גיל שוויד, מייסד צ'ק פוינט
צילום: AFP
חוצפה ישראלית

למה צ'ק פוינט לא דואלית?

הישראליות שנסחרות בוול סטריט נמנעות מרישום מניותיהן בבורסה המקומית - זה לא ציוני, זה לא הוגן, וזה גם לא כלכלי
ארז ליבנה | (6)

חברות רבות שמעוניינות להנפיק בבורסה, העדיפו לוותר על תל אביב ולקפוץ ישר למדמנת וול סטריט או לונדון. חברות כמו צ'ק פוינט, WIX, סולאראדג', והרשימה ארוכה, החליטו להיסחר ישירות בחו"ל ולוותר על מסחר בבורסה בת"א.

הן צודקות, אבל חלקית - חברות טכנולוגיה מקבלות ערך גבוה יותר בוול סטריט מאשר בתל אביב. הרישום הראשוני של צ'ק פוינט בוול סטריט הוא נכון וחכם. אבל עכשיו - 24 שנים אחרי שהנפיקה לראשונה בוול סטריט, ואחרי שקפצה לשווי של 18 מיליארד דולר, מה מונע מצ'ק פוינט להירשם בבורסה המקומית? אין באמת סיבה.

עכשיו צ'ק פוינט יכולה לרשום בקלות את מניותיה בארץ, אין לה חשיפה רגולטורית, משפטית, אין שום "עלות" ברישום בבורסה המקומית. אין גם תירוצים. החברה הזו שמשחקת אותה ישראלית-ציונית ומשתמשת בטכנולוגיות הישראליות (חלק גדול מהם אחרי הכשרה שקיבלו מהצבא), לא עושה את הצעד הקטן הזה ורושמת את המניות בבורסה המקומית, אולי בגלל שהיא צבועה - כאן היא מספרת לנו כמה היא ישראלית, שם  (בחו"ל) היא כנראה לא ממש סופרת אותנו.

אולי זה מהלך עסקי נכון, ממש לא בטוח. מה שבטוח שמדובר בפספוס גדול לבורסה שלנו, לכלכלה שלנו, לכם המשקיעים. מה שבטוח שהמדינה צריכה לפני שהיא נותנת הטבות לצ'ק פוינט ולחברות טכנולוגיה אחרות להוסיף סעיף קטן בהסכם - תסחרו גם בתל אביב. החברות האלו מקבלות הרבה - כח אדם, סביבת עבודה טובה, הקלות במס, תמיכה וסבסוד של השקעות. הן יכולות וצריכות גם להחזיר. 

 

יש יתרונות במסחר בתל אביב

לפי נתוני הבורסה, שמתפרסמים כאן לראשונה, 39% מהמחזור של כלל החברות הדואליות התרחש בבורסה בתל אביב, כשהמחזור של הדואליות סיפק 29% מהמסחר ביום ממוצע בבורסה והעלה את ביצועי הבורסה למעלה.

 

עוד סיבה למה כן לרישום דואלי, היא היכולת להיות סחיר על פני יותר שעות ביממה. כלומר, חברה שנסחרת גם בישראל וגם בוול סטריט לדוגמה, מנייתה מתחילה להיסחר ב-10:00 בבוקר שעון ישראל והמסחר בה מסתיים ב-23:00 בלילה.

המגרש הטבעי של השחקניות הוא גם חשוב. דוגמה טובה לכך היא טבע, שבאוגוסט 2017, מנייתה התרסקה ב-30%, ומאז היו ימים נוספים של התרסקות. מי שריסן את הנפילה זה דווקא השוק הישראלי והסימפטיה שלו למניה שנחשבה ל"מניית העם".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מעבר לכך - אי אפשר להתכחש לחשיבות של המשקיעים המוסדיים לחברות מקומיות. משקיעים באשר הם נוטים להשקיע בחברות שהם מכירים שקרובות אליהן שהם מבינים את השפה של המנכ"לים שלהם. אז נכון שהמוסדיים משקיעים גם בחו"ל, אבל הם משקיעים יותר בארץ (גם מסיבות כלכליות וגם מסיבות טכניות - מכשירים עוקבי מדדים), והם מעדיפים לפעול בבורסה המקומית גם מבחינת שעות עבודה וגם מבחינת נוחות.   

