השור בוול סטריט
צילום: Istock

מדוע השווקים לא נופלים למרות כל החדשות השליליות?

84% מהחברות בוול סטריט דיווחו עד כה על תוצאות גבוהות מהתחזיות, ורק 12% דיווחו על תוצאות נמוכות מהצפי; אז למה האמריקאים מפחדים?
נועם בראל | (25)

המסחר בבורסות בארה"ב מונע מפחד ולא מהגיון בריא, כך סבורים אנליסטים בכירים ובראשם זאקרי קרבל, ראש חטיבת האסטרטגיות העולמיות ב-Envestnet.

לטענתו של קרבל, הסיבה לכך שהוא מאמין כי הסוחרים פועלים מפחד, הוא שאלה אחת שחוזרת על עצמה תמיד מלקוחותיו - "מדוע השווקים לא נופלים למרות כל החדשות השליליות?", במיוחד כאשר השאלה הזו מגיעה מפיהם של יועצי השקעות בכירים ולקוחות שראו דבר או שניים בשוק ההון.

 

לדבריו של קרבל, ישנה הנחה רווחת בקרב הסוחרים בוול סטריט כי השווקים אמורים להתנהג הרבה פחות טוב מאשר הם מתנהגים לאור חוסר הודאות, הן במישור הפוליטי והן במישור הגיאופוליטי בעולם.

"אני בטוח של מעט אנשים לא יסכימו איתי, אך קיים פחד ממילים יותר מאשר פחד ממעשים" מסביר קרבל. "הסוחרים לא מעריכים בצורה נכונה את הדו"חות. הם לא נותנים משקל נכון לנתונים פונדומנטלים, מכיוון שהם מונעים מפחד".

זו הנקודה לציין כי 84% מהחברות הנסחרות הוול סטריט דיווחו עד כה על תוצאות גבוהות מהתחזיות לרבעון השני של השנה. רק 12% מהחברות דיווחו על תוצאות נמוכות מהתחזיות ו-5% מהחברות הגיעו לתוצאות אותן חזו. בהסתכלות ארכות טווח (30 שנה) נראה כי המגמה של החברות "שמכות את התחזיות" רק עולה, מה שמעלה את השאלה, האם המצב הכלכלי פנטסטי או שהחברות פשוט למדו את הפנטנט ומפרסמות תחזיות נמוכות.

מספר החברות שמכות את התחזיות ב-30 השנים האחרונות - עונת הדו"חות הנוכחית שוברת שיאים (מעל 90%)

יום המסחר האחרון בוול סטריט נסגר בירידות שערים קלות, כאשר השבוע השווקים נכנסים שוב לתקופה של הידוק מוניטרי מצד' הפד', והסיכויים לחזרתה של התנודתיות בשווקים עולים מחדש.

כמו כן, שוקי המט"ח ימשיכו לרכז עניין ברקע לדבריו של טראמפ מסוף השבוע האחרון, בהם תקף את האיחוד האירופאי ואת המדיניות הסינית וטען כי 2 המדינות מבצעות מניפולציה בשוקי המט"ח. בהמשך לדבריו, הבית הלבן שחרר הודעה לעיתונאים ובה נמסר כי "הנשיא מודאג מכך שהפד' יעלה את הריבית עוד פעמיים במהלך 2018".

