דורון תורג'מן
צילום: יח"צ

ביקום חוטפת הורדת דירוג בצל ירידת שווי ההחזקות בבזק

מידרוג הורידה את הדירוג לביקום בדרגה אחת ל-A2: "התחרות הגבוהה בשוק התקשורת תוסיף להימשך"
גיא בן סימון | (3)

סוכנות דירוג האשראי מידרוג הורידה היום את דירוג אגרות החוב של בי קומיוניקיישנס (ב' ו-ג') מדירוג A1 לדירוג A2 ושינתה את אופק הדירוג משלילי ליציב, וזאת בשל החלשות הגמישות הפיננסית של החברה על רקע הירידה בשווי השוק של בזק 0.43%

בי קומיונק אגח ב

בי קומיונק אגח ג

הירידה בשווי ההחזקה של ביקום בבזק (26.34%) הגדילה את המינוף של ביקום לטווח של 65%-60%, מה שאינו עומד בטווח הדירוג הקודם. "רמת המינוף של החברה הינה גבוהה ביחס לרמת הדירוג ונובעת מהירידה בשווי מניית בזק בעיקר במהלך החודש האחרון", כתבו במידרוג. "רמת התחרות הגבוהה בשוק התקשורת תוסיף להימשך גם בשנת 2018 - הערכה שהתחדדה בשבועות האחרונים עם עליית מדרגה נוספת ברמת התחרות, והדבר מתבטא באי וודאות גבוהה ותגובה חריפה של מחירי מניות חברות התקשורת, כך שאנו מעריכים טווח מינוף (LTV) של 65%-55% לאורך זמן עם סטיית תקן גבוהה של מחיר המניה".

במידרוג מסבירים כי מנגד כי רמות הנזילות של החברה מקזזות באופן חלקי את ההשפעות השליליות הנובעות מהעלייה במינוף ומהשחיקה בגמישות הפיננסית. מידרוג מניחה כי רמת המינוף של ביקום צפויה להוסיף ולהיות תנודתית בטווח הקצר. 

במידרוג כותבים כי המקורות של החברה הצפויים להערכת במהלך 4 הרבעונים הקרובים כוללות יתרת נזילות של 500 מיליון שקל ותקבול דיבידנדים מבזק בהיקף של 200-180 מיליון שקל. מנגד, בצד השימושים, ביקום צפויה לשלם פירעונות ריבית של כ-95 מיליון שקל ופירעון קרן בהיקף של 225 מיליון שקל, חלוקת דיבידנד של 100 מיליון שקל והוצאות תפעול ומס בגובה 10-8 מיליון שקל.

במידרוג מעריכים כי עודף השימושים צפוי להסתכם בטווח של 240-230 מיליון שקל והיקף יתרות הנזילות שיוותרו בקופת החברה בתום ארבעת רבעונים רצופים צפויה לעמוד בטווח שבין 270-250 מיליון שקל, וזאת בהנחה כי ביקום לא תפנה לגיוס חוב לצורך מחזור התחייבויות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הלך לי כל הכסף בסאני תקשורת באופציה לא מאמינה (ל"ת)
    אילנית 04/06/2018 14:09
    הגב לתגובה זו
  • warren_buffet 04/06/2018 19:28
    הגב לתגובה זו
    כמה כסף הלך לך ?
  • 555 שח (ל"ת)
    שי 04/06/2018 23:03
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?