בקבוק תרופות ביומד תרופה
צילום: Istock

נובולוג דיווחה על צמיחה של 8% בהכנסות הרבעון השני

ה-EBITDA המתואם עלה ב-17%. הרווח הנקי המתואם ירד ב-16% בעיקר נוכח גידול בהוצאות חשבונאיות וגידול בהוצאות האופציות לעובדים
ערן סוקול |

חברת שירותי הלוגיסטיקה והפצה התרופות ואביזרים רפואיים נובולוג -0.08% דיווחה על צמיחה של 8.3% בהכנסות ברבעון השני, וגידול של כ-17% ב-EBITDA המתואם. הרווח הנקי המתואם ירד ב-16% ביחס לרבעון המקביל, בעיקר נוכח גידול בהוצאות חשבונאיות וגידול בהוצאות האופציות לעובדים.

במסגרת תוכנית הצמיחה ארוכת הטווח של החברה מעריכים בנובולוג כי ה-EBITDA (לפני השפעת תקן IFRS16) מהפעילות בישראל צפוי להסתכם ב-100 מיליון שקל בשנת 2021.

הכנסות נובולוג ברבעון השני של 2019 הסתכמו בכ-248 מיליון שקל, צמיחה של כ-8.3% לעומת הכנסות של כ-229 מיליון שקל ברעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול בהכנסות מיוחס לעליה בהיקף הפעילות וכן לאיחוד התוצאות הכספיות של חברת אינפומד החל מהרבעון הראשון של 2019 וטרגט קאר החל מהרבעון השני של 2019.

בשורה התחתונה מדווחת החברה על רווח נקי של כ-3.5 מיליון שקל, ירידה של כ-43.3% לעומת רווח נקי של כ-6.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי המתואם לרבעון השני (בנטרול השפעות תקן ה-IFRS16 החדש) הסתכם בכ-5.1 מיליון שקל ירידה של כ-16% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הקיטון ברווח הנקי מיוחס בעיקר לגידול בהוצאות חשבונאיות שנזקפו כתוצאה משערוך אופציות לרכישת המיעוט, הפחתת עודף עלות רכישה וגידול בהוצאות האופציות לעובדים בסך של 3.6 מיליון שקל.

ה-EBITDA המתואם הסתכם ברבעון השני של 2019 בכ-15.8 מיליון שקל (20.5 מיליון ש"ח כולל השפעת החלת התקן IFRS16) לעומת כ-13.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-17.3% המיוחס בעיקר לעליה בהיקף פעילות החברה, צעדי התייעלות ואיחוד התוצאות הכספיות של אינפומד וטארגט קאר.

הרווח הגולמי של נובולוג ברבעון השני הסתכם ב-24.3 מיליון שקל (9.8% מההכנסות), לעומת כ-20.3 מיליון שקל (8.8% מההכנסות) ברבעון המקביל.

הוצאות ההנהלה וכלליות של נובולוג הסתכמו בכ-14.4 מיליון שקל, עלייה של כ-19.8% לעומת כ-12 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה מציינת כי הגידול בהשוואה לתקופה המקבילה נובע בעיקרו מאיחוד התוצאות הכספיות של אינפומד וטרגט כאמור, ומגידול בהוצאות הפחת בגין יישום לראשונה של תקן IFRS16.

עירן טאוס, מנכ"ל נובולוג: "בסיכום הרבעון השני של 2019 ניכר כי מגמות הצמיחה והשיפור נמשכות כפי שהן באות לידי ביטוי בפעילות החברה ובתוצאות הפיננסיות . אנו מציגים גידול במחזור המנוהל הן ברבעון ובהן בחציון  וצמיחה משמעותית ברווח הגולמי וב-Adjusted EBITDA. תוצאות אלה הושגו הודות למהלכים האסטרטגיים אותם אנו מובילים בשנתיים האחרונות, בדגש על העמקת פעילותנו בתחום אספקת שרותי ה- Home Care & Last Mile".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.