מישל סיבוני, מנכ''ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים
צילום: פלאש 90 יונתן זיידל

הראל - רווח של 560 מיליון ברבעון; מנהלת 280 מיליארד שקל

הקורונה היתה מכה קלה בכנף לחברות הביטוח שהן למעשה - גורילות של ניהול כספים; דוחות טובים להראל השקעות
ערן סוקול |
נושאים בכתבה הראל

חברת הראל השקעות מדווחת על רווח כולל של 560 מיליון שקל ברבעון השני של השנה לעומת 382 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הכולל במחצית הראשונה הסתכם בכ-5 מיליון שקל, לעומת רווח כולל לאחר מס של כ-758 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד.

הראל מדווחת על פרמיות ברוטו ודמי הגמולים של כ-13.2 מיליארד שקל במחצית, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד. סך הנכסים המנוהלים של הקבוצה, נכון ליום 30 ביוני 2020, הגיעו לכ-269 מיליארד שקל, לעומת כ-260 מיליארד שקל במועד המקביל אשתקד, גידול של כ-3%. מאז  סיום הרבעון ועד מועד פירסום הדוחות עלה סך הנכסים לסכום של כ-279 מיליארד שקל.

ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של החברה, נכון ליום 30 ביוני 2020, הינו כ-6.9 מיליארד שקל. על רקע התוצאות, אמר מישל סיבוני, מנכ"ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים, ״תוצאות הרבעון הנוכחי, אותו אנו מסכמים עם רווח של 560 מיליון שקל, משקפות את איתנותה הפיננסית של קבוצת הראל ואת היותה חברת הביטוח המובילה בישראל הן מבחינת שווי שוק, הן מבחינת היקפי הפרמיות והן מבחינת ההון העצמי. בשנים האחרונות הראל התמקדה בהטמעת חדשנות דיגיטלית אשר הובילה לשיפור משמעותי באיכות החיתום שלנו ולהתייעלות בהוצאות, דבר שמאפשר לנו להציע ללקוחותינו הצעות ערך תחרותיות יותר ומותאמות אישית. הודות לכך, דווקא בתקופה מאתגרת זו, הצגנו צמיחה בתחומי הבריאות והביטוח הכללי ואני בטוח שמגמה זו תימשך.

"אנו גאים כי הראל דורגה במקום הראשון ב"מדד הסולידריות", שפורסם על ידי רשות שוק ההון ובחן את מידת ההתחשבות שהפגינו חברות הביטוח בלקוחותיהן בתקופת הקורונה״.

 

חסכון ארוך טווח

הרווח הכולל לפני מס בפעילות חסכון ארוך טווח (ביטוח חיים, פנסיה, גמל והשתלמות) ברבעון השני של שנת 2020 הסתכם בכ-227 מיליון שקל, לעומת הפסד כולל לפני מס של כ-6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. המעבר לרווח ברבעון הנוכחי מהפסד ברבעון המקביל אשתקד, נובע בעיקר מעדכון מחקר לגבי גיל פרישה ומימוש קצבה בשילוב מודל תלוי גיל, בעקבותיו חל קיטון בהתחייבויות הביטוחיות בענף ביטוח חיים.

 

הרווח הכולל לפני מס בפעילות חסכון ארוך טווח (ביטוח חיים, פנסיה, גמל והשתלמות) במחצית הראשונה של שנת 2020 הסתכם בכ-128 מיליון שקל, לעומת רווח כולל לפני מס של כ-197 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון ברווח לתקופה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נובע בעיקר מהפסדי השקעות בשוק ההון כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה, לעומת רווחי השקעות בתקופה המקבילה אשתקד ומאי גביית דמי ניהול משתנים בשל תשואות שליליות של הנכסים העומדים כנגד התחייבויות תלויות תשואה, מול גביית דמי ניהול משתנים בסך של כ-92 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

 

ביטוחי חיים

הרווח הכולל לפני מס בביטוח חיים ברבעון השני של שנת 2020 הסתכם בכ-191 מיליון שקל, לעומת הפסד כולל לפני מס של כ-38 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. התוצאות ברבעון הנוכחי הושפעו בעיקר מעדכון מחקר לגבי גיל פרישה ומימוש קצבה בשילוב מודל תלוי גיל, בעקבותיו חל קיטון בהתחייבויות הביטוחיות בענף ביטוח חיים בסך של כ-217 מיליון שקל לפני מס.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

קרנות הפנסיה

 הרווח הכולל לפני מס מניהול קרנות פנסיה ברבעון השני של שנת 2020 הסתכם בכ-19 מיליון שקל, לעומת רווח כולל לפני מס של כ-17 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-12%.

 

דמי הגמולים שנגבו על-ידי קרנות הפנסיה של הקבוצה ברבעון השני של שנת 2020 הסתכמו בכ-2.1 מיליארד שקל בדומה לרבעון המקביל אשתקד. דמי הגמולים שנגבו במחצית הסתכמו ב-4.4 מיליארד שקל, לעומת כ-4.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-5%.

 

היקף הנכסים המנוהלים על-ידי קרנות הפנסיה של הקבוצה ליום 30 ביוני 2020 הסתכם לסך של כ-75.9 מיליארד שקל, לעומת כ-69.0 מיליארד שקל במועד המקביל אשתקד, גידול של כ-10%.

 

קופות גמל וקרנות השתלמות

הרווח הכולל לפני מס בקופות גמל וההשתלמות ברבעון השני של שנת 2020 הסתכם בכ-17 מיליון שקל, לעומת רווח כולל לפני מס של כ-15 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-13%.

 

הרווח הכולל לפני מס במחצית הראשונה הסתכם בכ-25 מיליון שקל, לעומת רווח כולל לפני מס של כ-30 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון ברווח נובע בעיקר מהפסדי השקעות בשוק ההון כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה, משחיקה בשיעור דמי הניהול ומהפסדי נוסטרו של החברה המנהלת.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?