אדוארדו אלשטיין
צילום: דרור עינב

דיסקונט השקעות עברה מרווח להפסד של כ-273 מיליון שקל ב-2017

הרווח ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם בכ-90 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של 913 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד
נועם בראל |

דיסקונט השקעות 0.06% (דסק"ש), שבשליטת אדוארדו אלשטיין, פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה  אותה, והציגה הפסד של כ-273 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של כ-923 מיליון שקל בשנת 2016. הרווח ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם בכ-90 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של 913 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

על פי הדו"ח, דסק"ש רושמת ירידה ברווחים בכל תחומי האחזקה העיקריים שלה, כאשר הרווח הנקי מסלקום (42%) ירד מ-73 מיליון שקל ב-2016 ל-50 מיליון שקל ב-2017, הרווח הנקי מנכסים ובניין (64%) ירד מ-183 מיליון שקל ב-2016 ל-106 מיליון שקל ב-2017, והרווח הנקי משופרסל (50%) ירד מ-127 מיליון שקל ל-124 מיליון שקל.

דסק"ש מסכמת עם שנת 2017 עם הכנסות של 17.9 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-17.7 מיליארד שקל בשנת 2016, אך בשורה התחתונה עוברת משורת רווח של 923 מיליון שקל ב-2016 לשורת הפסד של 273 מיליון שקל ב-2017, הפסד אותו מייחסים בחברה לגורמים שונים, ביניהם השחיקה בענף הסלולר והתחרות הגוברת, אשר השפיעה על תוצאות סלקום. בין היתר, מציינים בדסק"ש כי שיעור הנטישה מסלקום בשנת 2016 ובשנת 2017 עמד על 45.8% ו-42.4% בהתאמה.

דיסקונט השקעות מסכמת את הרבעון הרביעי של 2017 עם ירידה קלה בהכנסות מ-4.52 מיליארד שקל ל-4.48 מליארד שקל , אך עוברת מהפסד של 63 מיליון שקל ברבעון השלישי לרווח של 193 מיליון שקל ברבעון הרביעי.

בתוך כך, דסק"ש הודיעה אמש כי הגישה ליורוקום הצעה לרכוש ממנה את מניות השליטה (54.7%) בחברת הלוויינים חלל תקשורת, בתמורה ל-160 מיליון שקל. מדובר במחיר דומה לשווי הנוכחי של מניות אלו בבורסה.

ההצעה כוללת גם אפשרות להזרים לחלל תקשורת סכום נוסף של עד 40 מיליון שקל במטרה לחזק את ההון העצמי שלה. בנוסף, הציעה דסק"ש להעמיד הלוואה ליורוקום נדל"ן בסכום השווה להפרש שבין יתרת הלוואה אשר העמיד בנק מזרחי טפחות ליורוקום נדל"ן (שמניות חלל תקשורת משועבדות להבטחתה) לבין תמורת מניות חלל, והכל בלבד שסך כל סכום ההלוואה וסכום תמורת מניות חלל לא יעלה במצטבר על 265 מיליון שקל.

ההלוואה שתעמיד דסק"ש תובטח בכל הבטחונות שהועמדו על ידי יורוקום נדל"ן להבטחת הלוואת מזרחי, לרבות זכויות יורוקום נדל"ן במידטאון בע"מ (חברה פרטית ש- 37.5% מהון המניות המונפק שלה מוחזקים (בעקיפין) על ידי יורוקום נדל"ן, ואשר מחזיקה בזכויות לפרויקט נדל"ן בתל אביב-יפו), ולמעט מניות חלל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

"בחברות הגדולות לא. הן יגייסו אג"ח בלחיצת כפתור. אבל החברות הקטנות? שם הבעיה. אין להן נגישות לשוק ההון, הן קורסות תחת עלויות מימון, אין להן כוח אדם, ואין להן קונים. אנשים לא נכנסים בכלל למשרדי מכירות. אני תמיד אומר למנהלי השקעות תסתכלו על כל חברת נדל"ן כמו קיוסק: מה התזרים למטה? מה השורה התחתונה? תנטרלו את כל הסיפורים מסביב. ובשורה התחתונה לחברות הקטנות יש בעיה קשה".

"תראה, אנחנו מצוידים ב־dry powder, כסף פנוי שלא הושקע, וייתכן שנשתמש בו בעתיד. אבל לא בחברות הקטנות. אנחנו ניכנס, אם ניכנס, רק לחברות מבוססות וגדולות. בינתיים, אין סיבה לקפוץ על הרכבת. השוק הזה עדיין תקוע".

"אבל בסופו של דבכר אני מאמין שהשוק יתאזן. בסוף יש ביקוש יש חיילים, יש זוגות צעירים, משפרי דיור כולם רוצים דירה. פשוט המחירים צריכים לרדת כדי שהביקוש יתעורר מחדש. כרגע, זה עוד לא קורה. אבל הורדת ריבית ופתרון לנושא הפועלים בהחלט יכולים להחזיר את הגלגל".

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.


אז איך היית מסכם, זה זמן טוב להיכנס לשוק?

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.