מוטי בן משה
צילום: אניה בוכמן

מחזיקי האג"ח תובעים 106 מ' ש' מבן משה שנסוג מרכישת אפריקה

מוטי בן משה לא סיים את רכישת אפריקה שהיתה בהסדר חוב, ודרש את כספי הפיקדון שהפקיד אצל הנאמן לאגרות החוב; אופיר נאור וגיא גיסין, עו"ד הנאמן - "מתן אפשרות למהמרים לקחת סיכונים ולהציע הסדרים שהמציע יודע כי ספק אם יקיימם וזאת מבלי שהם יישאו באחריות, עלולה להביא לתוצאה בלתי ראויה..." 
ערן סוקול | (4)
נושאים בכתבה אפריקה

מוטי בן משה עמד לרכוש את אפריקה במסגרת הסדר החוב של מחזיקי החוב. אלא שבן משה לא השלים את העסקה במקביל לירידות בשווקים בסוף 2018. בן משה הסביר כבר אז שהנאמנים הערימו קשיים על העסקה, כשבמקביל הוא התקשה לקבל אישורים לצורך סגירת העסקה במועד, וכך הפיקדונות בסך כ-100 מיליון שקל שהפקיד לצורך העסקה חולטו בידי הנאמנים, והעסקה בסופו של דבר נסגרה מול אחרים. כעת הגישו נאמני האג"ח תביעה של 106 מיליון שקל נגד בן משה בטענה כי הפר את התחייבויותיו.

נאמני האג"ח בעצם דורשים כי בעלי האג"ח יקבלו את הפקדונות שהועמדו על ידי בן משה (באמצעות חברות בשליטתו) ואת הריבית שנצברה בגינם. לטענת נאמני האג"ח, החברות שבשליטת בן משה שעמדו לרכוש את הנכסים של אפריקה לא פעלו באופן מספק להשגת האישורים הדרושים להשלמת הסדר החוב בנוגע לאישורי ההגבלים העסקיים בשלוש מדינות במזרח אירופה.

בן משה, מנגד טען כי לא נפל רבב בפעולות החברות שבשליטתו ומשום כך הן זכאיות לקבל את מלוא סכום הפיקדון. זאת ועוד - בן משה אף הגיש תביעה כנגד הנאמנים בטענה שמנעו את עסקת הרכישה ובכך גרמו לו נזק של 340 מיליון שקל - עליית הערך של הנכסים בתקופה זו (לכתבה המלאה).

במסגרת ההליכים להסדר החוב באפריקה, נדרשו הרוכשים הפוטנציאליים להפקיד פקדונות לצורך הבטחת התחייבויותיהם על פי ההצעות, ולאחר קבלת או אישור ההצעות - להבטחת קיום ביצוע ההסדר.

לאחר מאבק שהתנהל בעיקר בין קבוצת בן משה לקבוצת סיידוף, אושרה הצעתו של בן משה בדצמבר 2018, אשר הוערכה בשווי כלכלי של כ-2.2 מיליארד שקל.

אלא שבסופו של דבר, על רקע ירידה בשווקים בסוף 2018, בן משה לא השלים את עסקת רכישת אפריקה, לאחר שביצע ניסיונות לשנות את עקרונות ההסדר לאחר אישורו.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מחזיק אגח 21/04/2020 15:49
    הגב לתגובה זו
    בכל עסקה מצויין שאם הקונה יחזור בו הפקדון בן כמה אחוזים לא יושב.אני מדבר על עסקאות של גב' כהן מחדרה שקונה רכב מכונס נכסים.אם התעלול של בן משה יצליח נראה אנדרלמוסיה רבתי ואי עמידה בחוזים חתומים.כולנו ראינו שהאגח של חברותיו נסחר בדו ספרתי - מה עם הפסד השנים של בעלי האגח?
  • 1.
    דון 21/04/2020 14:44
    הגב לתגובה זו
    תחזירו כבר לבן משה את הכסף!
  • שמעון 21/04/2020 18:14
    הגב לתגובה זו
    הבן אדם סחב את מחזיקי האגח שנים. הבטיח משהו והשאיר פיקדון ואז ברח מההסכם, ביקש דחיות רבות, כשחותמים על עסקה צריך לעמוד בה ואם לא עומדים בה צריך לשלם את הפיקדון הנדרש.
  • רק אומר 21/04/2020 16:32
    הגב לתגובה זו
    נכון כי בן משה הינו איש עסקים הגון מאד
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?