דוחות בזן: עלייה של 65% ברווח הנקי ב-2017
בזן פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה והציגה עלייה של 66% ברווח הנקי בשנת 2017 לעומת אשתקד. החברה סיימה את הרבעון הרביעי עם רווח נקי של 78 מיליון דולר, עלייה של 86% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
הכנסותיה של בזן ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-1.6 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-1.3 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם בכ-78 מיליון דולר, בהשוואה לכ-42 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
נציין כי ברבעון הרביעי של שנת 2017 נרשמה עליה חדה במחיר הנפט הגולמי, במיוחד כתוצאה מהסכמי אופ"ק לצמצום תפוקת הנפט, כאשר למרות ירידה במרווח האורל מ-5 ל-4.1 הצליחה החברה בזכות ניצולת גבוהה ושיפור במרווחי הסולר (לעומת ירידה במרווח הבנזין) להציג עלייה במרווח שלה מ-6.9 ל-7.9.
בזן חשופה יותר לסולר מאשר לבנזין מבחינת יכולות הייצור ומכאן נבע היתרון. בתחום הפולימריים הנתונים היו חלשים יותר. החברה עומלת בימים אלו על אישור תכנית התב״ע החדשה שצפויה להביא להרחבה בכושר הייצור, כאשר כיום החברה פועלת בניצולת מלאה.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחיר הממוצע של נפט גולמי מסוג ברנט ברבעון הרביעי של שנת 2017 עמד בממוצע על כ-61 דולר לחבית, לעומת כ-49 דולר לחבית ברבעון המקביל אשתקד, ובסוף הרבעון עמד המחיר על 66.5 דולר.
בשנת 2017 כולה ההכנסות של בזן הסתכמו בכ-5.6 מיליארד דולר, מה שמשקף עלייה של 30% בהשוואה לכ-4.3 מיליארד דולר אשתקד. הרווח הנקי בשנת 2017 הסתכם בכ-262 מיליון דולר - עלייה של 65% לעומת כ-158 מיליון דולר אשתקד. ה-EBITDA המנוטרל לשנת 2017 הסתכם בכ- 552 מיליון דולר, בהשוואה לכ-427 מיליון דולר אשתקד.
יו"ר הדירקטוריון, עובדיה עלי, השתכר כ-4.54 מיליון שקל בשנת 2017, סכום הכולל מענק של 1.8 מיליון שקל. סמנכ"ל הכספים, ישראל לדרברג, השתכר כ-4.65 מיליון שקל בשנת 2017, כולל מענק של 1 מיליון שקל. סה"כ שכרם של 5 נושאי המשרה הבכירים בקבוצה והדירקטורים הסתכם בכ-19.3 מיליון שקל בשנת 2017.
- 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
