אישה מבוגרת סופרת כסף קשיש
צילום: Istock

בשלושת העשירונים התחתונים מוציאים יותר מאשר מרוויחים

רק ל-56% ממשקי הבית בעשירון התחתון יש מחשב בבית, וזאת למרות שמספר הילדים במשפחה עומד על 4.1 בממוצע לעומת 2.7 בממוצע בעשירון העליון. כל הנתונים בפנים
נועם בראל | (3)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה הבוקר (ד') את ממצאיה הראשונים מסקר הוצאות משק הבית לשנת 2017, מהם עולה כי ההכנסה הכספית נטו לחודש למשק בית היא 16,518 שקל וההוצאה הכספית היא 13,114 שקל לחודש - כלומר כ-80% מההכנסה.

על פי נתוני הלמ"ס, הפערים בין העשירון העליון לתחתון בהכנסות הכספיות נטו גבוהים הרבה יותר מהפערים בהוצאות הכספיות, וזאת כאשר העשירון העליון מכניס פי 7.4 יותר מהעשירון התחתון ומוציא פי 2.3 יותר מהעשירון התחתון. בנוסף, על פי הנתונים, ההוצאה הכספית של משקי הבית בשלושת העשירונים התחתונים למעשה גבוהה מהכנסתם, כאשר העשירון התחתון מוציא כמעט פי 80% יותר ממה שהוא מכניס. 

הכנסה כספית נטו והוצאה כספית בעשירונים של משקי בית 

  קרדיט: הלמ"ס

למרות הפערים הגדולים, מהנתונים עולה כי ההכנסה הנמוכה לא עוצרת מהעשירון התחתון להרחיב את מספר הנפשות במשפחה, וזאת כאשר בחמישון התחתון הממוצע הוא 4.1 נפשות במשפחה לעומת כ-2.7 נפשות בממוצע בחמישון העליון. הדבר מתבטא גם בסוג ההוצאות, כאשר יותר מרבע מההוצאה החודשית של החמישון התחתון (26.5%) הייתה על מזון והלבשה והנעלה, לעומת פחות מחמישית (17.2%) בחמישון העליון.

הפערים הגדולים בין העשירונים מורגשים היטב כאשר מגיעים לבחון את המוצרים בבעלותם, ושם התמונה הרבה פחות נחמדה. מהנתונים עולה כי רק ל-56% ממשקי הבית בעשירון התחתון יש מחשב בבית - נתון מדאיג לכל הדעות - וזאת לעומת כ-92.2% ממשקי הבית בעשירון העליון, ונציין כי 63% ממשקי הבית בעשירון התחתון הם עם ילדים לעומת כ-21% בלבד בעשירון העליון. 

 

עוד עולה מנתוני הרכב ההוצאות החודשי כי בכל העשירונים כ-25% מההכנסה הולך לתשלום הוצאות דיור וכ-10% הולך לתחזוקת הדירה ומשק הבית. הפערים מתרחבים, ובצורה מפתיעה יש לומר, כשמגיעים לדברים בסיסיים יותר, כגון מזון, עליו מוציא העשירון התחתון כ-22.7% מהכנסותיו, לעומת כ-14.3% בלבד בעשירון העליון. בקטוגריית תחבורה ותקשורת הנתון בדיוק הפוך, כאשר בעשירון העליון מוציאים כ-24% מההכנסה לעומת כ-14% בלבד בעשירון התחתון.

הרכב ההוצאות הממוצע של משקי הבית 

  קרדיט: הלמ"ס

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    האשם תמיד 12/12/2018 16:07
    הגב לתגובה זו
    האבות הגרושים נדרשים לשלם מעבר למשכורתם כדי לסבסד הצריכה של האמהות- ולאף אחד לא צורם שמסתכלים על נתנוי אלימות נגד נשים ועוצמים עין מכמות האבות המתאבדים
  • 1.
    העשירונים התחתונים מורכבים מחרדים וערבים שחיים מקיצבאות (ל"ת)
    מחשב לא נמצא כעיקרון 12/12/2018 13:17
    הגב לתגובה זו
  • וגם סמארטפון לא נמצא 12/12/2018 14:44
    הגב לתגובה זו
    הם גם חיים מתרומות, עזרה הדדית מהקהילה ובקושי משלמים מס (חלקם גם מתעסקים הרבה במזומן כך שגם את ההכנסות האמיתיות לא נכנסות לטבלה) המצב בארץ מעולם לא היה טוב יותר! רמות אבטלה נמוכות ביותר ואחת הנמוכות בעולם, חברות נואשות למצוא עובדים, בעצם מי שמחפש עבודה תוך שעה צריך למצוא. מפה אפשר רק לרדת השאלה מתי...
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.