אלונה בר און
צילום: יח"צ

ועדת הריכוזיות הכניסה את אלונה בר און לרשימת הגורמים הריכוזיים

לרשימת הגורמים הריכוזיים אשר יוגבלו בעת מתן רישיונות והפרטות, נוספו קבוצת אלייד, בית ההשקעות IBI, הבורסה, ישראמקו וקבוצת אברהם לבנת
ערן סוקול | (1)

הוועדה לצמצום הריכוזיות פרסמה היום (ג') עדכון של רשימת הגורמים הריכוזיים לפי חוק הריכוזיות לשנת 2018, לה נוספו, בין היתר, קבוצת אלייד, IBI, הבורסה לניירות ערך, ישראמקו וקבוצת אברהם לבנת. כמו כן, אלונה בר און, עדנה בר און וענת אגמון נוספו לרשימת הגורמים הריכוזיים לאחר שרכשו את השליטה בגלובס.

המשמעות: מגבלות במתן רישיונות והפרטות

המשמעות של הופעת חברה ברשימות היא שמתן רישיונות או זיכיונות בתשתיות חיוניות, או הפרטה של חברות ממשלתיות על ידי המדינה, לגורמים המנויים ברשימות, מחייבים את המאסדר לשקול שיקולי ריכוזיות כלל-משקית ולהיוועץ עם הוועדה לצמצום הריכוזיות לגבי ההשלכות של ההקצאה על הריכוזיות הכלל-משקית. בנוסף, להימצאות ברשימות השלכות בהקשר חובת ההפרדה בין תאגידים ריאליים משמעותיים ובין גופים פיננסיים משמעותיים.

על פי הודעת הוועדה לצמצום הריכוזיות, קבוצת אלייד נכנסה לרשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים בשל מחזור המכירות שלה שעלה בשנת 2017 על 5.94 מיליארד שקל.

קבוצת IBI נכנסה לרשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים לאחר ששווי כלל נכסיה עלה לראשונה בשנת 2017 מעל ל-39.6 מיליארד שקל, כאשר בעקבות עדכון זה נוספו לרשימות גם דוד ויסברג, עמנואל קוק וצבי לובצקי, השולטים בבית ההשקעות.

גם הבורסה לניירות ערך בתל אביב נכנסה לרשימה שכן היקף הפעילות שלה בתחום מערכת למסחר בניירות ערך ובתחום מערכת לסליקת עסקאות בניירות ערך עולה על מחצית מכלל הפעילות בשני תחומים אלו.

ישראמקו נוספה לרשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים בשל היקף האשראי שלה. ישראמקו נחשבת גורם ריכוזי גם מכוח החזקה בלמעלה ממחצית מהפעילות בתחום חיפושי נפט וגז טבעי. 

עוד נוספה לרשימה קבוצת אברהם לבנת בשל שליטתה (במשותף עם קבוצת כלל תעשיות) בממן מסופי מטען וניטול, שהיא גורם ריכוזי בשל היקף פעילותה בתחום מחסן איסוף מטענים אווירי העולה על מחצית מהפעילות בתחום זה. עדכון זה מוסיף לרשימה גם את צבי לבנת בעל השליטה בקבוצה.

עזריאלי IN - גזית גלוב OUT

דנה עזריאלי, שרון עזריאלי ונעמי עזריאלי, בעלות השליטה בקבוצת עזריאלי, נכנסו לרשימה. קבוצת עזריאלי היא תאגיד ריאלי משמעותי, בשל היקף האשראי של החברה.

מנגד, אריקה אוטוסון ודורי סגל יצאו מהרשימות לאחר שחדלו לשלוט בגזית גלוב, המסווגת כתאגיד ריאלי משמעותי, בשל היקף האשראי של החברה (חיים כצמן הפך לשולט הבלעדי בחברה).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המשפיעים החדשים בתקשורת

לרשימה נוספו קבוצת המבשר בשל היותה גורם בעל השפעה בתחום העיתונות, ורחל פרוש בעלת השליטה בבשורת תשס"ט ש.י; קבוצת הפלס בשל היותה גורם בעל השפעה בתחום העיתונות ונתן זאב גרוסמן, בעל השליטה בבטאון עולם התורה הפלס. 

כאמור לעיל, אלונה בר און, עדנה בר און וענת אגמון נוספו לרשימת הגורמים הריכוזיים לאחר שרכשו את השליטה בגלובס  - גורם בעל השפעה בתחום העיתונות. מנגד, אבי בר יצא מרשימת הגורמים הריכוזיים לאחר שמכר ליצחק מירילשווילי את רדיו קול חי משדרים באמונה  - גורם בעל השפעה בתחום השידורים.

מי נכלל ברשימת הגורמים הריכוזיים?

רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים כוללת 22 קבוצות עסקיות שמתקיים בהן לפחות אחד מהתנאים הבאים: מחזור מכירות העולה על 5.94 מיליארד שקל או על 1.98 מיליארד שקל בשוק מונופוליסטי; היקף האשראי עולה על 5.94 מיליארד שקל.

רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים כוללת 18 קבוצות: 6 בנקים ו-11 גופים מוסדיים, ששווי כלל נכסיהם עולה על 39.6 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    avnersh1 02/10/2018 20:08
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף כמה נשים "גבר גבר"
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025, עם ירידה של למעלה מ-90% מהשווי מאז הגיעה לבורסה.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


ממידע שהגיע לביזפורטל, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.