לפני בערך כארבעה עשורים, כשקניון איילון ברמת גן פתח את שעריו, שוק הקמעונאות הישראלי נכנס לעידן חדש. הרחובות הראשיים שאירחו עד אז את רוב המסחר כמו רחוב דיזינגוף ואלנבי בתל אביב, הדר בחיפה או אחוזה ברעננה הם פינו את המקום למרכזי הקניות הממוזגים. בנינים מחופי זכוכית, עם שפע של חניה ובעיקר מזגן טוב הצליחו לשנות את סגנון הצריכה הישראלי - כמו גם הגלובלי. מאז ועד היום נבנו בישראל כ-300 מרכזי קניות, מהם עשרות קניוני ענק של עזריאלי ומליסרון. אבל בתחילת השנה נכנסה לשוק שחקנית שהצליחה, שוב, לערער את היסודות - ביג פאשן גלילות.

הפתיחה של המתחם החדש, המשתרע על 40 אלף מ"ר שטחי מסחר ועוד 75 אלף מ"ר משרדים, לוותה באירוע מתוקשר שהפך עד מהרה לרעידת אדמה בענף. כבר בחודש הראשון לפעילות, בין סוף פברואר לסוף מרץ, ביקרו בו מעל 1.5 מיליון איש, והפדיונות הסתכמו בכ־157 מיליון שקל. המספרים האלו לא רק שעקפו בהרבה את התחזיות, אלא גם פגעו בקניונים מתחרים, לפי הדיווחים של רשתות האופנה, קניון רמת אביב וקניון שבעת הכוכבים ספגו ירידה דו-ספרתית בפדיונות, ואפילו קניוני איילון, רננים ועיר ימים רשמו ירידה של 7%-10%. הישראלים הצביעו ברגליים וביג סלקה את הפדיונות. אמנם, הפגיעה בפדיונות של המרכזים הסמוכים הייתה בסמוך להתלהבות הראשונית אבל אחרי גל המבקרים בחודשי הפתיחה, הפדיונות במרכזים הסמוכים התאזנו. 

סוד ההצלחה של ביג גלילות נמצא בכמה מרכיבים: הקונספט של חנויות שפתוחות ל״כיפת השמיים״, ריכוז של חנויות דגל ענקיות ובראשן זארה עם סניף כפול בגודלו מהקניונים האחרים - סניף שמוגדר כאחד מהגדולים במזרח התיכון, לצד מותגים בינלאומיים כמו טומי הילפיגר וראלף לורן. במתחם לא רק מגיעים לשופינג אלא גם אוכלים - מתחמי הסעדה מרווחים עם מסעדות מוכרות וותיקות, ובשביל הרכב יש  כ־4,000 מקומות לחנות אותו. החניה היא בחינם, בניגוד לקניונים אחרים שבהם החניה בתשלום מהשעה הראשונה. התוצאה היא חוויית קנייה שמרגישה להרבה מבקרים כמו ״טיול בחו"ל״. עם זאת, צריכים להוסיף כי עומסי החום של יולי-אוגוסט הם אתגר משמעותי עבור הקונספט, בשונה ממרכזי הקניות הממוזגים, כאן צריכים לקפוץ ״ממזגן למזגן״ כשהשדרות המרכזיות בין החניות פתוחות ומפגישות את הקניין עם השרב הקייצי.

ההצלחה של גלילות התרחשה דווקא בתקופה שבה נדמה היה שמרכזי הקניות מתמודדים עם איום ממשי מצד המסחר המקוון. עוד מהקורונה התחיל סחף של רכישות אונליין, ועזריאלי ומליסרון השקיעו מאות מיליונים בפלטפורמות דיגיטליות משלהן, השקעות שגררו גם סגירת פעיליות. לעומתן ביג, המשיכה להתרכז בנדל"ן ובחוויית הלקוח. היא נשארה נאמנה לחווית הקניה והאמינה שהישראלים ימשיכו להגרר למרכזי הקניות. ביג לא נכנסה להרפתקה הדיגיטלית, ועכשיו נראה שהאסטרטגיה הזו משתלמת לה. המתחמים מלאים, הפדיונות בעלייה, והחברה חוסכת את ההפסדים הכבדים של המתחרות.

