למה צ'ק פוינט לא דואלית?
חברות רבות שמעוניינות להנפיק בבורסה, העדיפו לוותר על תל אביב ולקפוץ ישר למדמנת וול סטריט או לונדון. חברות כמו צ'ק פוינט, WIX, סולאראדג', והרשימה ארוכה, החליטו להיסחר ישירות בחו"ל ולוותר על מסחר בבורסה בת"א.
הן צודקות, אבל חלקית - חברות טכנולוגיה מקבלות ערך גבוה יותר בוול סטריט מאשר בתל אביב. הרישום הראשוני של צ'ק פוינט בוול סטריט הוא נכון וחכם. אבל עכשיו - 24 שנים אחרי שהנפיקה לראשונה בוול סטריט, ואחרי שקפצה לשווי של 18 מיליארד דולר, מה מונע מצ'ק פוינט להירשם בבורסה המקומית? אין באמת סיבה.
עכשיו צ'ק פוינט יכולה לרשום בקלות את מניותיה בארץ, אין לה חשיפה רגולטורית, משפטית, אין שום "עלות" ברישום בבורסה המקומית. אין גם תירוצים. החברה הזו שמשחקת אותה ישראלית-ציונית ומשתמשת בטכנולוגיות הישראליות (חלק גדול מהם אחרי הכשרה שקיבלו מהצבא), לא עושה את הצעד הקטן הזה ורושמת את המניות בבורסה המקומית, אולי בגלל שהיא צבועה - כאן היא מספרת לנו כמה היא ישראלית, שם (בחו"ל) היא כנראה לא ממש סופרת אותנו.
אולי זה מהלך עסקי נכון, ממש לא בטוח. מה שבטוח שמדובר בפספוס גדול לבורסה שלנו, לכלכלה שלנו, לכם המשקיעים. מה שבטוח שהמדינה צריכה לפני שהיא נותנת הטבות לצ'ק פוינט ולחברות טכנולוגיה אחרות להוסיף סעיף קטן בהסכם - תסחרו גם בתל אביב. החברות האלו מקבלות הרבה - כח אדם, סביבת עבודה טובה, הקלות במס, תמיכה וסבסוד של השקעות. הן יכולות וצריכות גם להחזיר.
- באיחור אופנתי: הבורסה משיקה מדד ביטחוניות
- כמה ביל אקמן מורווח על הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש יתרונות במסחר בתל אביב
לפי נתוני הבורסה, שמתפרסמים כאן לראשונה, 39% מהמחזור של כלל החברות הדואליות התרחש בבורסה בתל אביב, כשהמחזור של הדואליות סיפק 29% מהמסחר ביום ממוצע בבורסה והעלה את ביצועי הבורסה למעלה.
עוד סיבה למה כן לרישום דואלי, היא היכולת להיות סחיר על פני יותר שעות ביממה. כלומר, חברה שנסחרת גם בישראל וגם בוול סטריט לדוגמה, מנייתה מתחילה להיסחר ב-10:00 בבוקר שעון ישראל והמסחר בה מסתיים ב-23:00 בלילה.
המגרש הטבעי של השחקניות הוא גם חשוב. דוגמה טובה לכך היא טבע, שבאוגוסט 2017, מנייתה התרסקה ב-30%, ומאז היו ימים נוספים של התרסקות. מי שריסן את הנפילה זה דווקא השוק הישראלי והסימפטיה שלו למניה שנחשבה ל"מניית העם".
- יו״ר סופוווייב: ״2025 תהיה השנה הראשונה שבה נציג רווח נקי״
- אימאג'סט בחוזה לשירותי לוויין בכ-9 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מעבר לכך - אי אפשר להתכחש לחשיבות של המשקיעים המוסדיים לחברות מקומיות. משקיעים באשר הם נוטים להשקיע בחברות שהם מכירים שקרובות אליהן שהם מבינים את השפה של המנכ"לים שלהם. אז נכון שהמוסדיים משקיעים גם בחו"ל, אבל הם משקיעים יותר בארץ (גם מסיבות כלכליות וגם מסיבות טכניות - מכשירים עוקבי מדדים), והם מעדיפים לפעול בבורסה המקומית גם מבחינת שעות עבודה וגם מבחינת נוחות.
החברות שמשתלם להן להיסחר בארץ ואלה שפחות
בסך הכול כיום ישנן 57 חברות בעלות רישום כפול. 11 מתוך 35 מהחברות במדד ת"א 35 הן חברות דואליות, הרשומות למסחר גם בישראל וגם בוול סטריט או בבורסת לונדון. כלומר, כמעט שליש מהחברות הגדולות במשק. 26 חברות דואליות רשומות במדד ת"א 125 - קצת יותר מחמישית. נוכחות מרשימה בסך הכול. אגב, 32 מאותן חברות הן ללא גרעין שליטה.
מהנתונים עולה תמונה מעניינת לגבי השפעת הרישום הכפול והיכולת להעלות את ערך המניה. יש חברות שהרישום הכפול הוא קריטי עבורן, מאחר והרישום עצמו הגדיל את ההשקעות בהן במאות ואפילו באלפי אחוזים, למרות שישנן כאלה שהיקף המסחר בתל אביב הוא כמעט וחסר משמעות עבורן.
