ניר חצב
ניר חצב
הצפת ערך

מדיוונד מתחילה להתעורר – למה?

פתאום, לכאורה ללא סיבה - מדיוונד מזנקת ומעל הדרך מלמדת את המשקיעים שיעור חשוב בסבלנות 
ניר חצב | (4)

נסחרת לה חברה בשווי מסוים ו"תקועה" בו למשך תקופה ארוכה, עד שפתאום, בלי סיבה נראית לעין, הערך שלה מתחיל להיחשף. כשזה קורה, אתם רוצים להיות שם, כי הצפת הערך היא מהירה ואגרסיבית. מדיוונד מלמדת את משקיעי הביוטק הישראלים שיעור חשוב בשבועות האחרונים, שיעור בסבלנות ובאורך רוח

מוצר אפקטיבי, גיבוי ממשלתי והסכם אסטרטגי

מדיוונד היא חברת ביוטכנולוגיה ישראלית הנשלטת על ידי כלל ביוטכנו 0% העוסקת בפיתוח תרופות דרמטולוגיות לאינדיקציות נישתיות. המוצר המתקדם ביותר של החברה הוא ה-NexoBrid, מוצר טופיקאלי (כלומר – נמרח על העור) המיועד לטיפול בכוויות קשות. מוצר זה מאושר לשימוש באירופה מ-2012 ונמצא לקראת אישור בארה"ב, לאחר שהחברה הגישה בקשת אישור שיווק (BLA) לפני כחודש. במידה וה-FDA יקבל את הבקשה, הוא יקצה תאריך לקבלת החלטה על שיווק המוצר (PDUFA Date), שמהווה את המכשול האחרון לפני השקה. מחקרים קליניים שביצעה מדיוונד הוכיחו כי בהשוואה לטיפול המקובל (שהוא לרוב ניתוח), NexoBrid מקצר משמעותית את זמן ההטרייה של פצעי הכוויה, מקטין את הצורך בביצוע השתלת עור ומקטין את הסיכון לקטיעה (Excision).

החברה נמצאת בהסכם עם הרשות האמריקאית למחקר ופיתוח ביו-רפואי מתקדם (BARDA), שבמסגרתו, מממנת הסוכנות את פיתוח התרופה ובנוסף, היא רוכשת מלאי שלה לצרכי חירום לאומיים. הסכם זה הוא חשוב במיוחד עבור מדיוונד, שכן זהו מימון ללא תמורה במניות (מימון לא מדלל), שהוא יקר מפז עבור חברת ביוטכנולוגיה. סך הכל קיבלה מדיוונד כ-43 מיליון דולר מ-BARDA עד היום, כאשר היקף ההסכם המקסימלי הוא 202 מיליון דולר.

כמו כן, במאי 2019 חתמה מדיוונד על הסכם עם חברת Vericel, במסגרתו תהיה האחרונה אחראית על הפצת ה-NexoBrid בצפון אמריקה. בתמורה, שילמה Vericel למדיוונד מקדמה בסך 17.5 מיליון דולר ובנוסף, היא מחויבת לתשלום של עד 132.5 מיליון דולר בהתאם לעמידה באבני דרך מסחריים ורגולטוריים, ולתמלוגים בהיקף חד-ספרתי גבוה עד דו-ספרתי נמוך. Vericel היא חברה אמריקאית הנסחרת בשווי שוק של כ-700 מיליון דולר, המוכרת יותר מ-100 מיליון דולר בשנה, עם מוצר מרכזי שמיועד גם הוא לטיפול בכוויות של יותר מ-30% משטח הגוף. המוצר של Vericel, שנקרא Epicel, משלים את ה-NexoBrid (שמיועד לטיפול בכוויות של עד 30% משטח הגוף) ובכך, מסביר את הרציונאל האסטרטגי בעסקה.

מוצר מרכזי נוסף של החברה הוא ה-EscharEx, המיועד לטיפול בפצעים כרוניים וקשים לריפוי מסוג VLU (כיב ברגל) ו-DFU (כף רגל סוכרתית), והוא נמצא בעיצומו של ניסוי שלב 2 בארה"ב, עם תוצאות ראשוניות במחצית הראשונה של 2021. מוצר זה הוא המוצר המשמעותי יותר עבור מדיוונד, שכן הוא פונה לשוק יעד פוטנציאלי גדול מאוד. בעוד גודל השוק הפוטנציאלי של ה-NexoBrid הוא כ-200 מיליון דולר בארה"ב בשנה, ה-EscharEx פונה לשוק של כ-2 מיליארד דולר בשנה, גם כן בארה"ב בלבד.

דינמיקה של התעוררות במניה

חברת מדיוונד נסחרת בנאסדק מאז 2014 ומוכרת היטב למשקיעי הביוטק הישראלים, גם בשל האחזקה של כלל ביוטכנולוגיה בחברה. מניית מדיוונד רושמת ירידה מתמשכת בשוויה בשנים האחרונות, אבל לאחרונה, נרשמת התעוררות משמעותית במנייה. מניית החברה התחילה את 2020 במחיר של כ-3 דולרים ובגל הירידות של פברואר-מרץ, הגיעה עד לשפל של מתחת ל-1.5 דולר. כשכל השוק התאושש בחדות, מניית מדיוונד התאוששה רק חלקית, עד לרמה של כ-2 דולרים בתחילת חודש יוני. באותה נקודה חל המפנה.

מה-11 ביוני ועד היום השלימה מניית החברה זינוק של כ-115%. העלייה החדה במדיוונד היא דוגמה לדינמיקה של התעוררות במנייה, שמתרחשת לא פעם בחברות קטנות יחסית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תחילה, עדכון החברה בנוגע להגשת ה-BLA נתן גושפנקא להתקדמות לוח הזמנים הקליני. נכון שהגשת ה-BLA  לא היוותה הפתעה בהתחשב בהודעות האחרונות של הנהלת מדיוונד, אך אין דין הערכה כדין עובדה. אנליסטים שמסקרים את החברה משתמשים לעיתים בעדכונים כאלה כדי לעדכן את המודלים הפיננסים שלהם ובחלק מהמקרים, גם להעלות את מחירי היעד. עדכוני מחירי היעד מהווים קטליזטור נוסף לעליות. בנקודה זו נכנסים לסיפור משקיעי המומנטום, שמניית החברה "קופצת" להם למסכים. גם משקיעים אלו תורמים לעליית מחיר המנייה ולא פחות חשוב מכך, לעליית היקפי המסחר. היקפי מסחר גבוהים מאפשרים למשקיעים גדולים יותר לבחון את המנייה, מה שיכול להוביל לגל עליות נוסף.

כך נוצר מצב שבו מנייה שנסחרת ברמות מסוימות למשך תקופה ארוכה נכנסת למומנטום חיובי ועולה בחדות בתקופה קצרה. במקרים כאלו, רק משקיע ש"יושב" על הפוזיציה יכול ליהנות מחלק משמעותי מהאפסייד.

לאן הולכים מכאן?

נכון לכתיבת שורות אלו, מניית מדיוונד נסחרת בשווי שוק של כ-107 מיליון דולר, עם מזומן בקופה בהיקף של 27 מיליון דולר. לחברה מספר נכסים משמעותיים ובראשם, מוצר מאושר באירופה ועל סף אישור בארה"ב (בכפוף להחלטת ה-FDA), הסכם מימון מקיף עם הממשל האמריקאי והסכם הפצה של ה-NexoBrid בארה"ב.

מעבר לכך, הנהלת החברה טוענת כי הפוטנציאל הכלכלי הגדול הוא מהתרופה EscharEx, שמתקדמת באופן הדרגתי בלוח הזמנים הקליני, עם אינדיקציה חשובה לאפקטיביות בעוד כשנה.

בהתחשב בסנטימנט המשופר של ציבור המשקיעים כלפי חברות ביוטכנולוגיה, כולל החברות הקטנות יותר (אינדיקציה לכך היא ביצועי קרן הסל XBI שעלתה ב-24% מתחילת השנה וב-72% מאז השפל של מרץ), ובפוטנציאל המכירות של המוצרים המובילים שלה, אני מעריך שיחס הסיכון-סיכוי במדיוונד הוא עדיין אטרקטיבי, גם אחרי שיותר מהכפילה את שוויה בחודש וקצת האחרונים.

הכותב הוא מייסד ושותף מנהל בקרן הגידור Tree Garden Capital, המחזיקה במניות מדיוונד.

המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    קיצר שורט (ל"ת)
    א3ז 24/07/2020 07:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רולטה 23/07/2020 20:07
    הגב לתגובה זו
    שכן עד שהגישו בקשה הרי אין באמת היתכנות שיווקית. ולפני זה המניה היתה הימור כי יכלו גם להיכשל במוצר ולהפסיד את כל הכסף כמו כל כך הרבה חברות ביוטכנולוגיה דומות. המשקיעים שם היו קופות גדולות וקרנות הון סיכון גדולות ששמים את הכסף של החוסכים ושל משקיעים (ולא את הכסף שלהם) ומהמרים כגב על המון חברות. חלק מצליח ויש רווח מטורף חלק מפסיד. הרווח של מסתכם בממוצע של 8% בשנה אז תחשבו לבד אם הכפילו את הרווח על במניה הזו כמה הפסידו על אחרות. בשורה התחתונה אין כאן אף שיעור למשקיע הפרטי כי אין לא את היכולות להתנהג כמו תאגידי הקופות הגדולות כמו כלל.
  • 1.
    השקעה בכלל ביוטכנולוגיה זאת שיטה בדוקה למחוק את הכסף (ל"ת)
    דוד 23/07/2020 17:20
    הגב לתגובה זו
  • משקיע 26/07/2020 11:23
    הגב לתגובה זו
    אפשר לחכות עד שכלל ביו תכפיל את שוויה ואז להצטרף למומנטום.
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.