מנכ"ל משק אנרגיה: "אנחנו רחוקים מהאופי הספקולנטי של שוק ההון"
בראיון לביזפורטל טוען מנכ"ל החברה חן מלמד כי בניגוד לחברות אחרות שנכנסות לבורסה ולוקחות סיכונים מיותרים, הם לא מחפשים אקזיטים או לגרום למניה להתנפח
משק אנרגיה זכתה ביום שני במכרז של רשות החשמל להקמת מתקנים סולאריים (PV) עם אגירה בהיקף 40 מגה. התעריף במכרז, 17.45 אגורות, נחשב גבוה יחסית בענף האנרגיה הסולארית, לנוכח התחרות האדירה שהתפתחה בשנה האחרונה בתחום. כך, משק אנרגיה -0.1% , חברה שמגדירה עצמה כסולידית, מצאה את עצמה מתנהלת באחד מהענפים הרותחים של הכלכלה הישראלית.
שווי השוק של החברה הוא כ-451 מיליון שקל. המניה, שהחלה להיסחר בחצי השנה האחרונה, מציגה תשואה של כ-16% בשלושת החודשים האחרונים ובחודש האחרון השיגה תשואה שלילית של כ-1.5%.
"בעלי המניות בחברה הם הארגונים הכלכליים של הקיבוצים. מדובר בשחקנים לטווח ארוך. ניהול החברה מכתיב אופי מיוחד - סולידי ורגוע. אנחנו רחוקים מהאופי הספקולנטי של שוק ההון ומתרכזים בעבודה ארוכה לטווח ארוך". כך מסביר חן מלמד מנכ"ל החברה בראיון לביזפורטל. "מכאן מגיע חזון הפרויקטים הסולאריים בישראל ומכאן גם היתרונות היחסיים. חלק מהפעילות שלנו הם מאגרי מים וגגות בשיתוף עם חברת דוראל. בהשקעה בתחום האנרגיה אנו מסתכלים גם מעבר לאנרגיה סולארית ודוגמה לכך היא הכניסה שלנו לענף התחבורה החשמלית. שם אנחנו פועלים עם סונול בשותפות של 50%".
איך אתה מסביר את זה שאתם לטווח הארוך אבל פועלים בשני סקטורים שהם ה"להיט" התורן של שוק ההון, אנרגיה סולארית ותחבורה עתידנית?
מלמד: "ההגעה שלנו לשוק ההון היא התפתחות טבעית. היה לנו ברור שאנחנו רוצים להגיע לשוק כדי להבטיח צמיחה בחברה. עם זאת, למרות שאנחנו בשוק ההון אנחנו לא ספקולטיביים, לא מחפשים אקזטים או לגרום למניה להתנפח".
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"זה נכון שבסקטור האנרגיה הירוקה יש חברות שהופכות ציבורית ומכניסות אלמנטים מסוכנים. השיקולים של חברות אלו לעיתים הם לא עניינים לעסק. תוצאות המכרז השבוע והמכרז הקודם מלפני חודש מלמדים שחלק מהשחקנים של שוק הון מרשים לעצמם לקחת סיכון".
לדבריו: "היינו מאוד מרוצים מהזכייה האחרונה שלנו. אבל אין צורך להיכנס לשגעת במכרזים. יזמים בתחום לוקחים על עצמם הספקים ברמות סיכונים חדשות. חלק מהפוזיציות עלולות להצריך כמעט 20 אלף דונם אדמה. אין את הכמויות הללו בישראל. אנחנו לקחנו 40 מגה כי זה בדיוק מה שרצינו".
הירידה במחירי התפוקה פוגעת בחברה?