ניקח לדוגמה את אלביט מערכות -1.01% . המחזור היומי של המניה שנסחרת גם בישראל וגם בארצות עומד על כ-9 מיליון דולר, קרוב ל-80% מהמסחר הוא בארץ. לא רע.
- 6.[email protected] 20/02/2020 15:26הגב לתגובה זולמה להתגולל על חברה מצליחה בטענות כאשר אולי טוב יותר לדבר עם ראשיה ולהביא לפחות תגובה מפיהם. יתכן שיש שיקולים כלכליים כבדי משקל ויתכן שבעלי החברה אינם רואים יתרון ברישומם לבורסה המקומית, לא ברור לי איך זה קשור לפטריוטיזם ואהבת ישראל. הבסיס פה. מועסקים רבים נמצאים פה. מה היתרונות לחברה מספקולציה במניותיה בבורסה המקומית? שאלה זו לא טרח הכתב הנכבד להבהיר וחבל.
- 5.אולי מפחד שיקחו לו יותר מיסים .... (ל"ת)מוטי 20/02/2020 13:37הגב לתגובה זו
- 4.S 20/02/2020 13:22הגב לתגובה זומחויבות למוסדיים בדיחה ......לא פלא שחברות לא מעוניינות להיכנס למיטה החולה ... ואם אפשר אז לצאת כמה שיותר מהר ......
- 3.משקיע ותיק 20/02/2020 13:16הגב לתגובה זומגיב 1 - על איזה רגולציה אתה מדבר? הרגולציה היא על השכר בתאגידים פיננסיים (ביטוח ובנקים) המפוקחים ע"י רשות שוק ההון או הפיקוח על הבנקים, וללא שום קשר להיותם נסחרים בבורסה או לא. אין שום רגולציה/הגבלה על שכר בשום תאגיד אחר, ובכל מקרה זה לא קשור לרישום מסחר בבורסה כזו או אחרת... 2. אין כמעט שום עלות ברישום מקביל לבורסה בת"א, ואין שום צורך בדיווח נוסף מעבר לדיווח בבורסה בחו"ל (אפילו אין צורך לתרגם לעברית) זו כל המהות של הרישום הכפול. הרישום גם לא מחייב כמובן תשקיף, הנפקה נוספת או ייעודית בבורסה... שום דבר.
- 2.זיו 20/02/2020 12:27הגב לתגובה זועלויות הרישום לבורסה נוספת ודרישות הדיווח המחמירות אשר נהוגות כאן בארץ הן הסיבה למה חברות מעדיפות לא להיסחר כאן, לך תשכנע את הנהלת הבורה לשנות נהלים אלו ואז תחזור אלי עם תובנות
- 1.רו ח 20/02/2020 12:26הגב לתגובה זוהם לא רוצים זאת

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 4.88% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמור השקעות עולה 1.9%, טאואר מאבדת 2.4%; ירידות בת"א
הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי ומדדי ת"א נסחרים בירידות; פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי, אימאג'סט מדווחת על חוזה חדש
מגמה שלילית בבורסה בת"א ברקע הירידות בוול סטריט ובאסיה, שהחזירו את המניות הדואליות עם ארביטרז' שלילי. ת"א 35 יורד 0.4% ות"א 90 יורד 0.5%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים נסחר סביב ה-0, מדד הביטוח עולה 0.1%, מדד הנדל"ן יורד 0.5%, ומדד הנפט והגז עולה 0.3%.
הבורסה תבצע ביום חמישי, 6 בנובמבר, את עדכון מדדי המניות הגדול בתולדותיה, מהלך הנובע מהצמיחה הדרמטית בהיקף הנכסים הפאסיביים העוקבים אחר המדדים, שהגיעו לשיא של כ-82 מיליארד שקל. במהלך השנה נוספו למדדים כ-12 מיליארד שקל חדשים והתרחשה עליית ערך של כ-20 מיליארד שקל. רף הכניסה למדדי ת"א-35, ת"א-90 ו-SME60 הוכפל ואף שולש בהשוואה ל-2020, כשהחברות הגדולות בתל אביב שוות היום יותר ומציגות סחירות גבוהה יותר. הבורסה, שהשיקה השנה 11 מדדים חדשים ובהם מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן-35, מתכננת להרחיב את ההיצע גם בהמשך. יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר, ציין כי מדובר ב"נקודת ציון היסטורית" המשקפת את התחזקות שוק ההון המקומי והאמון הגובר של המשקיעים בכלכלה הישראלית.
אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה
לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש
לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית
של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית
ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
- אודיוקודס זינקה 7%; מדד הביטוח זינק 3.9% מדד הבנקים נעל בירידה של 1.5% - נעילה שלילית בבורסה
- בכמה עלו החסכונות שלכם היום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות במוקד
אקזיט ישראלי: חברת אורביט אורביט 13.41% הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות. מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות. ברקע העסקה שוחחנו עם מנכ"ל החברה שאמר "בעזרת חברה אמריקאית גדולה נוכל לפתוח דלתות חדשות בשוק הביטחוני"
