חיים סיבוני פורסייט
צילום: יח"צ

פורסייט: נחתם הסכם לביצוע פיילוט עם יצרן רכב סיני נוסף

נדב לוי | (12)
נושאים בכתבה פורסייט

חברת פורסייט 0% (סימול בנאסד"ק: FRSX), העוסקת בפיתוח מערכות עזר מתקדמות לנהיגה (ADAS), הודיעה לפני זמן קצר (ב') על חתימת הסכם לביצוע פיילוט לבחינת מערכת 'Eyes-On' של החברה עם אחד מיצרני הרכב המובילים בסין. לטענת החברה, היצרן הסיני הינו בעל יכולת ייצור של למעלה ממיליון רכבים בשנה. הסכם זה הינו המשך לפיילוט מוצלח שביצעה פורסייט עם יצרן רכב אחר בסין, עימו היא מנהלת משא ומתן לשיתוף פעולה מסחרי. בעקבות הדיווח קופצת מניית החברה בכ-3% תוך ריכוז מחזור מסחר ער והשישי בגובהו בת"א.

 

בהתאם להסכם, החברה הסינית תעמיד לרשות פורסייט כלי רכב בו תותקן מערכת Eyes-On של החברה, לשם בחינת ביצועיה. למעט הוצאות יצור, הובלה, התקנה, והסרת המערכת, הפיילוט ימומן על ידי היצרן. מטרות הבחינה הינן הדגמת ביצועי מערכת למניעת תאונות דרכים של החברה, המבוססת על טכנולוגית תלת מימד, וכן קבלת הבנה מעמיקה של דרישות ממערכות הסיוע לנהג בסין, בהתחשב בתרבות הנהיגה, תשתיות ומזג האוויר המקומיים. מערכת Eyes-On תיבחן הן בסביבה המבוקרת והן בסביבה הלא מבוקרת.

 

בתוך כך, הצדדים הסכימו מראש על תנאים וספציפיקציות לביצוע הפיילוט, וכן על מדדים, דרישות ואמות מידה להערכת הצלחתו. מפורסייט נמסר כי בהתאם לתוצאות הפיילוט, יבחנו הצדדים כניסה להסכם מסחרי ביניהם.

 

פורסייט, שנוסדה בשנת 2015, היא חברה טכנולוגית בתחום התכנון, הפיתוח והמסחור של מערכות עזר מתקדמות לנהיגה (ADAS) המבוססות על ניתוח וידאו בתלת מימד, אלגוריתמים מתקדמים לעיבוד תמונה ובינה מלאכותית. החברה, באמצעות החברה בת, בבעלותה המלאה, מפתחת מערכות למניעת תאונות דרכים, אשר נועדו לספק מידע מהיר ובזמן אמת על סביבת הרכב בעת הנסיעה. המערכות, נועדו להתריע לנהגים בפני סכנות שעלולות לגרום לתאונות, כתוצאה מעבירות תנועה, עייפות הנהג, חוסר ריכוז וכדו', ולאפשר זיהוי מדוייק ואמין של סכנות, תוך שיעור מזערי של התרעות שווא. החברה מעריכה כי מערכותיה ישנו את עולם מערכות העזר לנהיגה הודות לעלויות הנמוכות והרמה הטכנולוגית הגבוהה שהן מציעות.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    "שאפו" לאלופי הפימפום ! אולי בסוף עוד יצא משהו !!! (ל"ת)
    הנצ 11/08/2017 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    רפי 01/08/2017 10:04
    הגב לתגובה זו
    כנסו לכתבות מלפני שנתיים/שלוש ותראו את אותם חכמולוגים שמספרים למה מובילאיי לא תצליח וכמה מדובר בחברה של שרלטנים. הכלבים נובחים והשיירה עוברת
  • 7.
    גיל 01/08/2017 00:19
    הגב לתגובה זו
    חברה מנסה לפרוץ, להצליח ולכם רק דברים רעים וקללות יש להגיד. אולי הפסדתם במניה, בעיה שלכם, קחו אחריות, אף אחד לא הכריח אתכם לקנות. אנשים קטנים
  • 6.
    שלמה 31/07/2017 16:26
    הגב לתגובה זו
    למרות הניסוי המוצלח הקודם , אולי הוא לא היה כל כך מוצלח. ולמה לא חותמים על הסכם למערכת למניעת תקלות לקטרי רכבת אשר גם הוא היה כל כך מוצלח. משהו לא נראה לי בכל הסיפורים
  • 5.
    שוקי 31/07/2017 14:29
    הגב לתגובה זו
    מגמת ירידה ברורה הודעות על עוד פויילוט לא ממש מזיזה למניה התרגלו להודעות חסרות הכנסה ללא מכירות אמיתיות של המע' המניה לא תגיב כמו שסיבוני רצה.
  • סמי ביטון 31/07/2017 14:58
    הגב לתגובה זו
    קשה לראות מישהו לא לבן ברמות הגבוהות יש פה משהו לא אמין
  • 4.
    אלי 31/07/2017 13:14
    הגב לתגובה זו
    חייבים לציין שלסיבוני יש פרצוף מעצבן לא??? ומשדר משהוא לא אמין...
  • 3.
    מוצר מצויין בהצלחה (ל"ת)
    אלעד 31/07/2017 12:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה עם הפיילוט הקודם? למה רק סינים? (ל"ת)
    ך 31/07/2017 11:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גדי 31/07/2017 10:38
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה !! עוד מעט משאית הזבל תבוא לאסוף אתכם
  • גדי ב 31/07/2017 13:12
    הגב לתגובה זו
    חחח
  • אלי 31/07/2017 22:46
    מתי תבינו שזאת חברה שלא שווה כלום.עושה פיילוטים ושום עסקה אז כנראה המוצר שלה שווה ל... שוב יורדת בחול בגדול.לדעתי נגמר הסיפור שלה וסיבוני כבר לא יכול לסבן.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: