אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   

ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 

• ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
• המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

חברת Canpotex, המשווקת את מרבית יצוא האשלג מקנדה, פרסמה כי המכסה השנתית שלה כבר נמכרה במלואה עד ל-31 בדצמבר 2025. מדובר בהתפתחות שמעידה לא רק על העסקה של יחידה עסקית יחידה, אלא על מצב העומד מאחורי הקלעים של שוק הדשנים הבינלאומי - וההשלכות שלו על יצרניות אשלג ברחבי העולם, ובפרט על ICL Group Ltd. הישראלית.

מנועי הביקוש: ייצור מזון, ביטחון תזונתי ואשלג ככלי אסטרטגי

האשלג (potash) הוא מינרל בסיסי בדשנים חקלאיים - ולמעשה מרכיב חשוב מאוד ביכולת של חקלאים להפיק יבול גבוה, לשמר פוריות קרקע ולייצר מזון למיליארדי אנשים, רובם באסיה-פסיפיק. כשהביקוש לחקלאות עולה, האוכלוסייה גדלה והלחץ על ייצור המזון גובר, יצרניות האשלג ניצבות בעמדה של כוח ובחירה - לכך מתווספת גם ירידת היצע או סיכוני שרשרת אספקה, כפי שנרשמו בקנדה. במילים אחרות - סגר המכסה של Canpotex איננה סתם פעולה שיווקית, אלא אות לכך שהשוק מתוחזק וחזק.

ההקשר הישראלי-עולמי: ICL וההזדמנות המקומית

ICL, חברה ישראלית שמחזיקה בין היתר במפעלים בים המלח וב-Dead Sea Works, מובילה גם היא בתחום האשלג והדשנים. דיווחה ברבעון השני של שנת 2025 על מכירות של כ-1.8 מיליארד דולר. למרות ירידת רווחים לעומת שנה קודמת, החברה צופה שיפור במחירי האשלג בעיקר בשל חוזים מתחדשים ומגמה חיובית בשוק. עם סגירה מוקדמת של מכסת המכירה הקנדית - יש מקום לראות בכך "רוח גבית" גם ליצרניות אחרות: פחות לחץ תחרותי עולמי, מצב שבו היצרנים שולטים בשרשרת האספקה ומחזיקים בידיהם יתרון.

משמעויות למשקיעים ולשוק המקומי

עבור המשקיעים בישראל - המהלך מעניק מספר נקודות מעניינות:

• החברה המקומית (ICL) נמצאת בהקשר של שוק יציב וביקוש גלובלי גבוה - זה עשוי להעלות את הפוטנציאל לגידול במחירים או לפחות ליציבות.
• כאשר חברת-יצוא בכזו קנה מידה סוגרת מכסה מקדימה - זה סמן לכך שגם השוק הפנימי של האשלג או הדשנים בישראל עשוי לגלות מתיחות או הזדמנות.
• צריך לעקוב גם אחרי גורמים כמו עלויות הכרייה, לוגיסטיקה (הובלות, תחזוקת מסילות ברזל, נמלים) וסיכונים גאופוליטיים - במיוחד בהתחשב בכך שמדובר במינרל עולמי, שמשפיע עליו גם טריידים, סנקציות או שיבושים.

סיכונים ו"אבל" חשובים

• ממשל טראמפ עוצר את המימון ופרויקט של ICL בארה"ב עלול להתבטל
• איי.סי.אל: עליה של כ-4.6% בהכנסות - הרווח הנקי נשחק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למרות כל האופטימיות - יש להקדיש תשומת לב גם לסיכונים:

• סגירת מכסה מוקדמת אינה מבטיחה ירידת עלויות לצרכן או מחיר דשן נמוך יותר - היא עשויה גם לרמז על היצע מצומצם יחסית.
• לחתימת חוזים וייצוא מוקדם יש השלכות ארוכות טווח - שינוי במגמות הצמיחה בחקלאות, ירידת מחירים חקלאיים או תחרות מצד יצרניות אחרות עלולים לערער את המודל.
• רגולציות סביב כרייה, סביבתיות, ייצוא - הן תמיד על הרקע. לדוגמה, חברת Canpotex עצמה ציינה סיכון בשל שביתות נמלים והשפעה על אספקה.