• בהשקעה של 100 מיליון שקל: ביג ואשטרום משיקות את "ביג פאשן בת ים"
• אפי נכסים בדרך למדדים: מוסדי ירכוש מניות מביג בהיקף של עד 230 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל להצלחה המסחרית, גם המניה של ביג - ביג 0%  - נהנית מהמומנטום. מתחילת השנה היא הוסיפה 20% וב-12 החודשים האחרונים זינקה כ-66% לשווי שוק של שמתקרב ל־16 מיליארד שקל, מכפיל הרווח של ביג נראה די מיייצג ענפית ועומד על 9.23, מה שגם מגלם את הציפיות להמשך צמיחה מצד המשקיעים.

אפקון החזקות, שבשליטת משפחת שמלצר ומקבוצת שלמה, מסיימת את המחצית הראשונה של 2025 עם שיפור בשורת הרווח לצד ירידה בהכנסות. החברה מתמקדת כיום בארבע פעילויות ליבה: בקרה ואוטומציה, מערכות אלקטרומכניות, סחר ומולטימדיה ולצדן שני מנועי צמיחה עיקריים: אנרגיה מתחדשת וטעינת רכב חשמלי. 

תחום האנרגיה כולל יזמות והקמה של פרויקטים בארץ ובאירופה, עם יעד להגיע ל־300 מגה־ואט מניבים עד 2026, לעומת כ־82 מגה־ואט כיום. תחום הטעינה מתפתח בקצב מהיר, עם רשת ציבורית שגדלה מדי חודש בקצב של 10%-15%, לצד מכירת מטענים לבתים ולעסקים, אם כי ברמה התפעולית ההשקעות הגבוהות עדיין מכבידות על התוצאות.

רק בשבוע שעבר פורסם על מיזוג אפקון אנרגיה, החברה־הבת הפרטית של הקבוצה, לתוך סאנפלאואר הציבורית לפי שווי של 380 מיליון שקל – גבוה בכ־50% משווי השוק של סאנפלאואר. המהלך מציב את משפחת שמלצר בלב שוק האנרגיה המתחדשת המקומי ומרחיב את נוכחות הקבוצה גם בפולין, ספרד ואיטליה. השילוב הזה בין מגזרי ליבה יציבים לבין תחומי צמיחה עתירי פוטנציאל מסמן את אפקון כמי שמנסה להעמיק את מעמדה בשוק המקומי והבינלאומי, תוך מעבר הדרגתי מפעילות הנדסה אזרחית מסורתית לפרויקטים טכנולוגיים ורווחיים יותר.

השינויים המבניים מתחילים לקבל ביטוי גם בשוק. מתחילת השנה זינקה המניה של  אפקון החזקות 0%   בכ-20%, ב-12 החודשים האחרונים היא רושמת זינוק של 130% ועוקפת את שווי השוק של מיליארד שקל.

• חברת הבת של אפקון זכתה בפרויקט ממשלתי בהיקף של 120 מיליון שקל
• אפקון מתייעלת: "הפוטנציאל במגזר ההנדסה משמעותי מאוד, משם יגיע עיקר השיפור"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עיקרי התוצאות

ברבעון השני הסתכמו הכנסות אפקון בכ-395.5 מיליון שקל, ירידה קלה של 0.6% לעומת 398 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון עלה ל־55.7 מיליון שקל, המהווים שיעור של 14.1% מההכנסות, לעומת 47 מיליון שקל ושיעור של 11.8% ברבעון המקביל. הרווח התפעולי הסתכם ב־21 מיליון שקל, עלייה של 7.1% לעומת 19.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 13.7 מיליון שקל, גידול של 5.4% לעומת רווח נקי של 13 מיליון שקל ברבעון השני של 2024.