נובולוג דיווחה על צמיחה של 8% בהכנסות הרבעון השני
חברת שירותי הלוגיסטיקה והפצה התרופות ואביזרים רפואיים נובולוג -3.08% דיווחה על צמיחה של 8.3% בהכנסות ברבעון השני, וגידול של כ-17% ב-EBITDA המתואם. הרווח הנקי המתואם ירד ב-16% ביחס לרבעון המקביל, בעיקר נוכח גידול בהוצאות חשבונאיות וגידול בהוצאות האופציות לעובדים.
במסגרת תוכנית הצמיחה ארוכת הטווח של החברה מעריכים בנובולוג כי ה-EBITDA (לפני השפעת תקן IFRS16) מהפעילות בישראל צפוי להסתכם ב-100 מיליון שקל בשנת 2021.
הכנסות נובולוג ברבעון השני של 2019 הסתכמו בכ-248 מיליון שקל, צמיחה של כ-8.3% לעומת הכנסות של כ-229 מיליון שקל ברעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול בהכנסות מיוחס לעליה בהיקף הפעילות וכן לאיחוד התוצאות הכספיות של חברת אינפומד החל מהרבעון הראשון של 2019 וטרגט קאר החל מהרבעון השני של 2019.
בשורה התחתונה מדווחת החברה על רווח נקי של כ-3.5 מיליון שקל, ירידה של כ-43.3% לעומת רווח נקי של כ-6.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי המתואם לרבעון השני (בנטרול השפעות תקן ה-IFRS16 החדש) הסתכם בכ-5.1 מיליון שקל ירידה של כ-16% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הקיטון ברווח הנקי מיוחס בעיקר לגידול בהוצאות חשבונאיות שנזקפו כתוצאה משערוך אופציות לרכישת המיעוט, הפחתת עודף עלות רכישה וגידול בהוצאות האופציות לעובדים בסך של 3.6 מיליון שקל.
ה-EBITDA המתואם הסתכם ברבעון השני של 2019 בכ-15.8 מיליון שקל (20.5 מיליון ש"ח כולל השפעת החלת התקן IFRS16) לעומת כ-13.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-17.3% המיוחס בעיקר לעליה בהיקף פעילות החברה, צעדי התייעלות ואיחוד התוצאות הכספיות של אינפומד וטארגט קאר.
הרווח הגולמי של נובולוג ברבעון השני הסתכם ב-24.3 מיליון שקל (9.8% מההכנסות), לעומת כ-20.3 מיליון שקל (8.8% מההכנסות) ברבעון המקביל.
הוצאות ההנהלה וכלליות של נובולוג הסתכמו בכ-14.4 מיליון שקל, עלייה של כ-19.8% לעומת כ-12 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה מציינת כי הגידול בהשוואה לתקופה המקבילה נובע בעיקרו מאיחוד התוצאות הכספיות של אינפומד וטרגט כאמור, ומגידול בהוצאות הפחת בגין יישום לראשונה של תקן IFRS16.
עירן טאוס, מנכ"ל נובולוג: "בסיכום הרבעון השני של 2019 ניכר כי מגמות הצמיחה והשיפור נמשכות כפי שהן באות לידי ביטוי בפעילות החברה ובתוצאות הפיננסיות . אנו מציגים גידול במחזור המנוהל הן ברבעון ובהן בחציון וצמיחה משמעותית ברווח הגולמי וב-Adjusted EBITDA. תוצאות אלה הושגו הודות למהלכים האסטרטגיים אותם אנו מובילים בשנתיים האחרונות, בדגש על העמקת פעילותנו בתחום אספקת שרותי ה- Home Care & Last Mile".
"במהלך הרבעון הודענו על מימוש אופציית ה-CALL לרכישת יתרת האחזקות הן באינפומד והן בטארגט קאר, מוקדם מהמוסכם בהסכמי הרכישה המקוריים. כל אחת מהחברות הנרכשות עוסקת באספקת שירותי בריאות ללקוחות הקצה (Last Mile) בעולם ה-Health Care, תחום אשר הוגדר על ידנו כאחד ממנועי הצמיחה החשובים של הקבוצה. הבעלות המלאה תסייע לנו הן בהמשך חיזוק מעמדנו המוביל והן כפלטפורמה להמשך התרחבות בתחום", סיכם טאוס.
מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה
בשער הדולר״
רשת מקס סטוק מקס סטוק 2.8% מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר.
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים,
בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.
הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור
בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA
המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.
הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי
נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.
- בעלי השליטה במקס סטוק "מצטרפים לחגיגה", מכרו מניות במאות מיליונים
- מקס סטוק ממשיכה לצמוח: עליה של 11% ברווח הנקי ל-32 מיליון שקל – מה המכפיל המייצג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל.
מה למדנו השבוע: המבט הראשון יכול להטעות; תבחנו את הנתונים לעומק
מדד המחירים ליצרן עלה ב-0.9%, לעומת צפי ל-0.2% - התגובה הראשונית היתה חשש גדול מעלייה צפויה באינפלציה וירידה בסיכויים להפחתת ריבית; אלא שמאחורי המספר היו "אירועים חד פעמיים" והשד לא היה נורא כל כך
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב פרסמה אתמול את מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש יולי, כאשר העלייה החודשית עמדה על 0.9%, הזינוק החד ביותר מאז יוני 2022, לעומת ציפיות ל-0.2% בלבד והקצב השנתי הואץ ל-3.3% לעומת תחזית ל-2.5%. מדד הליבה קפץ גם הוא ב-0.9% בחודש
ושיקף עלייה של 3.7% בשנה. על הנייר, זו אינפלציה “חמה” שמספיקה כדי לערער את הורדת הריבית שמתומחרת בשוק, אך בפועל וול סטריט ירדה במתינות עד חצי אחוז שבהמשך גם היא תוקנה, וההסתברות להורדת ריבית בספטמבר נותרה גבוהה מאוד, אם כי התרחיש של חצי נקודת אחוז ירד מהשולחן.
לכאורה נראה שהשוק לא מגיב לנתון חשוב במיוחד, שכן מדד המחירים ליצרן מקדים את מדד המחירים לצרכן שמשפיע על הריבית, ולכן עולה השאלה מדוע המשקיעים הגיבו באדישות? התשובה: כי מאחורי המספר הגדול מסתתר הרכב מדד שפחות בעייתי ממה שנראה במבט ראשון.
מבט עומק על המדד
חלק משמעותי מהעלייה הגיע מסעיפים תנודתיים כמו שירותי ניהול תיקי השקעות (portfolio management) ועלויות טיסה. אלה רכיבים שיכולים לקפוץ בחודש נתון ולרדת בחודש הבא, ולא בהכרח מסמנים מגמה רוחבית של התייקרות בכל רוחב המשק ובנוסף לא קשורים במחירי
הסחורות שמהווים בסיס רחב יותר לעליות מחירים בפועל עבור הצרכנים. בנטרול אותם סעיפים, המדד היה הרבה יותר קרוב לציפיות המוקדמות. במקביל, נרשמה האצה במחירי האנרגיה, קורלציה עם עליית הנפט, אך גם כאן מדובר בסביבה תנודתית מטבעה.
במילים אחרות, המשקיעים
קראו מעבר לכותרת. הם הפרידו בין “רעשים נקודתיים" לבין לחצים מתמשכים. זה לא אומר שהכול שגרה. רכיב השירותים במדד, ובפרט מרווחי המסחר בשירותים (final demand trade services) שעלו ב-2%, משדר שהצד הזה של הכלכלה ממשיך לייצר לחצי מחירים. אבל זה גם לא הסיפור של החזרה
המיידית לאינפלציה גואה שאולי ציפו חלק מהאנליסטים סביב לחצי במכסים, לפחות לא כרגע.
- בסנט שובר שתיקה: "הפד צריך להוריד ריבית ב-1.5 נקודות"
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי “סטגפלציה”? השילוב בין לחצי מחירים בצד היצרני לבין האטה מתונה בקצב הגיוס יכול לעורר חרדה למילים גדולות. אבל כדי לדבר
על סטגפלציה במלוא מובן המילה צריך גם רכיב של צמיחה שלילית. נכון לעכשיו, למרות חולשה בשוק התעסוקה הצרכנים ממשיכים להיות יציבים, במקביל להמשך השקעה רוחבית וזרימת כספים ולכן אין ציפייה לצמיחה שלילית בתמ"ג.
