אגרות החוב קרסו במארס וזינקו באפריל - מה יקרה בהמשך?
תיקון כזה מהיר לא היה גם במשבר של 2008. אגרות החוב התמוטטו בעיצומו של משבר הקורונה - חודש מארס (החצי השני של חודש מארס). זה היה אפילו מבהיל - אגרות חוב לכאורה בטוחות, של בנקים וגופים חזקים בדירוגים גבוהים, נסחרו בתשואה של 2%-3% בשנה ואפילו יותר. רק שבועות קודם זה היה עשיריות בודדות. הזדמנות? רבים חשבו שכן. רבים חשבו שזו נפילה רוחבית ללא הגיון כי כאשר קרנות הנאמנות מקבלות פדיונות (והן קיבלו פדיונות של 42 מיליארד שקל בחודש מארס) אז אין למנהלי הקרות ברירה הם מוכרים מכל הבא ליד.
מנגד, היו חששות אמיתיים, חששות שעדיין קיימים אבל במינון נמוך יותר שהכלכלה עוברת דרמה ענקית, כזו שאי אפשר לחזות אותה. שינוי סדרי עולם בגלל וירוס בלתי נראה. אי הוודאות עדיין גדולה, אבל כעת רוב המומחים (למרות שאין באמת מומחים לתקופה כזו) טוענים שיהיה משבר כלכלי, אבל לא כזה שלא ניתן להתגבר עליו בטווח קצר בינוני. אז שנת 2020 אולי אבודה, אבל בהמשך האבטלה תרד, הצריכה תעלה, המשק יחזור לצמוח, החברות יגדילו רווחים.
על שלושה דברים עומד שוק האג"ח
שוק האג"ח מושפע באופן גס משלושה גורמים - ריבית, סיכון, פדיונות/ יצירות בקרנות נאמנות. נתחיל בריבית. ריבית חסרת סיכון שהיא סוג של בנצ'מרק. אם מקבלים ללא סיכון 0.3% בפיקדון לשנה, אף אחד כמובן לא יסכים לקבל פחות באג"ח קונצרני (אג"ח של חברות). השאלה כמה יותר מהבנצ'מרק, תלויה ברמת הסיכון של החברה. אז כאשר המשק כולו באי וודאות, הסיכון הכולל עולה - וזה מה שקרה במארס - מחירי אגרות החוב הקונצרניות ירדו והתשואה בהתאמה עלתה משמעותית.
הסיכון כפי שמתבטא כעת באגרות החוב עדיין גבוה מהמצב טרום הקורונה, אבל נמוך משמעותית מהמצב בשיא החששות. להלן טבלה של התפתחות תשואות האג"ח לפי דירוגים. הטבלה מלמדת כי אגרות החוב עדיין נסחרות בתשואה אפקטיבית גבוהה משמעותית מהמצב לפני המשבר, וככל שהאיגרת מדורגת בסיכון גבוה יותר כך הפער גדול יותר.
- ועדת הכספים אישרה: הקלות בתחום אגרות החוקרים הפרטיים ואגרות רו"ח
- ועדת הכספים אישרה: האגרות השנתיות לרשות לניירות ערך יופחתו ל-30%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקור ווליו בייס
מה יהיה בהמשך?
האם מגמת ירידת התשואות תימשך? זה תלוי בשלושה משתנים עיקריים. הראשון ריבית בנק ישראל שהיא הבנצ'מרק. לא נראה שיהיו בה תזוזות משמעותיות בטווח של השנה הקרובה, היא גם כך נושקת לאפס, אולי יאפסו אותה לגמרי או אפילו יורידו לרמה שלילית, ואז זה יספק ירידת מדרגה קטנה נוספת בתשואות האג"ח, אבל אם וכאשר זה יקרה, זה יהיה בשוליים.
מה שיותר חשוב זה האיתות קדימה - איפה תהיה הריבית בעוד שנה, שנתיים. אויב משמעותי של שערי אגרות החוב הוא התחזית המושרשת לעליית ריבית בהמשך. אחרי הכל - ריבית אפס היא ניסוי, רק שזה הופך להיות הניסוי הארוך ביותר בעולם הכלכלי. כשמסתכלים על הטווח קצר/ בינוני, נראה שהחששות מהעלאת ריבית כמעט לא קיימים. בנקודת הזמן הזו מדברים על הפחתת ריבית לא העלאת ריבית. ומכאן - שהריבית יכולה רק לשפר את מצב מחזיקי האג"ח.
משתנה תומך נוסף - כמות הכסף של הציבור. קרנות הנאמנות איבדו 42 מיליארד שקל בפדיונות בחודש מארס. כמה חזרו בעליות של אפריל - רק 3-4 מיליארד שקל. הציבור כמו תמיד בעבר, יוצא בשפל ונכנס בגאות. הציבור יצא בשיא הירידות במארס, ונכנס לאט ובהיקף קטן באפריל, במחירים הרבה יותר גבוהים. ועדיין יש קרוב ל-40 מיליארד שקל בחוץ. זה כנראה אומר שהכסף הזה יושב עכשיו על הגדר - בעו"ש ובפיקדונות, חלק כנרקאה ינותב להשקעה בנדל"ן, אבל ככל שהעליות מתגברות, יותר ויותר אנשים נכנסים שוב. ברגע שייכנס הכסף הגדול הוא ידחוף את מחירי האג"ח למעלה.
- טרמינל 3 מתרחב: אפקון ואורון יבצעו את עבודות בהיקף מאות מיליוני שקלים
- דריסת רגל בארה"ב: מלונות דן רוכשת את מלון NoMo SoHo במנהטן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית...
רמת הסיכון עדיין בסימן שאלה
ומול שני הגורמים הדוחפים את מחירי אגרות החוב למעלה. יש את הסיכון. אף אחד לא באמת יודע איך הקורונה תשפיע על הכלכלה הגלובלית, הכלכלה המקומית, ומצב החברות. ברור שתהיה השפעה, ברוב הגדול של המקרים לרעה. אבל הסיכון הזה עדיין לא ברור ולא ניתן לתרגמו ברוב המקרים ליכולת החזר חוב עתידית.
המשמעות היא שהתמחור של אגרות החוב באופן כללי אמור לבטא את הסיכון, משמע אגרות החוב בעידן שאחרי התפרצות הקורונה צריכות לבטא סיכון לעומת המצב שלפני הקורונה. השאלה אם הסיכון הזה גלום במחירים, השאלה אם הוא גלום באופן ספציפי באגרות חוב ספציפיות? זו שאלה שעדיין אין עליה כמובן תשובה, אבל מה שכן עולה מהשבועות האחרונים, זה שאותן חברות חזקות, גם אם ייפגעו מהקורונה, עדיין ירוויחו בעתיד, ייצרו מזומנים ועדיין יוכלו למחזר חובות ולשרת את החוב. זו הסיבה שהשוק חזר אליהן והפער/ מרווח אצלן עלה בשיעורים נמוכים ביחס לאגרות החוב המסוכנות. זה טבעי וברור, כשבינתיים גם אגרות החוב המדורגות ברמה נמוכה יותר סוגרות פערים.
- 3.ישראל 07/05/2020 08:12הגב לתגובה זושלום למרות שהכתבה טובה מאוד, אילו שעוסקים בנירות ערך ובפרט באגחים, מחפשים גם יותר ניתוח מעמיק בחלק: מה יהיה בהמשך.
- 2.האם הכותב יכול להציע אג"ח כדאי? (ל"ת)יש ר אלי 06/05/2020 12:12הגב לתגובה זו
- משה 06/05/2020 20:01הגב לתגובה זואחרי הירידות היום. דה זרסאי ג. אקסטל שעוד חצי שנה תראה כבר מחצית מהכסף ו6% ריבית. אידיבי טו עם בטוחות של מניות כלל ביטוח
- 1.שקר הריבית האפסית 06/05/2020 09:59הגב לתגובה זוריבית 0 הרסנית היא הקורונה האמיתית.ניפוח נכסים ללא הצדקה.מתן הלוואות זולות ללא יכולת החזר..חוסר יעילות..ואי מתן ריבית חסרת סיכון לחוסכים..
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנור קופצת 16%, חלל תקשורת יורדת 5%; מגמה חיובית בבורסה
המשקיעים מגיבים להתפתחויות מעבר לים, בשילוב עם הארביטרז' החיובי כאשר המדדים פתחו בעליות; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל
עליות של עד 1.1% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.
עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.
אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- חברה לישראל עלתה 5%, חלל נפלה 10.5%; סגירה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד בהקשר הריבית זה שוק התעסוקה. הנתונים מצביעים על ירידה של 7.2% לעומת אוגוסט, בעיקר בקרב נשים וצעירים כשהשיפור נזקף לחזרת מפוטרי הקיץ לעבודה ומההכרה בזכאות לחל"ת ממבצע "עם כלביא"; אבל בשירות התעסוקה מזהירים: חזרת המילואימניקים עלולה לשנות את המגמה. שוק העבודה מאפשר לבנק ישראל עוד מרווח תמרון מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים
