גדעון תדמור, יור נאוויטס פטרוליום
צילום: יח"צ

נאוויטס מדווחת על הכנסות ראשונות - מתי יגיעו הרווחים?

נאוויטס מעלה קצב: ההכנסות עלו, אבל, גם ההפסדים; בקצב ההכנסות המדובר, הרווח מעבר לפינה

מערכת Bizportal |

נאוויטס פטרוליום מדווחת על הכנסות של 1.9 מיליון דולר בשבוע. השותפות פרסמה שהחלה להפיק  נפט בפרויקט בקסקין בשבוע האחרון של הרבעון, מציינת כי קצב ההפקה גבוה בכ-7% מהתחזית הראשונית של 30,000 חביות ביום.

הכנסות זה נהדר, אבל השותפות מדווחת על גידול בהפסדים. הוצאות חיפושי הנפט והגז זינקו ל-3.6 מיליון דולר, לעומת 240 אלף דולר בתקופה המקבילה. הוצאות הנהלה וכלליות עלו ל-3.3 מיליון דולר בהשוואה ל-2.6 מיליון דולר במחצית המקבילה אשתקד - וההפסד התפעולי עלה בהתאמה ל-5.9 מיליון דולר לעומת 2.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה. ההפסד בשורה התחתונההסתכם ב-5.4 מיליון דולר (בזכות הטבת מס), לעומת הפסד של 5.4 מיליון דולר במחצית המקבילה ב-2018.   

ההפסד ברבעון עשוי להתחלף לרווח ברבעון הבא - המתמטיקה פשוטה - הכנסות של 1.9 מיליון דולר בשבוע, מתורגמים (למע השמרנות) בלחות 20 מיליון דולר ברבעון. ההוצאות התפעוליות יעלו, אבל לא בשיעור משמעותי, ועלות המכירות לטענת החברה נמוכה במיוחד (ראו בהמשך). המסקנה המתבקשת, אם לא יהיה משהו לא צפוי, נאוויטס תעבור לרווח ברבעון הבא. 

יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, אמר על רקע פרסום התוצאות: "קצב ההפקה הגבוה והאצת תזרים המזומנים מפרויקט בקסקין מעידים על איכות הפרויקט. נאוויטס תמשיך לממש את אסטרטגיית ההתרחבות בארה"ב, עם דגש על פיתוח הזרוע היבשתית, בבחינת עסקאות, בהן ניתן לממש תוך זמן קצר ערך כלכלי חבוי של עתודות נפט שנתגלו ושטרם פותחו, כפי שעשינו לאחרונה בעסקת נצ'ס".

פרויקט בקסקין (Buckskin) הוא פרויקט הדגל של השותפות במפרץ מקסיקו, ארה"ב.

לאחר השלמת הפיתוח של שלב א' של מאגר הענק בקסקין (475 מיליון חביות)

במהלך הרבעון השני הופקו מפרויקט בקסקין כ-420 אלף חביות נפט (100%), כאשר חלק השותפות (7.5%) הוא כ-31.5 אלף חביות נפט. קצב ההפקה היומי של מאגר בקסקין עמד בפועל על כ-32,000 חביות ביום.

נאוויטס מפרסמת כי במהלך הרבעון השני עלות ההפקה השולית במאגר בקסקין עמדה על כ-14 דולר בלבד לחבית, וכי השותפות התקשרה בהסכמים לגידור מחיר הנפט, שיופק מהמאגר במחיר של 46.5 דולר לחבית, וזאת במטרה ליצור הגנה לתקבולים הצפויים מהמאגר שישמשו לפירעון איגרות החוב שהונפקו לצורך מימון חלקה בפיתוח הפרויקט.

הגידור בוצע על כ-56% מההפקה הצפויה עד חודש יוני 2020 וכ-38% מההפקה הצפויה מחודש יולי ועד לדצמבר 2020.

לאחרונה השלימה נאוויטס את רכישת שדה  הנפט היבשתי המפיק הראשון של השותפות בארה"ב, שדה נצ'ס, תמורת 17.5 מיליון דולר, זאת כחלק ממימוש אסטרטגיית ההתרחבות של השותפות בארה"ב ורכישת שדות נפט יבשתיים מפיקים, בהם נתגלו עתודות של נפט שטרם פותחו. לאחרונה פרסמה נאוויטס דוח משאבים מעודכן לשדה נצ'ס שהצביע על עתודות של 7.3 מיליון חביות, ובהתאם לכך תזרים המזומנים המהוון לנאוויטס משדה נצ'ס הוא כ-61 מיליון דולר (10NPV).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לאור היקף המשאבים המשמעותי בשדה, בכוונת נאוויטס לפעול לפיתוח נוסף ומשמעותי של השדה, שצפוי להגדיל ביותר מ-4 פעמים את קצב ההפקה בשדה, מ-175 אלף חביות בשנה כיום לכ-761 אלף חביות לשנה.

כמו כן, דיווחה השותפות על התקדמות, שחלה בתכנון ההנדסי המפורט של פרויקט שננדואה (FEED) ובהיערכות המפעיל והשותפים לקבלת החלטת השקעה סופית (FID) לפיתוח הפרויקט ובכלל זה ביצוע רכש מוקדם של שירותים וציוד בעלי זמן אספקה ארוך, לצורך עמידה בלוח הזמנים של הפרויקט.

בנוסף לנצ'ס, נאוויטס מחזיקה בפורטפוליו של נכסי נפט וגז במפרץ מקסיקו ארה"ב וחלקה בכלל התגליות המוכחות עומד על כ-131 מיליון חביות נפט .(C2+P2) לצד פרויקט בקסקין, נאוויטס מחזיקה ב-23.1% מפרויקט שיננדואה שמכיל עתודות מוכחות של 204 מיליון חביות נפט, כאשר החלטת השקעה סופית (FID) לפיתוח המאגר צפויה במהלך המחצית הראשונה של שנת 2020, והפקה מסחרית בסוף שנת 2023. בנוסף, מחזיקה השותפות בבלוק 7 במזרח קנדה, נכס אקספלורציה עם פוטנציאל רב וחלקה המוערך במשאבים המנובאים בנכס הוא כ-427 מיליון חביות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

יום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |


היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.

חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.



מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לא ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

יום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |


היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.

חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.



מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לא ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.