רפי ניב, מנכ"ל מיטב דש קרנות נאמנות
צילום: רמי זרנגר
בדיקה

קרנות נאמנות: מאיפה הכסף ברח, ולאן הוא נכנס?

למרות עליות שערים שנרשמו בשוקי המניות בארץ ובעולם תעשיית קרנות הנאמנות ממשיכה להציג פדיונות בחודש ינואר בהמשך לביצועים חלשים בשלהי 2018
מורן ישעיהו | (2)

למרות עליות שערים שנרשמו בשוקי המניות בארץ ובעולם ועל אף התאוששות שנרשמה בשוק האג"ח מאז תחילת שנת 2019, תעשיית קרנות הנאמנות ממשיכה להציג פדיונות בחודש ינואר בהמשך לביצועים חלשים במיוחד בסיכום שנת 2018 (לכתבה המלאה).

הערכות הן שהטלטלה בשווקים בחודש דצמבר נתנה אותותיה על המשקיעים שהעדיפו להמתין עם השקעת הכספים או לחילופין למכור אחזקותיהם. אמנם, בחינת הקטגוריות השונות המרכיבות את תעשיית קרנות הנאמנות מראה כי מי שלא יצא מקרנות האג"ח הכלליות בדצמבר הרוויח, שכן קרנות אלו השיגו תשואה ממוצעת של 1.64% בינואר. המובילות בקטגוריה זו.

מובילות את הגיוסים בקרנות הנאמנות המסורתיות בחודש ינואר הן הקרנות של מיטב דש עם גיוס של 210 מיליון שקל. אחריה נמצאות קרנות הנאמנות של הראל שגייסו בינואר 207 מיליון שקל. מאז ינואר אשתקד הגדילה מיטב דש את היקף הנכסים המנוהל בשיעור הגבוה ביותר בקרב הקרנות שנבדקו - 1.7 מיליארד שקל. אצל הראל גדל היקף הנכסים בכ-780 מיליון שקל.

קרנות הנאמנות של אפסילון מסכמות את ינואר 2019 עם פדיונות של 43 מיליון שקל ולאחר שהובילו את הטבלה בחודש דצמבר האחרון עם הפדיונות הנמוכים ביותר בהיקף של 56 מיליון שקל. לעומת ינואר אשתקד קטן היקף הנכסים של אפסילון בכמעט מיליון שקל.

בסיכום ינואר 2019, קרנות הנאמנות של תמיר פישמן שפתחו את ינואר 2018 עם היקף הנכסים המנוהל הקטן ביותר של 800 מיליון שקל, מנהלות כעת 2 מיליארד שקל - גידול של 1.2 מיליארד שקל. 

קרנות הנאמנות של איביאי ממשיכות לדשדש בתחתית עם פדיונות של 566 מיליון שקל בחודש ינואר ולאחר שרשמו את הפדיונות הכואבים ביותר בדצמבר בהיקף של 1,136 מיליון שקל. את שנת 2018 איביאי פתחה בראש הטבלה עם ביצוע מרשים של גיוסים בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ליבליך 04/02/2019 08:22
    הגב לתגובה זו
    רוב הקרנות בדיחה כשקרן יורדת יותר מהר מהבורסה זה מנהל רע
  • משה 04/02/2019 09:29
    הגב לתגובה זו
    כולם לא שוים
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.