דורון תורג'מן
צילום: יח"צ

מנכ"ל ביקום ואינטרנט זהב משיב אש: "אנליסטים כתבו בזמנו שעסקת yes היא פצצה לבזק"

גיא בן סימון |

דורון תורג'מן, מנכ"ל בי קומיוניקיישנס ואינטרנט זהב, כינס הבוקר (ג') אסיפת משקיעים כדי לתת את הדעת על השפעת החקירה של בעלי השליטה בבזק שגררה ירידה חדה בניירות הערך של החברות שבניהולו. בשונה מכינוס משקיעים שנערך בדרך כלל באחד ממלונות החוף של תל אביב, תורג'מן בחר לערוך את כנס המשקיעים בבית הקפה 'רוטשילד 12', כמי שמבקש ליצור אינטימיות בצל החקירה שממשיכה ועוד תמשיך לספק לא מעט כותרות, ודיבר באופן ישיר למשקיעים, בלי הרבה פילטרים.

כינוס המשקיעים מגיע על רקע הירידה החדה בניירות הערך של החברות ביקום, (שמחזיקה ב־26.34% מבזק), ואינטרנט זהב (שמחזיקה ב־64.8% מבי קום) כשברקע עולה השאלה לגבי יכולתן לשרת את החוב. החוב הפיננסי (נטו) של בי קום הוא כ-2.1 מיליארד שקל, הנכס היחיד שלה היא ההחזקה בבזק, ולכן הרגישות לשינוי במניית בזק. החוב הפיננסי (נטו) של אינטרנט זהב הוא 586 מיליון שקל.

בשורה התחתונה, תורג'מן מאמין כי הסנטימנט השלילי בניירות החברות דינו להסתיים, והוא לא רואה שצפוי שינוי במדיניות חלוקת הדיבידנדים מבזק (100% מהרווח הנקי) ממנו נהנות ביקום ואינטרנט זהב.

תורג'מן: "המצב שלנו היום, גם בקומה של בי קום וגם של אינטרנט זהב, שונה לחלוטין ממה שאתם זוכרים. בשורה התחתונה, המצב לא רק שלא דומה למה שהיה לפני 4 שנים אלא מדובר במבנה חוב שונה לחלוטין. גם בי קום וגם אינטרנט זהב שיפרו מהותית את החוב שלהן. אין ספק כי מה שקרה לפני 3 שבועות צריך לתת עליו את הדעת אבל זה לא משהו שייגמר כל כך מהר. עלי לעשות כל מה שביכולתי להבטיח את היציבות הפיננסית של אינטרנט זהב לעשורים הקרובים. אני בטוח ביכולת שלנו לשרת את החוב. מדיניות הדיבידנד של בזק (100% מהרווח הנקי) צריכה להישאר כך על מנת לתמוך בדירוג של ביקום ואינטרנט זהב, ואני לא רואה את מדיניות החלוקה משתנה. יש מקום למדיניות דיבידנד כזו, והיא אחד הדברים הסקסיים שקיימים בבזק, גם הזרים רואים כך. אני רואה את המדיניות הזו ממשיכה מפה קדימה ואני לא רואה שינוי בתחזיות של בזק להמשך". 

"הנחת העבודה שלי לוקחת התייעלות בתוך בזק, בין היתר, כתוצאה מביטול ההפרדה המבנית. זה לא יקרה ביום אלא בשנים. 10 שנים קדימה אני רואה את בזק עם רווח נקי של 1.7 עד 1.8 מיליארד שקל. שום דבר לא משתנה בתכנית העבודה שלי. לפי מבדקי הלחץ שאנו עושים, לתרחיש בו בזק מקטינה את הדיבידנד בשנתיים הקרובות, אנו עדיין יכולים לעמוד בשירות החוב. אמנם יש לנו אפשרות למחזר חוב אבל אני לא שם. יש לי עוד כדורים לתרחיש הגרוע ביותר. אני מאלה שמאמינים שסנטימנט שלילי, כמו זה שנרשם בשלוש השבועות האחרונים, דינו להסתיים יום אחד".

נזכיר כי חברת הדירוג מידרוג כתבה בהקשר זה, כי הימשכות החקירה לאורך זמן והתפתחות החשדות כנגד בעל השליטה בקבוצה ובעלי משרה בבזק ככל שיהיו, יש עמה להעלות את סיכון האשראי בביקום וכנגזר גם בחברה. (לכתבה המלאה)

על עסקת Yes: "לא הכל שחור או לבן"

בצל עסקת Yes (נשוא החקירה בבזק) תורג'מן הביא הוכחות לכך שבזמן אמת אנליסטים היו דווקא בעדה. "לחקירה אני לא יכול להתייחס אבל בוא נחזור רגע לאיך השוק הגיב לעסקה. הלכתי מיום העסקה שנה קדימה והמספרים מדהימים. מניית בזק עלתה ב-45%, סלקום ירדה ב-18%, פרטנר ירדה ב-12%, המעו"ף ירד ב-3%. בזק עשתה דרך משמעותית  שנה לאחר העסקה. כנראה שהשוק ראה שהעסקה לא כל כך נוראית כמו שהיא משתקפת במדינה בשלושה השבועות האחרונים. חברות הדירוג כתבו 'אנו רואים בעסקת Yes שיפור למצב הקיים'; פה בחדר אני מזהה לפחות 3 אנשים שהצביעו בעד העסקה; מישהו חושב שזרים מצביעים בעד עסקת Yes כי מישהו מבקש מהם? זרים קנאים לעסקאות בעלי עניין לא פחות מכם הישראלים, לא כי זה 'קומבינה' או כי ביקשו מהם. האנליסטים אפילו כתבו בזמנו 'עסקה פצצה לבזק'. מנהל ברוקראז' בשוק המקומי כתב בזמנו: 'למעשה בזק מקבלת נכס מס גבוה ממה שהיא משלמת במזומן על חלקה של יורוקום ב-Yes'. עוד משפט שנאמר: 'השווי לבזק גבוה מהותית מגובה העסקה", כך ציטט תורג'מן במטרה להאיר באור שונה את העסקה מכפי שהצטיירה מכותרות העיתונים לאחר התפוצצות החקירה לפני שלושה שבועות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"לא יכול להיות שלפני שנתיים חשבו שהעסקה טובה ופתאום זו העסקה הכי נוראית בעולם.. 'קומבינה'.. וכו' אני אומר אין דבר כזה, אין שחור או לבן בחיים, יכול להיות ששוק ההון כולו טועה, יכול להיות ש-6 מתוך 7 אנליסטים חיים בסרט... אבל זה לא שחור או לבן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה: בכמה תעלה טאואר ומה יקרה בטבע?

פתיחת שנה חיובית בת"א, היום אין מסחר; על החלטת הריבית והתחזית שהשוק מצפה לה; מחר צפויות עליות בזכות העליות בוול סטריט - הנה המניות הבולטות

מערכת ביזפורטל |

עידן חדש באחוזת בית. היום לא מתקיים מסחר לקראת המעבר ההיסטורי למתכונת של שני-שישי שיחל מחר. השינוי הופך את ימי ראשון לימי מנוחה קבועים בשוק ההון, בדומה למקובל בעולם. אגב, הפעם הבאה שנזכה לרצף ימי פגרה כאלו תהיה רק בסוף חודש מאי, סביב חופשת חג השבועות שחל בשישי.

הדרך לשינוי הזה לא הייתה חפה מספקות וטענות. לאורך הדרך נשמעו פרשנויות רבות בעד ונגד המהלך, הרבה הטילו ספק ביכולת להוציא את זה בכלל לפועל נוכח המורכבות התפעולית האדירה. המעבר דרש התארגנות מקיפה מקצה-לקצה. מהמסלקות והמערכת הבנקאית, דרך הברוקרים ועד בתי ההשקעות. עם זאת, נראה שמרגע שהתקבלה ההחלטה, השוק "כינס כוחות" והוכיח יכולת ביצוע מרשימה. משיחות שקיימנו עם גורמים בענף עולה כי ההיערכות הייתה משמעותית, וכללה התאמות טכנולוגיות מורכבות לצד שינויים תפעוליים וכוח אדם, בדגש על המעבר לעבודה בימי שישי. עכשיו, נשאר לראות איך יהיו מחזורי המסחר והנזילות שהם היו בעיקרן ההצדקה והטריגר לכל המעבר הזה.


נראה שלמעט כמה הודעות "מתפרצות" לא מהותיות, החברות ממתינות עם החדשות למחר. אפולו פאוור אפולו פאוור  דיווחה כי חברת הבת סולארפיינט קיבלה הזמנה ממשרד הביטחון לייצור ואספקה של מערכות סולאריות ניידות לטעינת סוללות בשטח, בהיקף כספי של כ-1.67 מיליון שקל בתוספת מע"מ. לפי הדיווח, האספקה מתוכננת להתבצע לקראת סוף הרבעון הראשון של 2026, והתמורה תשולם בתוך 60 יום ממועד השלמת האספקה. זה אומר שהחברות מניחות כי ה"קשב" של המשקיעים יעבור לשני-שישי, אבל לא בטוח שיתאפשר למשקיעים באמת לשבת ולקרוא דוח כספי ביום שישי בצהריים ככה שהטריק הידוע עליו כתבנו לא מעט של פרסום חדשות או אירועים שליליים בחמישי בערב יעבור לשישי והחברות הפחות זוהרות יכולו לנצל את החלון זמן הזה.