חן מלמד משק אנרגיה
צילום: דרור סיתהכל
ראיון

מנכ"ל משק אנרגיה: "אנחנו רחוקים מהאופי הספקולנטי של שוק ההון"

בראיון לביזפורטל טוען מנכ"ל החברה חן מלמד כי בניגוד לחברות אחרות שנכנסות לבורסה ולוקחות סיכונים מיותרים, הם לא מחפשים אקזיטים או לגרום למניה להתנפח

אלמוג עזר | (3)

משק אנרגיה זכתה ביום שני במכרז של רשות החשמל להקמת מתקנים סולאריים (PV) עם אגירה בהיקף 40 מגה. התעריף במכרז, 17.45 אגורות, נחשב גבוה יחסית בענף האנרגיה הסולארית, לנוכח התחרות האדירה שהתפתחה בשנה האחרונה בתחום. כך, משק אנרגיה -3.55% , חברה שמגדירה עצמה כסולידית, מצאה את עצמה מתנהלת באחד מהענפים הרותחים של הכלכלה הישראלית. 

שווי השוק של החברה הוא כ-451 מיליון שקל. המניה, שהחלה להיסחר בחצי השנה האחרונה, מציגה תשואה של כ-16% בשלושת החודשים האחרונים ובחודש האחרון השיגה תשואה שלילית של כ-1.5%.

"בעלי המניות בחברה הם הארגונים הכלכליים של הקיבוצים. מדובר בשחקנים לטווח ארוך. ניהול החברה מכתיב אופי מיוחד - סולידי ורגוע. אנחנו רחוקים מהאופי הספקולנטי של שוק ההון ומתרכזים בעבודה ארוכה לטווח ארוך". כך מסביר חן מלמד מנכ"ל החברה בראיון לביזפורטל. "מכאן מגיע חזון הפרויקטים הסולאריים בישראל ומכאן גם היתרונות היחסיים. חלק מהפעילות שלנו הם מאגרי מים וגגות בשיתוף עם חברת דוראל. בהשקעה בתחום האנרגיה אנו מסתכלים גם מעבר לאנרגיה סולארית ודוגמה לכך היא הכניסה שלנו לענף התחבורה החשמלית. שם אנחנו פועלים עם סונול בשותפות של 50%".

איך אתה מסביר את זה שאתם לטווח הארוך אבל פועלים בשני סקטורים שהם ה"להיט" התורן של שוק ההון, אנרגיה סולארית ותחבורה עתידנית?

מלמד: "ההגעה שלנו לשוק ההון היא התפתחות טבעית. היה לנו ברור שאנחנו רוצים להגיע לשוק כדי להבטיח צמיחה בחברה. עם זאת, למרות שאנחנו בשוק ההון אנחנו לא ספקולטיביים, לא מחפשים אקזטים או לגרום למניה להתנפח".

"זה נכון שבסקטור האנרגיה הירוקה יש חברות שהופכות ציבורית ומכניסות אלמנטים מסוכנים. השיקולים של חברות אלו לעיתים הם לא עניינים לעסק. תוצאות המכרז השבוע והמכרז הקודם מלפני חודש מלמדים שחלק מהשחקנים של שוק הון מרשים לעצמם לקחת סיכון".

לדבריו: "היינו מאוד מרוצים מהזכייה האחרונה שלנו. אבל אין צורך להיכנס לשגעת במכרזים. יזמים בתחום לוקחים על עצמם הספקים ברמות סיכונים חדשות. חלק מהפוזיציות עלולות להצריך כמעט 20 אלף דונם אדמה. אין את הכמויות הללו בישראל. אנחנו לקחנו 40 מגה כי זה בדיוק מה שרצינו".

הירידה במחירי התפוקה פוגעת בחברה?

מלמד: "לפי המכרז, ננסה להפיק תשואה של 13% תשואה. שאר החברות מסתמכות על כך שהמחיר של אגירה לפי קילווואט ירד. במצב הקיים, לא יהיה יותר פיתוח סולארי ללא קפיצה בטכנולוגיית אגירה. החברות שוכחות שכתפיסה אסטרטגית, מדובר בטכנולוגיה שעדיין צריכה להוכיח את עצמה. גם ברמות המחיר וגם ברמת הטכנולוגיה. אין פרויקט גדול בישראל שכבר אפשר ללמוד מהשגיאות שלו וכל הענף מסתמך על תכנונים והערכות. לכן אנחנו מתמקדים בפרויקטים עם רווחים גבוהים יותר. הדוגמה הטובה היא עם מירישווילי".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שיתוף פעולה עם הפזורה

תראבין הוא שבט בדואי שממוקם בנגב, בחצי האי סיני' ברצועת עזה, בירדן ובערב הסעודית. הדרך המיוחדת של משק אנרגיה להתגבר על מחסור בשטחים להפקת אנרגיית סולארית היא שיתוף פעולה עם הפזורה הבדואית ושבט תראבין בפרט. מדובר באחד מהפרויקטים שמלמד מתגאה בהם במיוחד. על פי מלמד: "הקמנו ביחד איתם גם עושים שדה מוצלח. גם אנחנו וגם הם מרוויחים. אנחנו משלמים על השטח הזה וזה מהווה מקור פרנסה".