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    עמך 22/07/2018 23:33
    הגב לתגובה זו
    קונים מניות של עצמם ומסדרים את המספרים. הכל שקר אחד גדול
  • זה יותר פשוט - מורידים את התחזיות !! (ל"ת)
    שוקי 04/08/2018 05:13
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    יורם 22/07/2018 22:02
    הגב לתגובה זו
    יש פה רק צד פסיכולוגי שמבקש תיקון כלפי מטה ולא יותר מזה.... וכנראה שיש ציפייה ורצון שזה יקרה בתקופה הקרובה....כל היתר הם כותרות שמונעות מעושי שוק ואינטרסנטים
  • 13.
    מנמיכים תחזית וציפיות ואז הדווח בפועל תמיד אחלה (ל"ת)
    007 22/07/2018 21:08
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    צחי 22/07/2018 19:33
    הגב לתגובה זו
    משבר 2008 עדיין לא הסתיים. הורדת הריבית כמעט לאפס היא הרסנית מכיוון שחברות התרגלו להוצאות מימון נמוכות. כאשר הריבית תעלה, והיא כבר עולה, מיחזור ההלואות יגרום להוצאות מימון גדולות שפירמות לא יכלו לעמוד בהם. בנוסף ריבית גבוהה יותר תהווה אלטרנטיבה להשקעה במניות. הכתובת על הקיר.
  • מבין 31/07/2018 10:50
    הגב לתגובה זו
    הפד עצמו יביא את המשבר הבא כדי לעשות תיקון בשווקים . אבל הוא לא יעשה את זה עד שהוא יעלה מספיק את הריבית שמקשה על השווקים הפיננסים והטריק ללצאת מהמשבר הוא להוריד את הריבית שוב. אז הפד ימשיך להזרים כספים לשוק על מנת שיחשבו שהעלאת ריבית לא תגרום לכלום ואז כשהריבית תהיה גבוה אחרי המשבר הם יורידו אותה למצב אפסי שוב. ככה זה עובד .
  • 11.
    ברק 22/07/2018 19:26
    הגב לתגובה זו
    ב 1929 הכל נראה ורוד. שנות ה 20 העליזות נגמרו במפולת אדירה.
  • 10.
    קונה באלפי שקלים וירים השוקים (ל"ת)
    קופידו 22/07/2018 18:31
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שי 22/07/2018 17:20
    הגב לתגובה זו
    תגובת שרשת לא תאחר להגיע במניות..בנוסף עלית חומרי הגלם והסחורות מסין תגרום למדד לעלות.
  • הפוך גוטה 23/07/2018 12:18
    הגב לתגובה זו
    הצרכן האמריקאי חשוב לסיניים כי הוא קונה את מרבית תוצרתם,ולכן הסיניים לא יעלו הריבית בארהב שכן זה יקטין את קניות האמריקאים
  • 8.
    י 22/07/2018 16:47
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתם ?
  • צבי 22/07/2018 22:21
    הגב לתגובה זו
    לכבדים לא אכפת אם מידי פעם ינערו חזק, ואז הם לוקחים סחורה. לפני הבחירות, טראמפ האשים את אובמה והפד ביצירת בועה, ועכשיו הוא רוצה רק עליות. הוא כבר נלחם בפד, וזו טעות גדולה שלו. יש בחירות לקונגרס, אז יתכן שיחזיקו עד נובמבר ואחרי עונת החגים, תגיע הצניחה.
  • 7.
    למר נועם בראל 22/07/2018 16:11
    הגב לתגובה זו
    האם אתה יכול בתחום השכלתך ואני מניח כלכלה או/ו ראיית חשבון..לבדוק כיצד הם בונים ומרכיבים את התחזיות? האם התחזיות אמינות ומשקפות אמת וצפי אמיתי או שהן גיבוב שטויות? או מחוסר ידע והבנה של בוני התחזיות או רשע צרוף להורידן שתהיינה מספיק נמוכות כדי "שתוצאות האמת" יעברו אותן בקלילות. קח כל סטודנט שנה א כלכלה ממכללה נידחת והוא בבדיקה פשוטה ממש יפתיע אותך ואת העולם בשקרים והזיות.
  • לך לצילה שלך ותעשו משהו ביחד .שחרר (ל"ת)
    מתי יהיה שקט ממך 22/07/2018 18:19
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אחד 22/07/2018 15:42
    הגב לתגובה זו
    אולי רק הבנקים, וזה הרבה בגלל הורדת מס החברות.
  • 5.
    רוני 22/07/2018 14:41
    הגב לתגובה זו
    כי רוב המכפילים עדין גבוהים מאוד גם ביחס לתוצאות הכביכול טובות,סתכלו על אמאזון פשוט מטורף בקטע של תחזית למדו מאפל זה אצלם עובד כבר שנים כך.
  • 4.
    יוסי 22/07/2018 12:55
    הגב לתגובה זו
    לעוד שבוע של עליות , מנוולים כאלה ,כל המדדים נמצאים גבוה מידי. הכל שקרים .
  • 3.
    אם הכל טוב למה שיפול? (ל"ת)
    מישהו 22/07/2018 10:55
    הגב לתגובה זו
  • למישהו 22/07/2018 15:42
    הגב לתגובה זו
    שמתחיל להיות קל מידי, כנראה שאתה בירידה (במקרה של הבורסה הירידה מעבר לסיבוב)
  • 2.
    יצחק 22/07/2018 10:46
    הגב לתגובה זו
    זוכתבה מבולבלת , אם הפחד שולט למה המניות עולות
  • זה הפחד להיות בחוץ ולא להשתתף בחגיגה (ל"ת)
    אחד מהעם 03/08/2018 08:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כותב 22/07/2018 08:57
    הגב לתגובה זו
    טראמפ מבין בפשיטות רגל,חמש פעמים פשיטת רגל לא הולך ברגל
  • לכותב 22/07/2018 10:07
    הגב לתגובה זו
    הוא יהיה שם בקרוב ובעיקר על בגידה במולדת.
  • נכון שהצבעת למפלגת שמאל (ל"ת)
    שלמה 22/07/2018 10:44
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 7.16%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?

תמיר חכמוף |

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.2%  צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.

התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.

על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.

החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.

בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.