לא לשימוש
צילום: יח"צ

דוחות בזן: עלייה של 65% ברווח הנקי ב-2017

החברה סיימה את שנת 2017 עם רווח נקי של 262 מיליון דולר; הרווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם בכ-78 מיליון דולר
נועם בראל |
נושאים בכתבה בזן רבעון רביעי

בזן פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה והציגה עלייה של 66% ברווח הנקי בשנת 2017 לעומת אשתקד. החברה סיימה את הרבעון הרביעי עם רווח נקי של 78 מיליון דולר, עלייה של 86% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

הכנסותיה של בזן ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-1.6 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-1.3 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם בכ-78 מיליון דולר, בהשוואה לכ-42 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

נציין כי ברבעון הרביעי של שנת 2017 נרשמה עליה חדה במחיר הנפט הגולמי, במיוחד כתוצאה מהסכמי אופ"ק לצמצום תפוקת הנפט, כאשר למרות ירידה במרווח האורל מ-5 ל-4.1 הצליחה החברה בזכות ניצולת גבוהה ושיפור במרווחי הסולר (לעומת ירידה במרווח הבנזין) להציג עלייה במרווח שלה מ-6.9 ל-7.9.

בזן חשופה יותר לסולר מאשר לבנזין מבחינת יכולות הייצור ומכאן נבע היתרון. בתחום הפולימריים הנתונים היו חלשים יותר. החברה עומלת בימים אלו על אישור תכנית התב״ע החדשה שצפויה להביא להרחבה בכושר הייצור, כאשר כיום החברה פועלת בניצולת מלאה.

המחיר הממוצע של נפט גולמי מסוג ברנט ברבעון הרביעי של שנת 2017 עמד בממוצע על כ-61 דולר לחבית, לעומת כ-49 דולר לחבית ברבעון המקביל אשתקד, ובסוף הרבעון עמד המחיר על 66.5 דולר.

בשנת 2017 כולה ההכנסות של בזן הסתכמו בכ-5.6 מיליארד דולר, מה שמשקף עלייה של 30% בהשוואה לכ-4.3 מיליארד דולר אשתקד. הרווח הנקי בשנת 2017 הסתכם בכ-262 מיליון דולר - עלייה של 65% לעומת כ-158 מיליון דולר אשתקד. ה-EBITDA המנוטרל לשנת 2017 הסתכם בכ- 552 מיליון דולר, בהשוואה לכ-427 מיליון דולר אשתקד.

יו"ר הדירקטוריון, עובדיה עלי, השתכר כ-4.54 מיליון שקל בשנת 2017, סכום הכולל מענק של 1.8 מיליון שקל. סמנכ"ל הכספים, ישראל לדרברג, השתכר כ-4.65 מיליון שקל בשנת 2017, כולל מענק של 1 מיליון שקל. סה"כ שכרם של 5 נושאי המשרה הבכירים בקבוצה והדירקטורים הסתכם בכ-19.3 מיליון שקל בשנת 2017.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

הצבר הזה כולל הזמנה מותנית של 58 מיליון דולר מ-BEL.  חמישה חודשים קדימה - בסוף נובמבר הצבר של החברה עומד על 1.03 מיליארד שקל והוא כולל את BEL למרות שזו הזמנה מותנית.

כלומר בחמישה חודשים הצבר ירד ב-270 מיליון שקל. 

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

צבר עולה עם קבלת הזמנות חדשות ויורד עם ביצוע ההזמנות, כלומר מימוש ומכירות. ארית מפרטת עם ההודעה על הנפקת רשף את המימוש של הצבר והוא בדיוק כפי שחזתה (350 מיליון שקל של מכירות במחצית השנייה), כשבחמישה חודשים - יולי עד נובמבר המכירות הסתכמו ב-262 מיליון שקל. המסקנה היא שארית לא קיבלה בחמישה חודשים הזמנות. כלומר כל מה שהיא מכרה ירד מהצבר. הצבר גם משתנה בגלל שינוי שער דולר, אבל המשמעות של זה שארית לא קיבלה הזמנות נוספות בתקופה הזאת. 


נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.