לא מזמן פרסם בנק ישראל את היקף רכישות האג"ח שלו והתמונה שהתגלתה הייתה כי בנק ישראל, עד חודש יולי רכש בשוק אגרות חוב ב-600 מיליון שקל בלבד. מיותר לציין כי מדובר בסכום נמוך שבמקרו נועד לתמוך בשוק האג"ח שנכון להיום נראה כי לא זקוק לתמיכה.

גורמים בשוק ההון העלו תהיות על ההיגיון של בנק ישראל ברכישות האלה והאם בנק ישראל, בין שלל הרכישות, צריך לרכוש אגרות חוב של מקורות. מדובר באגרות החוב הארוכות ביותר שיש היום בבורסה (סדרה 11) שנסחרות בתשואה של 0.52% שזה מרווח של 0.66 כשהסדרה המדוברת נסחרת במח"מ 15.5. הרכישות בוצעו לאחר ה-5 ביולי ובעקבות הודעה של בנק ישראל המחיר בסדרה הזו קפץ ב-4.5% ביומיים – זינוק מטאורי לאגרת חוב כזו.

ביומיים בהם פעלו המשקיעים בנייר הם הורידו את התשואה מ-0.7% לאזור ה-0.4%, שינוי מחיר מהותי מאוד לסדרה גדולה וארוכה כל-כך כמו סדרה 11 של מקורות.

"ככה בנק ישראל עוזר לשוק ההון?" אמר היום גורם בכיר בכלכלה הישראלית לביזפורטל "לקנות אגרות חוב של מקורות לא עוזר לאף אחד, זו סתם מראית עין. למקורות אין בעיות נזילות, אין בעיות כספיות והיכולת שלהם לגייס בשוק ההון היא לא מבוטלת. ככה לא עוזרים למצוקת האשראי של הקבלנים או של העסקים הקטנים והבינוניים", אמר.

בבנק ישראל יש לציין, השיקו את התוכנית לרכישת אגרות חוב שהיא למעשה תוכנית "עיוורת" שנועדה לשחרר נזילות לשוק, מה שאכן עזר למנוע שיתוק שלו, שיתוק שנראה היום היסטוריה רחוקה. התוכנית של בנק ישראל כוללת מספר תנאים קשיחים כדי להימנע ממצב בו יושבים עובדי הבנק ומחליטים לאיזו חברה כן מזרימים ביקושים ולאיזו חברה לא.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למעשה התנאים שקבע בנק ישראל מחולקים לדירוג מינימלי שמתחתיו הבנק לא ירכוש אגרות חוב ומחריג חברות זרות מהתהליך מה שמותיר לבנק ישראל אפשרות השקעה לא יותר מידי מגוונת ולכן, אומרים היום בבנק ישראל, יכול להיות שנרכשו אגרות חוב של מקורות אבל הן לא נרכשו במטרה לעזור לסדרה כזו או אחרת אלא נרכשו כחלק ממדד שהוא תוכנית כוללת, שקופה עם יעדים.

למעשה יש היגיון במה שאומרים היום בבנק ישראל. קשה היה להעריך את עוצמת הביקורת על הבנק לו היה רוכש אגרות חוב של קבוצת דלק, דלק קידוחים ולא רוכש אגרות חוב של שופרסל, הרי היינו הופכים את הבנק המרכזי לצאר של החברות שיחליט איזו חברה תיחלץ ממצוקה במחירים נוחים ואיזו חברה תידון לכלייה ולכן בבנק יצרו מדד שכל תכליתו לייצר נזילות.

כך או אחרת בבנק ישראל מבינים שמה שלא היו עושים לא היו יוצאים מהמהלך הזה בלי ביקורת ולכן המצב הטוב ביותר שיכול להיות הוא שהשוק חזר לתפקד עם תמיכה מינימלית של הבנק המרכזי.

• רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
• דוראל רוכשת פאנלים ב-650 מיליון דולר לשני פרויקטי ענק בארה"ב
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

הכרזת המלחמה של מנכ"ל לייבפרסון על ניר גלעד וגיל גבע

מנ"כל לייבפרסון (סימול: LPSN) העולמית, רוברט לוקאסיו, יצא באופן אישי נגד חברות מגדל ותדהר והמנכ"לים שלהן, ניר גלעד וגיל גבע, לאחר שלטענתו, הם מנסים למשוך את הפיקדון הבנקאי שהחברה שמה כערובה לשכירות, למרות שכבר אין ביניהן הסכם. 

"היה לנו הסכם שכירות ל-10 שנים, היינו אמורים לחתום על הסכם חדש, אבל לא עשינו את זה בגלל הקורונה. עכשיו, הם רוצים לקחת לנו את הפיקדון למרות שאין לנו בכלל הסכם איתם", אמר לוקאסיו בסרטון ששחרר לאינטרנט.

"ניר גלעד נראה לי שאתה הולך להיות מפוטר ומגיע לך להיות מפוטר. גיל גבע, אני לא יודע מי אתה, אבל אתם מתייחסים אלינו בצורה גרועה. אנחנו נאגד את כל השוכרים כדי להילחם בכם ואני אלחם בחברות שלכם באופן אישי – לא אכפת להם מהבריאות שלנו, רק מהשורה התחתונה שלהם", סיכם.

הכרזת המלחמה של לוקאסיו על מגדל ותדהר

מאז החזרה מהסגר בסוף אפריל גויסו 22 מיליארד שקל

נראה כי המשבר הכלכלי חולף על שוק ההנפקות כמעט ללא פגע ואם החשש בתחילתו של המשבר היה לסגירת שיבר הגיוסים של החברות הרי שהנה, שלושה חודשים אחרים מתגלה תמונה כי לא רק ששוק ההנפקות לא התייבש, אלא אף חזר לפעילות מואצת מוקדם מהצפוי.

בדיקה שערכנו מגלה כי מאז ה-19 באפריל כשהכלכלה המקומית חזרה לפעילות לאחר הסגר הגדול של חג הפסח כשאחד מימי השיא של הגיוס יהיה מחר כשבנק הפועלים יגייס (ההערכות מדברות על 3 מיליארד שקל) באג״ח קוקו, אפקון שתגייס כ-150 מיליון שקל ומליסרון שנמצאת בליבו של המשבר הכלכלי תגייס 400 מיליון שקל ואף חנן מור שמגייס קצת יותר מ-60 מיליון שקל.

מי שחזר לגייס ומנצל את הנזילות מהשוק הוא סקטור הבנקאות כשהבנקים הגדולים גייסו מאז ה-19 באפריל 6.5 מיליארד שקל וזאת לפני הגיוס של בנק הפועלים מחר. הגיוס הגדול ביותר היה של בנק לאומי שגייס מהשוק 2.4 מיליארד שקל, בנק המזרחי שגייס 1.7 מיליארד שקל ובנק הפועלים שגייס מיליארד שקל בחודש מאי ושוב נזכיר, ללא הגיוס של מחר.

הגיוסים הקונצרניים הגדולים ביותר היום של קניוני עזריאלי שגייסו 1.7 מיליארד שקל, אורמת ששאבה מהשוק מיליארד שקל, גב-ים שלקחה 900 מיליון שקל ובזק ושטראוס שלקחו מהשוק כ-700 מיליון שקל כל אחת ותש״ן שהשלימה אתמול גיוס של 350 מיליון שקל.

יש לציין כי קצב ההנפקות נכון להיום לא נופל מהקצב בתקופה המקבילה בשנה שעברה, שהייתה אחת השנים הטובות ביותר לשוק ההנפקות מאז ומעולם. הנתון הזה מסביר מדוע להוציא ההצהרה הדרמטית של בנק ישראל כי בכוונתו לרכוש אג״ח קונצרני לא באמת מימש את ההצהרה הזו – כי אין בה צורך מה שמאפשר לבנק המרכזי להמשיך לרכוש אג״ח ממשלתי כדי לשמור מחד על מקורות המזומנים עבור הממשלה ומאידך לשמור על עקום התשואות שטוח.