רשת פוקס עסק בגדים קמעונאות
צילום: Bizportal

פוקס: רוכשת את השליטה בללין לפי שווי של 355 מיליון שקל

החברה תרכוש 5% מרשת מוצרי הטיפוח, לצד פועלים שוקי הון שתרכוש 20%; לאחר השלמת העסקה תחזיק החברה בשליטה ברשת (55%), ופועלים שוקי הון בכ-20%. החברה צפויה לרשום רווחי שערוך של 130 מיליון שקל ברבעון האחרון של השנה
איתן גרסטנפלד |

רשת האופנה פוקס 4.65% מדווחת על חתימת הסכם מחייב לרכישת השליטה ברשת מוצרי הטיפוח המוחזקת ללין (50%), לפי שווי של 355 מיליון שקל. במסגרתו, תרכוש 5%  נוספים ממייסדות החברה, לצד פעלים שוקי הון שתרכוש 20% מרשת הטיפוח. 

על פי הדיווח, פועלים שוקי הון תרכוש 20% מרשת מוצרי הטיפוח ללין, תמורת 71 מיליון שקל ממייסדות הרשת רויטל לוי ומירב כהן המחזיקות ב-50% מהרשת. במקביל, תרכוש פוקס מהמוכרות 5% נוספים, כך שלאחר השלמת העסקה תחזיק בשליטה ברשת (55%), המוכרות ב-25% (12.5% כל אחת), ופועלים שוקי הון בכ-20%.

על פי העקרונות שסוכמו בין הצדדים, החברה תהיה רשאית למנות את רוב חברי הדירקטוריון ובכללם את יו"ר הדירקטוריון, והחלטות בדירקטוריון ובאסיפה הכללית יתקבלו ברוב קולות למעט רשימה מצומצמת של החלטות מיוחדות אשר ידרשו את הסכמת השותפות. להערכת החברה, במידה והעסקה תצא אל הפועל, היא צפויה לרשום רווח מינימלי  של כ-130מיליון שקל משערוך ללין ברבעון האחרון של 2020 .

רשת הטיפוח, נוסדה בשנת 1999 על ידי מירב כהן ורויטל לוי צוברי, בנות דודות בשנות ה-30 לחייהן. לרשת 115 חנויות ברחבי הארץ, 9 חנויות בקנדה, 29 חנויות ביפן וחנות אחת בקליפורניה. בשנת 2007 מכרו השתיים 50% מהרשת לקבוצת פוקס.

מירב כהן ורויטל לוי צוברי, מייסדות ומבעלי רשת Laline: "אנו נרגשות מאוד וחוות גאוות יחידה אמיתית. אנו רוצות להודות לעובדים שלנו ולכל הלקוחות, להראל ויזל על השותפות והארת הדרך ולפועלים שוקי הון על האמון הרב. אנו נשארות עם החזקה משמעותית בחברה, מתוך אמונה שללין תהפוך להיות חברה גלובלית מובילה ומצליחה בעולם"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.