אגרה על תביעות - בעד ונגד

ההצעה להטיל אגרה על תביעה ייצוגית נגד חברות בורסאיות (בסכום של 8 עד 16 אלף שקל) היא נכונה, אבל יש לה גם צד בעייתי - יהיו תובעים שלא ייקחו את הסיכון 
נועם בראל |
נושאים בכתבה תביעה ייצוגית

תובעים? היזהרו. הבוקר עברה הצעה (מתוקנת) לפיה תוטל אגרה של 16 אלף שקל על הגשת תביעה בבית המשפט המחוזי (בו מוגשות רוב התביעות הייצוגיות) ואגרה של 8 אלף שקל בבית משפט השלום. מדובר בסכום מהותי שעשוי להפחית את מספר התביעות. עם זאת, יו"ר וועדת חוקה, חוק ומשפט, ניסן סלומינסקי ושרת המשפטים איילת שקד, יוזמת התיקון לחוק, סיכמו כי בעת הגשת הבקשה ישלם התובע הייצוגי 5.5 אלף שקל בבית משפט מחוזי (במקום 8 אלף) ו-3 אלף שקל (במקום 4 אלף) בשלום, ואת היתרה לאחר מתן פסק הדין. אם תרצו – תשלום בתשלומים. מעבר לכך, על בקשה לתביעה ייצוגית נגד רשות מנהלית תוטל אגרה של 8 אלף ולא 16 אלף שקל. על פי ההצעה, במידה וניתן פסק דין לטובת התובע (או ניתן פסק דין שמאשר הסדר פשרה שמתקן את עוול התובע), יוחזר לתובע סכום האגרה. גם כאן, הופיע ח"כ דוד ביטן שלחץ על חברי וועדת חוקה, חוק ומשפט לקבל את ההצעה (אחרת הוא יחזיר את האגרה לסכום גבוה יותר).  אגרה על תביעה -בעד כיום, לא מוטלת כלל אגרה על מגישי תובענות ייצוגיות. כל מי שרוצה מגיש, והמצב הזה הוא כאב ראש לא קטן לחברות. אחרי הכל, ברגע שאין חסמים לתביעה, וכולם יכולים לתבוע בלי עלות, אז כולם מנסים. מעבר לכך, יש עורכי דין שפשוט מגישים (דרך תובעים) תביעות ללא הפסקה, פשוט כי העלות שלהם נמוכה. הדבר יוצר עלויות והתעסקות מרובה לחברות הציבוריות, ויש מקום להגביל את היכולת של כל אחד להגיש תביעה. על רקע ההחלטה אמר היום, מנכ״ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו: ״אישור הצעת שרת המשפטים להטלת אגרות על תביעות ייצוגיות מבורך ואנו תקווה שמדובר בצעד שישים סוף לתביעות הסרק המיותרות נגד חברות ציבוריות וגופים עסקיים. האיגוד ימשיך לבחון האם הטלת האגרה אכן תצליח להשיג את היעד הרצוי של בלימת תביעות הסרק, והאם יש צורך לבחון צעדים נוספים בתחום״. אגב, בהצעה הראשונה בעניין ביולי  2016, נקבע כי האגרה תהיה מעל 50 אלף שקל, ואחרי מספר דיונים היא התכווצה להצעה האמורה. אגרה על תביעה - נגד ומהצד השני של החברות הציבוירות, עומדים התובעים הפוטנציאלים. הם טוענים שעכשיו הסיכון שבתביעה מסוימת שהם חושבים שהיא נכונה ומוצדקת, גדל. המצב הזה עשוי לגרום לתובעים פוטנציאלים להימנע מתביעה. האמת היא כמו תמיד, איפשהו באמצע. נכון שהתובעים צריכים עכשיו לחשוב פעמיים (ויותר) לפני שהם תובעים, אבל לא מדובר על סכום של 50 אלף שקל שבאמת יימנע תביעות לגמרי, אלא סכום נמוך משמעותית – 8 עד 16 אלף שקל – כך שמי שבאמת מאמין בתביעה שלו, בהחלט יכול לשלם סכום כזה, ולצאת לדרך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?

האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים דיבידנד


בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.


הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין. 

והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.   


ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.

 הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח.  מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל. 


עונת הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי.  הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%) תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

בריל צונחת 10%, אנרג'יקס ב-4.8%; פריון עולה 5.3% - מגמה שלילית במדדים

המסחר בבורסה מתנהל בירידות כאשר עונת הדוחות צוברת תאוצה; הדוחות של הבנקים החלו לזרום עם הבינלאומי שמדווח על תוצאות חזקות ותשואה להון של 18.3%, נקסט ויז'ן מדווחת על רווחיות גבוהה אך ירידה בצבר ההזמנות, בזן רושמת הפסדים הודות להשבתה במלחמה אנרג'יקס יורדת אחרי דוח עם רווח קטן בשורה התחתונה ורכבת ההרים באוגווינד ממשיכה
מערכת ביזפורטל |

המסחר בבורסה מתנהל במגמה שלילית כאשר מדד ת"א 35 נסחר בירידה של 0.6% ומדד ת"א 90 יורד 0.6%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים מאבד 1.8% אחרי הזינוק אתמול, מדד הביטוח יורד 0.5%, מדד הנדלן יורד 0.6% ומדד הנפט והגז יורד ב-0.8%.


הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר. הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%


הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה. מתוך אלפי קרנות בישראל אחוז מאד גבוה כמעט לא מייצר הכנסות כלשהן; אילו קרנות בכל זאת מייצרות הכנסות לבתי ההשקעות? האם הן גם הטובות ביותר עבור הצרכן? דווקא הקרן המכניסה ביותר היא דוגמה ל"מלכודת מס" שדורשת רפורמה במיסוי הקרנות 


בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות עליות קלות כשהתשואות יורדות בהתאמה, אגרת חוב ממשלתית שקלית בריבית קבועה עם מח"מ ברוטו של 11.2 שנים נסחרת בלי שינוי ניכר ובריבית של 4.47%.

מניות במוקד

נאייקס נאייקס 4.58%   חתמה על שותפות אסטרטגית עם Autel Energy, יצרנית עמדות טעינה לרכבים חשמליים, במסגרתה תטמיע פתרונות תשלום בכ-100 אלף עמדות טעינה בצפון אמריקה ואירופה עד סוף 2026. ההסכם משלב את מערך עמדות ה־AC/DC של Autel, כלי הניהול בענן ותשתית השירות הגלובלית שלה, עם מערכת התשלומים של נאייקס, במטרה להנגיש חוויית טעינה ותשלום נוחה, מהירה ונגישה לנהגים, ולספק מענה לביקוש ההולך וגובר לתשתיות טעינה בשווקים האלה.