דוחות בזן: עלייה של 65% ברווח הנקי ב-2017
בזן פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה והציגה עלייה של 66% ברווח הנקי בשנת 2017 לעומת אשתקד. החברה סיימה את הרבעון הרביעי עם רווח נקי של 78 מיליון דולר, עלייה של 86% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
הכנסותיה של בזן ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-1.6 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-1.3 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם בכ-78 מיליון דולר, בהשוואה לכ-42 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
נציין כי ברבעון הרביעי של שנת 2017 נרשמה עליה חדה במחיר הנפט הגולמי, במיוחד כתוצאה מהסכמי אופ"ק לצמצום תפוקת הנפט, כאשר למרות ירידה במרווח האורל מ-5 ל-4.1 הצליחה החברה בזכות ניצולת גבוהה ושיפור במרווחי הסולר (לעומת ירידה במרווח הבנזין) להציג עלייה במרווח שלה מ-6.9 ל-7.9.
בזן חשופה יותר לסולר מאשר לבנזין מבחינת יכולות הייצור ומכאן נבע היתרון. בתחום הפולימריים הנתונים היו חלשים יותר. החברה עומלת בימים אלו על אישור תכנית התב״ע החדשה שצפויה להביא להרחבה בכושר הייצור, כאשר כיום החברה פועלת בניצולת מלאה.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחיר הממוצע של נפט גולמי מסוג ברנט ברבעון הרביעי של שנת 2017 עמד בממוצע על כ-61 דולר לחבית, לעומת כ-49 דולר לחבית ברבעון המקביל אשתקד, ובסוף הרבעון עמד המחיר על 66.5 דולר.
בשנת 2017 כולה ההכנסות של בזן הסתכמו בכ-5.6 מיליארד דולר, מה שמשקף עלייה של 30% בהשוואה לכ-4.3 מיליארד דולר אשתקד. הרווח הנקי בשנת 2017 הסתכם בכ-262 מיליון דולר - עלייה של 65% לעומת כ-158 מיליון דולר אשתקד. ה-EBITDA המנוטרל לשנת 2017 הסתכם בכ- 552 מיליון דולר, בהשוואה לכ-427 מיליון דולר אשתקד.
יו"ר הדירקטוריון, עובדיה עלי, השתכר כ-4.54 מיליון שקל בשנת 2017, סכום הכולל מענק של 1.8 מיליון שקל. סמנכ"ל הכספים, ישראל לדרברג, השתכר כ-4.65 מיליון שקל בשנת 2017, כולל מענק של 1 מיליון שקל. סה"כ שכרם של 5 נושאי המשרה הבכירים בקבוצה והדירקטורים הסתכם בכ-19.3 מיליון שקל בשנת 2017.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
