רפי ניב, מנכ"ל מיטב דש קרנות נאמנות
צילום: רמי זרנגר
בדיקה

קרנות נאמנות: מאיפה הכסף ברח, ולאן הוא נכנס?

למרות עליות שערים שנרשמו בשוקי המניות בארץ ובעולם תעשיית קרנות הנאמנות ממשיכה להציג פדיונות בחודש ינואר בהמשך לביצועים חלשים בשלהי 2018
מורן ישעיהו | (2)

למרות עליות שערים שנרשמו בשוקי המניות בארץ ובעולם ועל אף התאוששות שנרשמה בשוק האג"ח מאז תחילת שנת 2019, תעשיית קרנות הנאמנות ממשיכה להציג פדיונות בחודש ינואר בהמשך לביצועים חלשים במיוחד בסיכום שנת 2018 (לכתבה המלאה).

הערכות הן שהטלטלה בשווקים בחודש דצמבר נתנה אותותיה על המשקיעים שהעדיפו להמתין עם השקעת הכספים או לחילופין למכור אחזקותיהם. אמנם, בחינת הקטגוריות השונות המרכיבות את תעשיית קרנות הנאמנות מראה כי מי שלא יצא מקרנות האג"ח הכלליות בדצמבר הרוויח, שכן קרנות אלו השיגו תשואה ממוצעת של 1.64% בינואר. המובילות בקטגוריה זו.

מובילות את הגיוסים בקרנות הנאמנות המסורתיות בחודש ינואר הן הקרנות של מיטב דש עם גיוס של 210 מיליון שקל. אחריה נמצאות קרנות הנאמנות של הראל שגייסו בינואר 207 מיליון שקל. מאז ינואר אשתקד הגדילה מיטב דש את היקף הנכסים המנוהל בשיעור הגבוה ביותר בקרב הקרנות שנבדקו - 1.7 מיליארד שקל. אצל הראל גדל היקף הנכסים בכ-780 מיליון שקל.

קרנות הנאמנות של אפסילון מסכמות את ינואר 2019 עם פדיונות של 43 מיליון שקל ולאחר שהובילו את הטבלה בחודש דצמבר האחרון עם הפדיונות הנמוכים ביותר בהיקף של 56 מיליון שקל. לעומת ינואר אשתקד קטן היקף הנכסים של אפסילון בכמעט מיליון שקל.

בסיכום ינואר 2019, קרנות הנאמנות של תמיר פישמן שפתחו את ינואר 2018 עם היקף הנכסים המנוהל הקטן ביותר של 800 מיליון שקל, מנהלות כעת 2 מיליארד שקל - גידול של 1.2 מיליארד שקל. 

קרנות הנאמנות של איביאי ממשיכות לדשדש בתחתית עם פדיונות של 566 מיליון שקל בחודש ינואר ולאחר שרשמו את הפדיונות הכואבים ביותר בדצמבר בהיקף של 1,136 מיליון שקל. את שנת 2018 איביאי פתחה בראש הטבלה עם ביצוע מרשים של גיוסים בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ליבליך 04/02/2019 08:22
    הגב לתגובה זו
    רוב הקרנות בדיחה כשקרן יורדת יותר מהר מהבורסה זה מנהל רע
  • משה 04/02/2019 09:29
    הגב לתגובה זו
    כולם לא שוים
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת

טבע התחזקה אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז זינקו והרימו את מדד הסקטור כולו; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים

מערכת ביזפורטל |

  


הבורסה ננעלה במגמה מעורבת ושיחזרה את הנעילה אתמול. ת"א 35 הוסיף 0.6% העליות בת"א 90 נמחקו והמדד ירד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-0.8%, בעוד ת"א ביטוח ירד קלות, בכ-0.2%. ת"א נדל"ן עלה 0.1%, בעוד ת"א נפט וגז זינק 1.9%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 3.83%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך