גיל שוויד, מייסד צ'ק פוינט
צילום: AFP
חוצפה ישראלית

למה צ'ק פוינט לא דואלית?

הישראליות שנסחרות בוול סטריט נמנעות מרישום מניותיהן בבורסה המקומית - זה לא ציוני, זה לא הוגן, וזה גם לא כלכלי
ארז ליבנה | (6)

חברות רבות שמעוניינות להנפיק בבורסה, העדיפו לוותר על תל אביב ולקפוץ ישר למדמנת וול סטריט או לונדון. חברות כמו צ'ק פוינט, WIX, סולאראדג', והרשימה ארוכה, החליטו להיסחר ישירות בחו"ל ולוותר על מסחר בבורסה בת"א.

הן צודקות, אבל חלקית - חברות טכנולוגיה מקבלות ערך גבוה יותר בוול סטריט מאשר בתל אביב. הרישום הראשוני של צ'ק פוינט בוול סטריט הוא נכון וחכם. אבל עכשיו - 24 שנים אחרי שהנפיקה לראשונה בוול סטריט, ואחרי שקפצה לשווי של 18 מיליארד דולר, מה מונע מצ'ק פוינט להירשם בבורסה המקומית? אין באמת סיבה.

עכשיו צ'ק פוינט יכולה לרשום בקלות את מניותיה בארץ, אין לה חשיפה רגולטורית, משפטית, אין שום "עלות" ברישום בבורסה המקומית. אין גם תירוצים. החברה הזו שמשחקת אותה ישראלית-ציונית ומשתמשת בטכנולוגיות הישראליות (חלק גדול מהם אחרי הכשרה שקיבלו מהצבא), לא עושה את הצעד הקטן הזה ורושמת את המניות בבורסה המקומית, אולי בגלל שהיא צבועה - כאן היא מספרת לנו כמה היא ישראלית, שם  (בחו"ל) היא כנראה לא ממש סופרת אותנו.

אולי זה מהלך עסקי נכון, ממש לא בטוח. מה שבטוח שמדובר בפספוס גדול לבורסה שלנו, לכלכלה שלנו, לכם המשקיעים. מה שבטוח שהמדינה צריכה לפני שהיא נותנת הטבות לצ'ק פוינט ולחברות טכנולוגיה אחרות להוסיף סעיף קטן בהסכם - תסחרו גם בתל אביב. החברות האלו מקבלות הרבה - כח אדם, סביבת עבודה טובה, הקלות במס, תמיכה וסבסוד של השקעות. הן יכולות וצריכות גם להחזיר. 

 

יש יתרונות במסחר בתל אביב

לפי נתוני הבורסה, שמתפרסמים כאן לראשונה, 39% מהמחזור של כלל החברות הדואליות התרחש בבורסה בתל אביב, כשהמחזור של הדואליות סיפק 29% מהמסחר ביום ממוצע בבורסה והעלה את ביצועי הבורסה למעלה.

 

עוד סיבה למה כן לרישום דואלי, היא היכולת להיות סחיר על פני יותר שעות ביממה. כלומר, חברה שנסחרת גם בישראל וגם בוול סטריט לדוגמה, מנייתה מתחילה להיסחר ב-10:00 בבוקר שעון ישראל והמסחר בה מסתיים ב-23:00 בלילה.

המגרש הטבעי של השחקניות הוא גם חשוב. דוגמה טובה לכך היא טבע, שבאוגוסט 2017, מנייתה התרסקה ב-30%, ומאז היו ימים נוספים של התרסקות. מי שריסן את הנפילה זה דווקא השוק הישראלי והסימפטיה שלו למניה שנחשבה ל"מניית העם".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מעבר לכך - אי אפשר להתכחש לחשיבות של המשקיעים המוסדיים לחברות מקומיות. משקיעים באשר הם נוטים להשקיע בחברות שהם מכירים שקרובות אליהן שהם מבינים את השפה של המנכ"לים שלהם. אז נכון שהמוסדיים משקיעים גם בחו"ל, אבל הם משקיעים יותר בארץ (גם מסיבות כלכליות וגם מסיבות טכניות - מכשירים עוקבי מדדים), והם מעדיפים לפעול בבורסה המקומית גם מבחינת שעות עבודה וגם מבחינת נוחות.   