אתם תשכרו שטחים נוספים מהפזורה?

"אנחנו עובדים על זה ופונים לישובים אחרים ושבטים אחרים".

ניכר מהשיחה שלנו שהאתגר הבא של הענף הוא מציאת שטחים חדשים למיקום הקולטנים

מלמד: "מפה מגיעה החוזקה שלנו והיא הקשר שלנו למחזיקי הקרקע החקלאית. הפריצה לא תבוא ממציאת שטחים חדשים אלא מהסבת אדמות חקלאיות. בעלי אדמות זו התקופה שלהם".

מה מצריך שינוי ייעוד קרקע חקלאית?

"מדובר בתהליכים קשים שכרוכים בכסף ופעילות משפטית. הוא גם מאוד תלוי בשיתוף הפעולה עם מוסדות המקומיים. במרכז יש איסור תכנון. בדרום, אנחנו זוכים לשיתוף פעולה גדול יותר לעומת הצפון" אומר המנכ"ל.

האם החברה תסיים כמו בטר פלייס

בספטמבר 2020 רכשה משק אנרגיה 50% מחברת סונול EVI, המספקת פתרונות טעינה לרכבים חשמליים, תמורת 3.1 מיליון שקל. זאת, במטרה לשלב בין ייצור חשמל סולארי לבין הטענת רכבים חשמליים. החברה עובדת בימים אלו על רישות העיר ירושלים בתחנות הטענה חשמלית.

אתם לא חוששים להיפגע מהענף כפי שקרה לבטר פלייס ודומותיה?

לדברי מלמד: "אין באמת מחלוקת בנוגע למעבר העתידי של העולם לרכב חשמלי. הוויכוח הוא מתי זה ייקרה. זה יכול להתחרש עוד שנתיים, שלוש ואולי חמש - אבל בסוף זה יקרה. יש בעיות לתחום, אבל הכיוון הוא ברור. הטריגר יגיע שחברות המכוניות המסורתיות יסגרו פסי ייצור של רכבים ישנים ויהפכו אותם לרכבים חשמליים. כמו כן, לא היינו הולכים לעולם הזה אם לא היינו רואים את החיבור הישיר לאנרגיה הסולארית. נחבר את שני הנושאים הללו ונביא ערך מוסף".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שגיא 31/12/2020 09:21
    הגב לתגובה זו
    לפחות השווי שוק של משק לא בשמיים ..מכרתי דוראל שווי 2 מילארד [ברווח]וקניתי משק כ450 מיל רואה רק הפסד..אולי עשיתי טעות..
  • 2.
    חברה רצינית (ל"ת)
    א 30/12/2020 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ג.גשר 30/12/2020 14:56
    הגב לתגובה זו
    ללא פריצת דרך טכנולוגית משמעותית בתחום האגירה כסף לא תראו מזה מלבד משחקי בורסה.
טריוויה (צ'אט)טריוויה (צ'אט)
טריוויה

בחנו את עצמכם - האם אתם בעניינים? טריוויה שבועית

כמה הרוויחו מתחילת השנה המחזיקים בקופות גמל וקרן השתלמות במסלול מנייתי? לאיזה שווי מכוונת OpenAI בהנפקה הציבורית? מי יזם ההייטק המצליח שהגיע למצב של פשיטת רגל? ועוד - 
- טריוויה על הנושאים הכלכליים של השבוע האחרון

צוות ביזפורטל |
נושאים בכתבה טריוויה

טריוויה שבועית.  ככה תדעו אם אתם בעניינים.

20 שאלות מהאירועים של השבוע האחרון - נשמח לשמוע תגובות מכם (הערות, הארות, ביקורת, וגם - שבחים).

הכי נוח לשחק דרך הכלי בהמשך האייטם.  לאור בקשת הקהל אנחנו מעלים את השאלות והתשובות האפשריות גם כאן ( חידון עם תשובות מודגשות בתחתית העמוד) .   



מי המניה שעברה ביום אחד מירידה של מעל 20% לעלייה של 20%?
טבע
סולאראדג'
נובה
טידס

וואן זירו נותן ללקוחות חדשים ריבית של 5.5%. האם יש תנאים ומה הם?
אין תנאים
יש תנאים - העברת חשבון מבנק קודם
יש תנאים - העברה של מעל 5,000 שקל בחודש או תשלום דמי ניהול של 49 שקל בחודש
יש תנאים - העברה של לפחות 100 אלף שקל

כמה מקבלת המשפחה של חייל רוסי שנהרג במלחמה?
לא מקבלת כלום
20 אלף דולר
כ-40 אלף דולר
קרוב ל-200 אלף דולר

מה הרעיון המרכזי של הרפורמה המתוכננת במכשירי החיסכון?
הטלת מס על קרנות השתלמות נזילות
הגבלת דמי הניהול בפוליסות חיסכון
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים שרק הוצאת כספים ממנו תחוייב במס
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים ומס קבוע אחיד של 25% במכירת מכשירים

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 15.37%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”