מוטי בן משה
צילום: אניה בוכמן

מוטי בן משה תובע את נאמני האג"ח של אפריקה - האם זה רציני?

מוטי בן משה לא השלים את עסקת רכישת אפריקה במסגרת ההסדר, על רקע ירידה בשווקים בסוף 2018; מאז ערך הנכסים של אפריקה עלה במעל 300 מיליון שקל ובן משה תובע את הנאמנים על נזקים שנגרמו לו מכיוון שבגללם לטענתו העסקה לא הושלמה; בפועל - ההתרחשות היתה אחרת
ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה אפריקה

מוטי בן משה עמד לרכוש את אפריקה במסגרת הסדר החוב של מחזיקי החוב. אלא שבן משה  לא השלים את העסקה במקביל לירידות בשווקים בסוף 2018. בן משה הסביר כבר אז שהנאמנים הערימו קשיים על העסקה, אבל בפועל הוא התקשה לקבל אישורים לצורך סגירת העסקה במועד, וכך הפיקדון בסך 90 מיליון שקל שהפקיד לצורך העסקה חולט בידי הנאמנים, והעסקה בסופו של דבר נסגרה מול אחרים. 

לטענת נאמני האג"ח, החברות שבשליטת בן משה שעמדו לרכוש את הנכסים של אפריקה לא פעלו באופן מספק להשגת האישורים הדרושים להשלמת הסדר החוב בנוגע לאישורי ההגבלים העסקיים בשלוש מדינות במזרח אירופה. בן משה, מנגד טען כי לא נפל רבב בפעולות החברות שבשליטתו ומשום כך הן זכאיות לקבל את מלוא סכום הפיקדון. זאת ועוד - בן משה תובע כעת את הנאמנים על כך שמנעו את עסקת הרכישה ובכך גרמו לו נזק של 340 מיליון שקל (עליית הערך של הנכסים בתקופה זו). 

למעשה, רק עכשיו - שנה אחרי העסקה המקורית מול בן משה, עומדת להיסגר עסקת למכירת נכסי אפריקה ללפידות של יעקב לוקסמבורג. לטענת בן משה, הוא היה צריך לקנות את החברה אלמלא ההתנהלות של הנאמנים. לגישתו אם העסקה לא היתה מתבטלת, אזי הוא (דרך החברות בשליטתו) היה מרוויח סכום של כ-340 מיליון שקל. הסכום הזה - הרווח שנמנע ממנו, הוא הנזק שאותו הוא תובע מהנאמנים. מדובר בעיקר בעליית הערך של מניית אפריקה מגורים בשוק ועליית שווי דניה סיבוס והנכסים הנוספים של אפריקה, לצורך הרכישה. 

התביעה מגיעה על רקע ניסיון לגישור בנוגע לפיקדון שהפקיד בן משה. מחזיקי החוב רואים בפיקדון זה סכום שיש להשאיר בקופה, סוג של קנס על ביטל העסקה, ומנגד בן משה טוען שלא בגללו העסקה בוטלה שהוא דרש עוד זמן סביר והנאמנים בעצם החליטו על הביטול.  

הסוגיה הזו עברה לגישור אבל ממש לאחרונה הודיעו הנאמן ונציגות מחזיקי האג"ח כי לאור חוסר הנכונות של בן משה לקיים פגישה עם הנציגות בלוחות הזמנים שהוגדרו, הנציגות אינה מוצאת טעם בהמשך ניהולו של הליך הגישור והודיעה על סיומו. לאור החלטה זו, מתבקשים מחזיקי האג"ח לאשר בשבוע הבא את מינויו של משרד גיסין ושות' ושל משרד נאור-גרשט כעורכי הדין שיובילו את המאבק המשפטי מול בן משה על כספי הפיקדון. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    תביעה טיפשית (ל"ת)
    PAN 13/01/2020 10:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לילי 13/01/2020 08:56
    הגב לתגובה זו
    ברור שאין בתביעה ממש . התביעה נועדה ללחוץ על הנאמנים לוותר על חילוט הפיקדון .
  • 1.
    אנונימי 13/01/2020 07:22
    הגב לתגובה זו
    להבנתי, יש כאן שיטת מצליח של בן משה שמנסה ששופט יגיד משהו כמו אתה תוותר את תביעה של 300 מיליון ואת תוותרי על הפקדון תלחצו ידיים ודי.כולם ראו שאגרות החוב של משה בסוף 2018 נסחרו בתשואה דו ספרתית כשהעסקה מצד בן משה התבססה על גיוס חוב חדש.בן משה פעל לדחייה אחר דחייה בתקווה שהשווקים יתאוששו.דבר שאכן קרה שנה אחרי.בבטול דווח כי בן משה לא קיבל אשור בשלוש מדינות מזרח אירופה שהיקף הפעילות של הבת נכסים היתה אפסית.דווח גם שבאותן מדינות הרשויות לא מכירות בקשה להיתר.לכולם ברור שמדובר במשיכת זמן שגרמה שנושי האגח אבדו שנתיים נוספות.בכל עסקה יש תשלום שלא יוחזר אם העסקה לא תבוצע.למען שהקרקס לא יגיע פעם נוספת מבעל הון בעל נכסים ושלל עו"ד ביהמש חייב לחלט את הכספים ולהטיל עליו הוצאות גבוהות לאוצר המדינה.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?