החברות שמשתלם להן להיסחר בארץ ואלה שפחות 

בסך הכול כיום ישנן 57 חברות בעלות רישום כפול. 11 מתוך 35 מהחברות במדד ת"א 35 הן חברות דואליות, הרשומות למסחר גם בישראל וגם בוול סטריט או בבורסת לונדון. כלומר, כמעט שליש מהחברות הגדולות במשק. 26 חברות דואליות רשומות במדד ת"א 125 - קצת יותר מחמישית. נוכחות מרשימה בסך הכול. אגב, 32 מאותן חברות הן ללא גרעין שליטה.

 

מהנתונים עולה תמונה מעניינת לגבי השפעת הרישום הכפול והיכולת להעלות את ערך המניה. יש חברות שהרישום הכפול הוא קריטי עבורן, מאחר והרישום עצמו הגדיל את ההשקעות בהן במאות ואפילו באלפי אחוזים, למרות שישנן כאלה שהיקף המסחר בתל אביב הוא כמעט וחסר משמעות עבורן.

 

ניקח לדוגמה את אלביט מערכות 0.94% . המחזור היומי של המניה שנסחרת גם בישראל וגם בארצות עומד על כ-9 מיליון דולר, קרוב ל-80% מהמסחר הוא בארץ. לא רע. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    [email protected] 20/02/2020 15:26
    הגב לתגובה זו
    למה להתגולל על חברה מצליחה בטענות כאשר אולי טוב יותר לדבר עם ראשיה ולהביא לפחות תגובה מפיהם. יתכן שיש שיקולים כלכליים כבדי משקל ויתכן שבעלי החברה אינם רואים יתרון ברישומם לבורסה המקומית, לא ברור לי איך זה קשור לפטריוטיזם ואהבת ישראל. הבסיס פה. מועסקים רבים נמצאים פה. מה היתרונות לחברה מספקולציה במניותיה בבורסה המקומית? שאלה זו לא טרח הכתב הנכבד להבהיר וחבל.
  • 5.
    אולי מפחד שיקחו לו יותר מיסים .... (ל"ת)
    מוטי 20/02/2020 13:37
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    S 20/02/2020 13:22
    הגב לתגובה זו
    מחויבות למוסדיים בדיחה ......לא פלא שחברות לא מעוניינות להיכנס למיטה החולה ... ואם אפשר אז לצאת כמה שיותר מהר ......
  • 3.
    משקיע ותיק 20/02/2020 13:16
    הגב לתגובה זו
    מגיב 1 - על איזה רגולציה אתה מדבר? הרגולציה היא על השכר בתאגידים פיננסיים (ביטוח ובנקים) המפוקחים ע"י רשות שוק ההון או הפיקוח על הבנקים, וללא שום קשר להיותם נסחרים בבורסה או לא. אין שום רגולציה/הגבלה על שכר בשום תאגיד אחר, ובכל מקרה זה לא קשור לרישום מסחר בבורסה כזו או אחרת... 2. אין כמעט שום עלות ברישום מקביל לבורסה בת"א, ואין שום צורך בדיווח נוסף מעבר לדיווח בבורסה בחו"ל (אפילו אין צורך לתרגם לעברית) זו כל המהות של הרישום הכפול. הרישום גם לא מחייב כמובן תשקיף, הנפקה נוספת או ייעודית בבורסה... שום דבר.
  • 2.
    זיו 20/02/2020 12:27
    הגב לתגובה זו
    עלויות הרישום לבורסה נוספת ודרישות הדיווח המחמירות אשר נהוגות כאן בארץ הן הסיבה למה חברות מעדיפות לא להיסחר כאן, לך תשכנע את הנהלת הבורה לשנות נהלים אלו ואז תחזור אלי עם תובנות
  • 1.
    רו ח 20/02/2020 12:26
    הגב לתגובה זו
    הם לא רוצים זאת
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.53%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.