מלמד: "לפי המכרז, ננסה להפיק תשואה של 13% תשואה. שאר החברות מסתמכות על כך שהמחיר של אגירה לפי קילווואט ירד. במצב הקיים, לא יהיה יותר פיתוח סולארי ללא קפיצה בטכנולוגיית אגירה. החברות שוכחות שכתפיסה אסטרטגית, מדובר בטכנולוגיה שעדיין צריכה להוכיח את עצמה. גם ברמות המחיר וגם ברמת הטכנולוגיה. אין פרויקט גדול בישראל שכבר אפשר ללמוד מהשגיאות שלו וכל הענף מסתמך על תכנונים והערכות. לכן אנחנו מתמקדים בפרויקטים עם רווחים גבוהים יותר. הדוגמה הטובה היא עם מירישווילי".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
שיתוף פעולה עם הפזורה
תראבין הוא שבט בדואי שממוקם בנגב, בחצי האי סיני' ברצועת עזה, בירדן ובערב הסעודית. הדרך המיוחדת של משק אנרגיה להתגבר על מחסור בשטחים להפקת אנרגיית סולארית היא שיתוף פעולה עם הפזורה הבדואית ושבט תראבין בפרט. מדובר באחד מהפרויקטים שמלמד מתגאה בהם במיוחד. על פי מלמד: "הקמנו ביחד איתם גם עושים שדה מוצלח. גם אנחנו וגם הם מרוויחים. אנחנו משלמים על השטח הזה וזה מהווה מקור פרנסה".
אתם תשכרו שטחים נוספים מהפזורה?
"אנחנו עובדים על זה ופונים לישובים אחרים ושבטים אחרים".
ניכר מהשיחה שלנו שהאתגר הבא של הענף הוא מציאת שטחים חדשים למיקום הקולטנים
מלמד: "מפה מגיעה החוזקה שלנו והיא הקשר שלנו למחזיקי הקרקע החקלאית. הפריצה לא תבוא ממציאת שטחים חדשים אלא מהסבת אדמות חקלאיות. בעלי אדמות זו התקופה שלהם".
מה מצריך שינוי ייעוד קרקע חקלאית?
"מדובר בתהליכים קשים שכרוכים בכסף ופעילות משפטית. הוא גם מאוד תלוי בשיתוף הפעולה עם מוסדות המקומיים. במרכז יש איסור תכנון. בדרום, אנחנו זוכים לשיתוף פעולה גדול יותר לעומת הצפון" אומר המנכ"ל.
האם החברה תסיים כמו בטר פלייס
בספטמבר 2020 רכשה משק אנרגיה 50% מחברת סונול EVI, המספקת פתרונות טעינה לרכבים חשמליים, תמורת 3.1 מיליון שקל. זאת, במטרה לשלב בין ייצור חשמל סולארי לבין הטענת רכבים חשמליים. החברה עובדת בימים אלו על רישות העיר ירושלים בתחנות הטענה חשמלית.
אתם לא חוששים להיפגע מהענף כפי שקרה לבטר פלייס ודומותיה?
לדברי מלמד: "אין באמת מחלוקת בנוגע למעבר העתידי של העולם לרכב חשמלי. הוויכוח הוא מתי זה ייקרה. זה יכול להתחרש עוד שנתיים, שלוש ואולי חמש - אבל בסוף זה יקרה. יש בעיות לתחום, אבל הכיוון הוא ברור. הטריגר יגיע שחברות המכוניות המסורתיות יסגרו פסי ייצור של רכבים ישנים ויהפכו אותם לרכבים חשמליים. כמו כן, לא היינו הולכים לעולם הזה אם לא היינו רואים את החיבור הישיר לאנרגיה הסולארית. נחבר את שני הנושאים הללו ונביא ערך מוסף".
- 3.שגיא 31/12/2020 09:21הגב לתגובה זולפחות השווי שוק של משק לא בשמיים ..מכרתי דוראל שווי 2 מילארד [ברווח]וקניתי משק כ450 מיל רואה רק הפסד..אולי עשיתי טעות..
- 2.חברה רצינית (ל"ת)א 30/12/2020 16:14הגב לתגובה זו
- 1.ג.גשר 30/12/2020 14:56הגב לתגובה זוללא פריצת דרך טכנולוגית משמעותית בתחום האגירה כסף לא תראו מזה מלבד משחקי בורסה.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?