ארוחת צהריים מסעדה
צילום: Dan Gold on Unsplash
הפסקת צהריים

מאחורי הקלעים - על מה מדברים הפעילים בשוק?

פעילי שוק ההון יוצאים לאכול צהריים ולפי האינדיקציות שלנו, הם כנראה ידברו על בית ההשקעות החדש של קובי שגב, על שוק ההנפקות הרותח, הרווחיות הצפויה של טוגדר ועל החד קרן של אוגווינד 
ניצן כהן | (4)
נושאים בכתבה שוק ההון

פעילי שוק ההון יוצאים לאכול צהריים ולפי האינדיקציות שלנו, הם כנראה ידברו על שוק ההנפקות הרותח, הרווחיות הצפויה של טוגדר, החד קרן של אוגווינד ועל בית ההשקעות החדש של קובי שגב. בית ההשקעות החדש של קובי שגב הבום בשוק ההון מביא לתחרות הגונה בשוק מנהלי הכסף והנה בית השקעות חדש נולד בימים האחרונים. בתי השקעות רבים קמים, באים והולכים אבל כאן מבנה הבעלות הוא המעניין. מי שעומד בראש בית ההשקעות (אקורד) הוא קובי שגב, מנהל השקעות בכיר ומוערך שהוביל כמה מהלכים דרמטיים בשוק לרבות הסדר החוב של לב לבייב. (שגב, היה מהבודדים שהצליח להרוויח מהסדר החוב הזה). באקורד יהיו עוד שני שותפים והם יתמקדו בשוק הסולידי. אקורד הספיקה להשיק כבר כמה קרנות נאמנות שיתמכו בתחום. אנחנו בעד תחרות. שוק ההנפקות רותח, כבר אמרנו? אז הנה גדות מיכליות שגייסה בתחילת השנה אג"ח ברצף מוסדיים העלתה הילוך בכל הקשור להנפקת המניות. החברה מעוניינת עד סוף השנה לנצל את הגאות בשוק הראשוני ולהנפיק מניות לפי שווי חברה של כ-700 מיליון שקל. יש לציין כי בשנה שעברה כשהחברה התחילה לבחון את ההנפקה היא דיברה על שווי של כ-500 מיליון שקל. לא קרה כלום שהביא להעלאת השווי, אבל בסופו של דבר מדובר בשוק שהמחיר בו נקבע לפי היצע וביקוש וכרגע המוסדיים רעבים למניות ויש להם הרבה כסף במזומן. הנפקה נוספת שנסגרה אתמול היא הנפקה של סולגרין שניצלה את העליות החדות במניה (67% בחודש האחרון) וגייסה 140 מיליון שקל בהנפקת מניות. המוסדיים אגב, הזרימו ביקושים של 300 מיליון שקל. הם רעבים כבר אמרנו? יש להם הרבה כסף, כבר אמרנו? אופנה הולכת ואופנה באה טוגדר שעמדה במרכז האופנה הקודמת – אופנת הקנאביס מעריכה שכבר השנה תעבור לרווחיות. בראיון לגלעד מנדל שלנו אמר ניר סוסינסקי מבעלי השליטה בחברה, כי הם מצליחים לשמור על רמת הוצאות סבירה מה שיאפשר להם לעבור לרווחיות, ככל הנראה עוד השנה. אוגווינד, המוסדיים ובעלי השליטה את סיפור אוגווינד זוכרים? עסקנו בו לא מעט. למי ששכח – אל תריץ בגוגל נאמלק לך. אוגווינד עוסקת באגירת אנרגיה שיכולה להוזיל את חשבונות החשמל. הערכת השווי שצרפה החברה לעסקה בה הכניסה את הפעילות לשלד בורסאי הצביעה על שווי (שבוצע על ידי מעריך שווי מטעמה של החברה)  של 45 מיליון שקל. שווי נחמד. אלא מה, החל ראלי במניה עד ששוויה הגיע לשווי של 1.8 מיליארד שקל, שווי שגרם למשקיעים המוסדיים להכניס לחברה כסף לפי השווי הגבוה הזה. אה, זה לא היה הכסף של המוסדיים אלא הכסף שלנו, ציבור החוסכים לפנסיה. המוסדיים שהכניסו את הכסף שלנו בשווי החריג הזה נימקו את השקעתם בכך שמדובר בחד קרן. ואז דיווחנו שאחד מבעלי העניין, ירון יעקבי, מכר מניות שלו בחברה ונפגש עם 15 מיליון שקל ונותר עם מניות בשווי של 100 מיליון שקל. יעקבי ירד משיעור החזקה של 5% כך שלא יהיה דיווח רשמי על מימושים נוספים שלו (ככל שיהיו) אבל אין ספק – הוא הפך למיליונר. שמועות שנפוצו בשוק ואף זכו לכתבות מפרגנות היו כי החברה קיבלה תיאבון ותנסה לגייס בהנפקת מניות לפי השווי החריג שלה. אבל הנה, בשוק מתחילים כנראה לחשוב אולי אחרת על שווי החברה, והמניה ירדה ב-24% מתחילת החודש.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מני אני כבר יצאתי תח 18/08/2020 21:31
    הגב לתגובה זו
    הבעיה בסוף אנחנו משלמים את המחיר זהירות חוץ מהמזומנים לא רואים שווי הנייר תוך שנה יורד למזומנים והמזומנים יורדים ל50 מיליון שקל החברה גם הרויחו רק הציבור המטומטם מממן אותם
  • 3.
    אוגו 18/08/2020 15:20
    הגב לתגובה זו
    על זה שהמוסדיים מורווחים מעל ל20% על הנייר באוגווינד! סליחה, לא המוסדיים, אלא הכסף שלנו, ציבור החוסכים לפנסיה :)
  • 2.
    שובב 18/08/2020 15:17
    הגב לתגובה זו
    חכו תראו. מניה יוצאת בקרוב עם הודעה ושתפ עם חברת ענק
  • 1.
    אוגו 18/08/2020 14:25
    הגב לתגובה זו
    רק שכחה לציין שאותם מוסדיים מורווחים כבר מעל 20% על הנייר באוגווינד. אה סליחה, לא המוסדיים, אלא הפנסיות שלנו! לא של ״אף אחד״
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.