החברות שמשתלם להן להיסחר בארץ ואלה שפחות 

בסך הכול כיום ישנן 57 חברות בעלות רישום כפול. 11 מתוך 35 מהחברות במדד ת"א 35 הן חברות דואליות, הרשומות למסחר גם בישראל וגם בוול סטריט או בבורסת לונדון. כלומר, כמעט שליש מהחברות הגדולות במשק. 26 חברות דואליות רשומות במדד ת"א 125 - קצת יותר מחמישית. נוכחות מרשימה בסך הכול. אגב, 32 מאותן חברות הן ללא גרעין שליטה.

 

מהנתונים עולה תמונה מעניינת לגבי השפעת הרישום הכפול והיכולת להעלות את ערך המניה. יש חברות שהרישום הכפול הוא קריטי עבורן, מאחר והרישום עצמו הגדיל את ההשקעות בהן במאות ואפילו באלפי אחוזים, למרות שישנן כאלה שהיקף המסחר בתל אביב הוא כמעט וחסר משמעות עבורן.

 

ניקח לדוגמה את אלביט מערכות 2.63% . המחזור היומי של המניה שנסחרת גם בישראל וגם בארצות עומד על כ-9 מיליון דולר, קרוב ל-80% מהמסחר הוא בארץ. לא רע. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    [email protected] 20/02/2020 15:26
    הגב לתגובה זו
    למה להתגולל על חברה מצליחה בטענות כאשר אולי טוב יותר לדבר עם ראשיה ולהביא לפחות תגובה מפיהם. יתכן שיש שיקולים כלכליים כבדי משקל ויתכן שבעלי החברה אינם רואים יתרון ברישומם לבורסה המקומית, לא ברור לי איך זה קשור לפטריוטיזם ואהבת ישראל. הבסיס פה. מועסקים רבים נמצאים פה. מה היתרונות לחברה מספקולציה במניותיה בבורסה המקומית? שאלה זו לא טרח הכתב הנכבד להבהיר וחבל.
  • 5.
    אולי מפחד שיקחו לו יותר מיסים .... (ל"ת)
    מוטי 20/02/2020 13:37
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    S 20/02/2020 13:22
    הגב לתגובה זו
    מחויבות למוסדיים בדיחה ......לא פלא שחברות לא מעוניינות להיכנס למיטה החולה ... ואם אפשר אז לצאת כמה שיותר מהר ......
  • 3.
    משקיע ותיק 20/02/2020 13:16
    הגב לתגובה זו
    מגיב 1 - על איזה רגולציה אתה מדבר? הרגולציה היא על השכר בתאגידים פיננסיים (ביטוח ובנקים) המפוקחים ע"י רשות שוק ההון או הפיקוח על הבנקים, וללא שום קשר להיותם נסחרים בבורסה או לא. אין שום רגולציה/הגבלה על שכר בשום תאגיד אחר, ובכל מקרה זה לא קשור לרישום מסחר בבורסה כזו או אחרת... 2. אין כמעט שום עלות ברישום מקביל לבורסה בת"א, ואין שום צורך בדיווח נוסף מעבר לדיווח בבורסה בחו"ל (אפילו אין צורך לתרגם לעברית) זו כל המהות של הרישום הכפול. הרישום גם לא מחייב כמובן תשקיף, הנפקה נוספת או ייעודית בבורסה... שום דבר.
  • 2.
    זיו 20/02/2020 12:27
    הגב לתגובה זו
    עלויות הרישום לבורסה נוספת ודרישות הדיווח המחמירות אשר נהוגות כאן בארץ הן הסיבה למה חברות מעדיפות לא להיסחר כאן, לך תשכנע את הנהלת הבורה לשנות נהלים אלו ואז תחזור אלי עם תובנות
  • 1.
    רו ח 20/02/2020 12:26
    הגב לתגובה זו
    הם לא רוצים זאת
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

תומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהןתומר צפניק מנכל ריטיילורס. צילום: שוקה כהן

ריטיילורס ירדה 5.8%: דוחות נייקי חושפים חולשה עולמית ומשפיעים על זכיינים

ריטיילורס בעקבות נייקי - ירדה לשפל של 5 שנים - האם ומתי ריטיילורס תתאושש?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ריטיילורס נייקי

מניית ריטיילורס ירדה ב-5.8% בבורסת תל אביב, בהשפעה ישירה של דוחות נייקי, שפורסמו בשישי. נייקי, המהווה כ-75%-80% מפעילות ריטיילורס כזכיינית בישראל ובחלקים מאירופה ועוד, דיווחה על הכנסות של 12.43 מיליארד דולר, עלייה של 1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, מעל הציפיות של 12.22 מיליארד דולר. אבל, הרווח הנקי צנח ב-32% ל-792 מיליון דולר, והרווח למניה עמד על 0.53 דולר, גבוה מהתחזיות של 0.38 דולר אך נמוך מ-0.78 דולר ברבעון קודם. המניה של נייקי נפלה בכ-10.5% במסחר שלאחר הדוחות גם בהינתן אופק חלש להמשך. 

הירידה בריטיילורס לשפל של 5 שנים ולשווי של 2.3 מיליארד שקל מבטאת דפוס מוכר: זכיינים כמו ריטיילורס תלויים בביצועי המותג העולמי, שמכתיבים זרימת סחורה, מבצעים וביקוש. דווקא מבחינת המחזור נראה שיש למה לצפות, אך החולשה בפרמטרים נוספים וכן בהתייחסות קדימה גורמת לחשש אצל המשקיעים. נדגיש כי האכזבה משורת הרווח דווקא לא קשורה לציפיות מריטיילורס שכן היא מרוויחה סוג של רווחיות קבועה שלא אמורה להשתנות באם הרווח והרווחיות של ניייקי יורדים, אלא אם נייקי משנה את הכללים וזה לא קרה. 

עם זאת, נייקי מנסה לחזק את המכירות הישירות שלא דרך סניפים וזו נקודת סיכון לריטיילורס. ככל שנייקי תמכור יותר באופן ישיר ודיגיטלי יקנו פחות מהזכיינים כולל ריטיילורס.אלא שבינתיים קורה ההיפך - ואלו חדשות טובות לריטיילורס.  אסטרטגיית המכירה הישירה (DTC) של נייקי, שהוגברה מאז 2017, תרמה לחולשה של נייקי. מכירות DTC ירדו ב-9% ל-4.6 מיליארד דולר, עם ירידה של 14% במכירות דיגיטליות, בעוד שמכירות סיטונאיות עלו ב-8%. האסטרטגיה הפחיתה תלות בקמעונאים אך הגבירה תנודתיות, כפי שנראה במלאי עודף של 8.5 מיליארד דולר בסוף הרבעון, ירידה של 2% משנה קודמת.

ריטיילורס, שמפעילה כ-278 חנויות נייקי בעולם תלויה כמובן בראש וראשונה במותגים ובהצלחה של מכירות המוצרים, אך צריך גם לזכור שמדובר בחברה שצומחת אורגנית לצד צמיחה חיצונית. ריטיילורס מתרחבת לגיאוגרפיות חדשות הן דרך רכישות והן דרך הקמת סניפים חדשים.  

ברבעון השלישי של 2025 ריטיילורס  דיווחה על התרחבות אגרסיבית ועלייה נאה במכירות, אך מנגד על שחיקה חדה ברווחיות שהובילה לקריסה של יותר מ־60% ברווח הנקי. החברה סיכמה את הרבעון עם הכנסות של 707.3 מיליון שקל, עלייה של 10.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלייה נובעת בעיקר מפתיחת 33 חנויות חדשות מאז הרבעון השלישי של 2024, כך שמספר החנויות הכולל הגיע ל־278 לעומת 245 בתקופה המקבילה.