לוויין חלל תקשורת לווין לויין
צילום: Istock

גילת בדוח חלש לאור משבר הקורונה - ירידה של 42% בהכנסות

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-37.3 מיליון דולר בהשוואה ל-63.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד; החברה עברה להפסד מתואם של 2.6 מיליון דולר
צחי אפרתי | (2)
נושאים בכתבה גילת

חברת גילת 1.49%  המספקת פתרונות לרשתות תקשורת לווייניות מדווחת על תוצאות חלשות ברבעון שלישי - ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-37.3 מיליון דולר ירידה של 42% בהשוואה ל-63.4 מיליון דולר ברבעון המקביל של 2019. בשורה התחתונה ההפסד הנקי המתואם (Non-GAAP) עמד על 2.6 מיליון דולר או 5 סנט למניה, בהשוואה לרווח נקי של 6.8 מיליון דולר או 12 סנט למניה ברבעון המקביל.

ההפסד התפעולי על בסיס Non-GAAP ברבעון הסתכם ב-1.9 מיליון דולר בהשוואה לרווח תפעולי שהסתכם ב-7.5 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2019. ה-EBITDA המתואם הסתכם ב-0.6 מיליון דולר, בהשוואה ל-EBITDA מתואם של 10.1 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2019. 

גילת מתכוונת לחלק לבעלי המניות דיבידנד מזומן בהיקף של 55 מיליון דולר, 20 מיליון דולר מתוכם יחולקו ב-2 בדצמבר, 2020 ודיבידנד נוסף בהיקף של 35 מיליון דולר יחולק בכפוף לאישור בית המשפט (לכתבה המלאה). 

מניית גילת שנפגעה קשה מהמשבר, צנחה בכ-30% מתחילת השנה, עם זאת מאז תחילת ספטמבר המניה בסנטימנט יחסית חיובי עם עליה של כ-10%. בין הגורמים שתרמו לעליה ביטול עסקת קומטק שהוביל להכנסה בסך 70 מיליון דולר, ההכנסה תירשם ברבעון הרביעי של 2020.

עדי צפדיה, המנכ"ל הזמני של גילת: על אף שתוצאות הרבעון השלישי שלנו עדיין הושפעו לרעה מהאפקטים הנמשכים של המגיפה וביתר שאת מהליטיגציה עם Comtech, אני אופטימי מאוד מאחר ואנו ממשיכים לראות התאוששות ברוב אזורי הפעילות שלנו. במהלך הרבעון הנוכחי השגנו מספר הישגים משמעותיים במנועי הצמיחה האסטרטגיים שלנו, תמסורת סלולרית, NGSO, ובפעילות העסקית שלנו בפרו אשר הביאו לצמיחה משמעותית בצבר ההזמנות.

"גילת ממשיכה להוביל את שוק התמסורת הסלולרית, ואנו ממשיכים לקצור את היתרונות של אסטרטגיית ניהול שירותי התמסורת הסלולרית שלנו המאפשרת לנו ליהנות מחוזים בהיקפים גדולים עם הכנסות חוזרות. לדוגמא, בצפון אמריקה היו לנו שני הישגים משמעותיים הרבעון. גילת דיווחה על חידוש והרחבה של חוזה לאספקת שירותי ניהול תמסורת סלולרית בהיקף של 20 מיליון דולר עם מפעילת תקשורת סלולרית Tier-1 בארה"ב לתקופה של שלוש שנים, וכן נבחרה בידי Southern Linc בהסכם שירותי ניהול לשלוש שנים, לאספקת כיסוי  באזורים מרוחקים, וכיסוי בזמני חירום.

"בתחומי ה-NGSO ו-VHTS, אנו מתקדמים בהתאם ללוחות הזמנים עם שותפתנו SES במטרה לספק את הדור הבא לפלטפורמת ה-Baseband שלנו ל- O3B mPOWER. במהלך השנה האחרונה, עבדנו ביחד  עם SES  ביעד משותף: להביא לשוק חווית לקוח שאין לה מתחרים בכל מגזרי המטרה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"יתרה מכך, הודענו כי SES וגילת הרחיבו את השותפות בתחום ה- O3b mPower עם הזמנת המשך בהיקף של מיליוני דולרים למודמים במהירות גבוהה. המודמים של גילת יספקו נפח תקשורת רב של Gbps , ויאפשרו מתן שירותים באיכות גבוהה על גבי מערך לווייני ה-O3b mPOWER MEO של SES. בנוסף, בפרו, השגנו הרבעון חוזה גדול של IPT, קונסורציום בו חברות בין השאר גם Telefonica ו-Facebook. 

מר צפדיה, סיכם: "אני שמח מהישגינו העסקיים ומהצבר הבריא שלנו המכיל הזדמנויות גדולות ומשמעותיות, ומאמין כי הישגים אלו יאפשרו לנו להציג רבעון רביעי משופר ברצף, הן במושגי הכנסות והן במושגי רווחיות."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אז האם יש קונים מניה זו ????????? (ל"ת)
    א 11/11/2020 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כמה אפשר להיות תקוע במניה (ל"ת)
    אוף 10/11/2020 14:59
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?