 

גם גיא פישר, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח, אומר כי הוא בוחן יותר ויותר השקעות בתחומי ה-ESG, אבל דבריו מגיעים עם אזהרה. "ההשקעות מהסוג הזה הופכות להיות השקעות בסיכון מאוד גבוה, עם תשואות הולכות ויורדות. למשל, היום תחום מאוד חם הוא מעבר לשימוש באנרגיה נקייה לחלוטין באמצעות מימן. זו טכנולוגיית העתיד בתעשיית הרכב, חשמל, תעבורה ימית", אמר.

 

"גם נושא הפודטק חם, בעיקר החיפוש אחרי תחליפים לבשר. בשנים הקרובות אנחנו נראה יותר ויותר נטישה של מזון מהחי והתמודדות עם סוגיות של מחסור במזון, כשהטכנולוגיה מנסה לתת לכך מענה. לא רק שזה לא פוגע בתשואות, אלא גם שם אותנו בחזית המדעית. זה תחום שיש לו ערך חברתי אך גם תרומה בנושא התשואות", הוסיף.

 

איך זה בא לידי ביטוי בפורטפוליו שלכם?

"זה עוד מוקדם מדי לדבר על זה. אנחנו לא ספינת מירוץ שמשנה במהירות כיוון, אבל בשנים הקרובות נכניס יותר ויותר השקעות ESG והם יתפסו נתח מכובד מההשקעות שלנו ונבנה מסלולי השקעה שהם 100% ESG".

 

עוברים מסיסטם לאקו-סיסטם

על פניו, כל חברה בנפרד מייצרת מערכת, שאמורה להשתלב במארג טכנולוגיות ולייצר אקו סיסטם. יש חברות שמתמקדות במוצר ויש חברות שמתמקדות ביצירת אותו מארג בתוך העסק.

חברת האוטובסים דן, שכנראה נהיה עדים להנפקתה עד אמצע 2022, מייצרת אקוסיסטם פנימי, כשהיא לא רק מתחילה מעבר לאוטובוסים חשמליים, אלא גם פועלת להורדת טביעת האצבע האנושית, כמו מעבר לתשלום דיגיטלי לחלוטין, על פני הטונות של הניירות והפלסטיק שהכרטיסים והרב קו מייצרים.

 

"מעבר לכלי רכב חשמליים משתלב גם בהשקעות בתחבורה חכמה בשיתוף, השקעה בטכנולוגית הכביש החשמלי, בטכנולוגיית כרטוס דיגיטלית ובזכייה במכרז להפעלת רשת הנתיבים המהירים והחשמליים, כשהמטרה היא להפוך את כל הצי של דן לחשמלי וירוק", אומר יורי ברונשטיין, סמנכ"ל מטה ופרויקטים בחברה.

 

לסיכום, אמנם בישראל התחום עדיין בחיתוליו, מן הראוי שהרגולטורים יקחו אותו יותר ברצינות וכמו שתמרצו את ההייטק, כך מן הראוי שייצרו את האקו-סיסטם הנכון, מאחר והתחום ישלוט בעולם ההשקעות במאה ה-21.

ככל שהעולם מתקדם יותר ויותר לכיוון האחריות הסביבתית, הממשל והחברה, נראה עוד ועוד טכנולוגיות ומניות של אותן חברות טכנולוגיות שיוצאות לשווקים הפיננסיים. וכמו האקו-סיסטם שמתחיל להיווצר מול עינינו, כך כדאי להתייחס לנושא בתיק ההשקעות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בטח כבר עובר לעסקי אוויר (ל"ת)
    שמוליק 04/01/2021 14:47
    הגב לתגובה זו
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות 0%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

הצבר הזה כולל הזמנה מותנית של 58 מיליון דולר מ-BEL.  חמישה חודשים קדימה - בסוף נובמבר הצבר של החברה עומד על 1.03 מיליארד שקל והוא כולל את BEL למרות שזו הזמנה מותנית. כלומר בחמישה חודשים הצבר ירד ב-270 מיליון שקל. צבר עולה עם קבלת הזמנות חדשות ויורד עם ביצוע ההזמנות, כלומר מימוש ומכירות. ארית מפרטת עם ההודעה על הנפקת רשף את המימוש של הצבר והוא בדיוק כפי שחזתה (350 מיליון שקל של מכירות במחצית השנייה), כשבחמישה חודשים - יולי עד נובמבר המכירות הסתכמו ב-262 מיליון שקל. המסקנה היא שארית לא קיבלה בחמישה חודשים הזמנות. כלומר כל מה שהיא מכרה ירד מהצבר. הצבר גם משתנה בגלל שינוי שער דולר, אבל המשמעות של זה שארית לא קיבלה הזמנות נוספות בתקופה הזאת. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: המשך הראלי והאם ארית תנפיק בנאסד"ק?

