בנקים

"הבנקים היו מוכנים למשבר; 47% מדחיות התשלומים - צרכניות"

לפי נתונים שפרסמה המפקחת על הבנקים, ישנה ירידה של כ-7% בהוצאות כרטיסי האשראי של משקי הבית והאשראי לסקטור העסקי במרץ אפריל קפץ ב-22.5 מיליארד

ארז ליבנה | 13/05/2020 13:15

נושאים בכתבה הפיקוח על הבנקים וירוס הקורונה כלכלת ישראל

בסקירה שפרסמה היום מנהלת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, לצד טפיחה עצמית על השכם למוכנות של הבנקים לפרוץ המשבר, בפיקוח גם מראים את גודל השבר הכלכלי שעבר על המדינה בחודשיים האחרונים – למרות שלא כל הנתונים שליליים.

לפי הדו"ח, המערכת היתה ערוכה היטב למשבר, בשל לקחי המשבר העולמי ב-2008 שהופנמו והונחלו למערכת הבנקאית, בהם יחסי ההון והנזילות שעלו, ריכוזיות תיק האשראי ירדה מאוד ושופרה איכות ניהול הסיכונים.

"עם פריצתו פגש משבר וירוס הקורונה מערכת בנקאות ישראלית איתנה וערוכה לספיגתו של משבר גדול, ובעלת יכולת לתמוך במשק הישראלי", נכתב בסקירה.

"התפיסה של בנק ישראל היא שכדי לצמצם את הסיכון למיתון כבד ומתמשך במשק, לסייע להנעת גלגלי המשק ולהבטיח יציאה מהירה מהמשבר, חשוב שהבנקים יגדילו את התיאבון לסיכון בעת הזו, והכל אגב חיתום איכותי וניהול סיכונים מושכל", ציינו בפיקוח והוסיפו כי "המערכת הבנקאית יכולה להוות השלמה ולא תחליף לפתרונות שמבוססים על הסיוע הממשלתי".

מה אומרים נתוני הקורונה?

בפיקוח מציינים כי בתחום המשכנתאות עדיין קיימת מגמת גידול, כשבחודש אפריל, למרות חג הפסח, הועמדו 5 מיליארד שקל. כמו כן, חלה ירידה חדה של 7% באשראי הצרכני עקב הירידה בביקושים, במקביל לצמצום השיווק האקטיבי מצד הבנקים.

בגזרת דחיית תשלומי ההלוואות, 47% מהציבור ביקש דחיית תשלומים צרכנית, 28% ביקשו דחיית תשלום בגין סעיף דיור, 24% מהעסקים הקטנים ביקשו דחיית תשלומים, כשרק 1% מהעסקים המסחריים ביקשו דחיית תשלום.

סך כל ההלוואות שהתשלומים בהן נדחו עומד על 472 אלף, כשסכום הדחייה מתקרב ל-6 מיליארד שקל. העסקים הקטנים מובילים בסכום הדחייה עם קרוב ל-2.2 מיליארד שקל. תחום המשכנתאות הוא התחום השני עם 1.8 מיליארד שקל דחיות.

כמו כן, עד כה אושרו 8.2 מיליארד שקלים כהלוואות לעסקים קטנים בערבות המדינה, כשמספר הבקשות עמד על 54,300 בקשות, לעומת 31,300 שנבדקו. מספר הבקשות שאושרו עד כה עומד על 21,500.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לפי הנתונים האלה, מכלל הבקשות שטרם נבדקו, צפויות להיות מאושרות לפחות עוד 13 אלף בקשות. המשמעות היא שהיקף הסיוע צפוי לעקוף בקלות את ה-10 מיליארד שקלים.

מי לא קיבל סיוע - ומה המשמעות של זה?

עם זאת, הקרן לעסקים קטנים (בערבות של 15%) לא נותנת מענה למרבית העסקים בסיכון גבוה, כלומר למסעדות ובתי קפה, האולמות, גני האירועים והקייטרינג כולל התעשיות נלוות - תיירות (רוב בתי המלון, סוכני נסיעות); מסחר בכלי רכב, שירותים ציבוריים (מתנ"סים וכו'); הייטק ועוד.

"חלק מהעסקים בענפים הללו יצטרכו הקלות מעבר לאשראי עד לתום המשבר", מציינים כותבי הדוח והוסיפו כי "צעדי בנק ישראל בתחום המוניטרי והציפייה הפיקוחית שהועברה למערכת הבנקאית בנוגע לתמחור ההלוואות, הובילו לעצירת העלייה בריביות על משכנתאות ואף לירידה קלה חזרה".

כמו כן, מציינים בבנק כי "הריבית על אשראי לעסקים קטנים ירדה משמעותית בעיקר בעקבות הקרן לעסקים קטנים של האוצר (בריבית פריים + 1.5%) וההלוואות המוניטריות שהציע בנק ישראל לבנקים בריבית של 0.1% לצורך העמדת אשראי לעסקים קטנים".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג | 25/12/2025 11:37

נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40.

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים.

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל.

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.

להמשך הכתבה לחץ כאן