אלפרד אקירוב, אלרוב נדל"ן
צילום: יח"צ

אלרוב נדלן מדווחת על הפסד של 239 מיליון שקל במחצית הראשונה

ההכנסות הסתכמו ברבעון השני ב-100.3 מיליון שקל, לעומת 394 מיליון שקל בתקופה המקבילה; רוב המלונות חזרו לפעילות; המניה איבדה כ-40% מתחילת השנה ובחברה הכריזו תכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של עד 15 מיליון שקל
עמית נעם טל |
נושאים בכתבה אלרוב

חברת הנדל"ן המניב ​אלרוב נדלן -0.14% מדווחת על הפסד של 239 מיליון שקל במהלך המחצית הראשונה של 2020, לעומת רווח של 105 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בחברה ממשיכים לצפות כי האירועים סביב נגיף הקורונה ישפיעו מהותית לרעה על התוצאות ל-2020. במקביל לפרסום הדוחות הכספיים ולאחר שמניית אלרוב נדלן איבדה כ-40% מתחילת השנה, בחברה הכריזו על אישור תכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של עד 15 מיליון שקל. "המחיר בו נסחרות מניות החברה הינו אטרקטיבי ורכישה עצמית של מניות החברה, בעת הזאת, מהווה לדעת הדירקטוריון הזדמנות עסקית וכלכלית ראויה", הסבירו. 

הכנסות החברה הסתכמו ברבעון השני בכ-100.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 395 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. במקביל, החברה מדווחת כי ההכנסות מתחילת 2020 הסתכמו ב-315 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 666.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. 

ההפסד הנקי ברבעון הסתכם בכ-38 מיליון שקל לעומת רווח של כ-84 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד הושפע בין היתר מהפסד מניירות ערך סחירים בסך של כ-9 מיליון שקל לעומת רווח מעליית ערך בסך של כ-39 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ובנוסף מירידת ערך של נדל"ן להשקעה בסך של כ-8 מיליון שקל לעומת עליית ערך בסך 57 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

מגזר המלונאות: בעקבות ההתפרצות של נגיף הקורונה בתחילת 2020 ברחבי העולם, החברה נאלצה לסגור החל מהמחצית השניה של חודש מארס את רוב הפעילות במגזר המלונאות בארה"ב ובחו"ל. במהלך יולי האחרון החברה החזירה לפעילות את מלון ממילא בירושלים ומלון קונסרבטוריום באמסטרדם. החודש החזירה החברה לפעילות גם את מול מצודת דוד בירשולים. בחברה מעריכים כי מלון לוטסיה בפאריס ומלון קפה רויאל בלונדון צפויים להיפתח במהלך חודש ספטמבר הקרוב. 

נדל"ן להשקעה: נכון לסוף הרבעון, החברה מחזיקה כ-42 נכסי נדל"ן בישראל ובחו"ל. בישראל. במהלך המחצית הראשונה של 2020 ביצעה החברה הפחתה בשווי ההוגן של האיזור המסחרי ממילא בירושלים בכ-16.5 מיליון שקל, וזאת עקב עדכון תזרימי המזומנים החזויים בהתאם לאומדן החברה לפגיעה הצפויה בהכנסות בטווח קצר. בנוסף, החברה ביצע הפחת של כ-3 מיליון ליש"ט לפני מס בגין 2 נכסים מניבים בלונדון. בחברה מעריכים כי למעט אזורים אלו, אין שינוי מהות בשווים של נכסי הנדל"ן ביחס להערכות השווי שבוצעו לסוף שנת 2019. 

דמי השכירות אשר נבעו מהנכסים המניבים בישראל ובחו"ל ברבעון הסתכמו בכ-89.5 מיליון שקל, לעומת כ-84.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עליה של 6.5% הנובעת בין היתר מקבלת שכ"ד מנכס נוסף שנרכש באנגליה וכן משכ"ד מנכס בשוויץ שבנייתו הושלמה בתחילת תקופת הדוח.  

הכנסות שכ"ד מפורטפוליו הנדל"ן של החברה בשוויץ הסתכם ברבעון השני בכ-44 מיליון שקל בהשוואה לכ-43 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.