מערכת ביזפורטל |

אחרי העליות אתמול בתל אביב לשיא חדש ואחרי שבלילה וול סטריט סגרה בירוק, הפתיחה הבוקר צפויה להיות חיובית. המניות הדואליות חוזרות עם פער של 0.2%, כש אנלייט אנרגיה 0%  ו אלביט מערכות 0%   צפויות לעלות בכ-1.4%. הנה המניות הגדולות (הקלקה תיפתח את טבלת מניות הארביטראז' המלאה):



אנחנו בימים האחרונים של דצמבר, ימים של שיפוץ תשואות, ימים של ראלי - לפחות מבחינה סטטיסטית. תל אביב היא אחת הבורסות הטובות בעולם השנה, אבל למרות כל ההמלצות של מנהלי השהקעות, אנליסטים ומומחי השקעות, זה הזמן להיזהר. הראלי יימשך כנראה בזמן הקרוב, הסנטימנט החיובי מאוד חזק. אבל מכפילי הרווח מבטאים תמחור לא נמוך. נכון, כל העולם בתמחור גבוה יחסית לעומת המצב לפני שנה-שנתיים, ועדיין - גם אבסולוטית וגם יחסית, מכפילי רווח של 13 לבנקים, 17 לחברות ביטוח, וכ-17-20 למניות ת"א 125 זה גבוה. קחו את זה בחשבון באלוקצייה. למשקיע לטווח ארוך זה לא צריך לשנות, הרי אי אפשר לתזמן את השוק, אבל למשקיעים לטווח קצר או משקיעים שאין להם "תאריך מוגדר" להשקעה צריכים להתייחס לזה. 


ראלי סוף-שנה או דשדוש סוף-שנה לא מעניין את מי שמחכים על הגדר. מי שמחכה לתיקון כנראה פספס את רוב העליות האחרונות בבורסה. אולי אפשר להבין את הממתינים, יש ״פחד הגבהים״, המכפילים גבוהים היסטורית וגם השוואתית ולכן החשש הזה הוא מוצדק, אבל עדיין, הוא לא מצדיק את הדחיה המתמדת מנקיטת פעולת השקעה. דווקא ההימנעות הזאת יכולה להיות בעוכרי מי שמחכה לעד. היא משאירה כספים רדומים בעובר ושב, מקבעת הפסדים בזמן ירידות ומביאה לוויתור על הטבות ששוות הון; כך הופכת הדחיינות לסיכון המרכזי של תיק ההשקעות שלכם - לבחור שלא לבחור: הטעות הגדולה ביותר של החוסך הישראלי בשנת 2025


היום בדהמרקר כתוב שהפניקס ומור כופפו את ארית. ההנפקה ברשף לפי הכותרת והכתבה היא הצלחה ענקית לגופים המוסדיים. אנחנו רק רוצים להזכיר שמניית ארית שמוחזקת בעיקר על ידי הפניקס ומור נפלה 25% מאז שדווח על הנפקה. אז איך לכל הרוחות הפניקס ומור כופפו את ארית?  הפניקס ומור משקיעים בארית כבר תקופה ממושכת והם לא רצו שרשף, הבת תונפק בנפרד. בינתיים ההודעה של ארית על ההנפקה גרמה לצניחה במניה. אז מה עושים? תרגיל חילוץ. כדי למנוע את הנפילה בארית עושים הנפקה רק לגופים המוסדיים אבל לפי שווי נמוך  יותר - ככל שהשווי נמוך יותר ברשף, כך לכאורה הפניקס ומור וגם מיטב וכלל שהצטרפו להנפקת המוסדיים, מרוויחים יותר. אבל זו טעות - כי כל "הרווח" שלהם ברשף, הוא ההפסד שלהם בארית.