דורון תורג'מן
צילום: יח"צ

מנכ"ל ביקום ואינטרנט זהב משיב אש: "אנליסטים כתבו בזמנו שעסקת yes היא פצצה לבזק"

גיא בן סימון |

דורון תורג'מן, מנכ"ל בי קומיוניקיישנס 0.04% ואינטרנט זהב, כינס הבוקר (ג') אסיפת משקיעים כדי לתת את הדעת על השפעת החקירה של בעלי השליטה בבזק שגררה ירידה חדה בניירות הערך של החברות שבניהולו. בשונה מכינוס משקיעים שנערך בדרך כלל באחד ממלונות החוף של תל אביב, תורג'מן בחר לערוך את כנס המשקיעים בבית הקפה 'רוטשילד 12', כמי שמבקש ליצור אינטימיות בצל החקירה שממשיכה ועוד תמשיך לספק לא מעט כותרות, ודיבר באופן ישיר למשקיעים, בלי הרבה פילטרים.

כינוס המשקיעים מגיע על רקע הירידה החדה בניירות הערך של החברות ביקום, (שמחזיקה ב־26.34% מבזק), ואינטרנט זהב (שמחזיקה ב־64.8% מבי קום) כשברקע עולה השאלה לגבי יכולתן לשרת את החוב. החוב הפיננסי (נטו) של בי קום הוא כ-2.1 מיליארד שקל, הנכס היחיד שלה היא ההחזקה בבזק, ולכן הרגישות לשינוי במניית בזק. החוב הפיננסי (נטו) של אינטרנט זהב הוא 586 מיליון שקל.

בשורה התחתונה, תורג'מן מאמין כי הסנטימנט השלילי בניירות החברות דינו להסתיים, והוא לא רואה שצפוי שינוי במדיניות חלוקת הדיבידנדים מבזק (100% מהרווח הנקי) ממנו נהנות ביקום ואינטרנט זהב.

תורג'מן: "המצב שלנו היום, גם בקומה של בי קום וגם של אינטרנט זהב, שונה לחלוטין ממה שאתם זוכרים. בשורה התחתונה, המצב לא רק שלא דומה למה שהיה לפני 4 שנים אלא מדובר במבנה חוב שונה לחלוטין. גם בי קום וגם אינטרנט זהב שיפרו מהותית את החוב שלהן. אין ספק כי מה שקרה לפני 3 שבועות צריך לתת עליו את הדעת אבל זה לא משהו שייגמר כל כך מהר. עלי לעשות כל מה שביכולתי להבטיח את היציבות הפיננסית של אינטרנט זהב לעשורים הקרובים. אני בטוח ביכולת שלנו לשרת את החוב. מדיניות הדיבידנד של בזק (100% מהרווח הנקי) צריכה להישאר כך על מנת לתמוך בדירוג של ביקום ואינטרנט זהב, ואני לא רואה את מדיניות החלוקה משתנה. יש מקום למדיניות דיבידנד כזו, והיא אחד הדברים הסקסיים שקיימים בבזק, גם הזרים רואים כך. אני רואה את המדיניות הזו ממשיכה מפה קדימה ואני לא רואה שינוי בתחזיות של בזק להמשך". 

"הנחת העבודה שלי לוקחת התייעלות בתוך בזק, בין היתר, כתוצאה מביטול ההפרדה המבנית. זה לא יקרה ביום אלא בשנים. 10 שנים קדימה אני רואה את בזק עם רווח נקי של 1.7 עד 1.8 מיליארד שקל. שום דבר לא משתנה בתכנית העבודה שלי. לפי מבדקי הלחץ שאנו עושים, לתרחיש בו בזק מקטינה את הדיבידנד בשנתיים הקרובות, אנו עדיין יכולים לעמוד בשירות החוב. אמנם יש לנו אפשרות למחזר חוב אבל אני לא שם. יש לי עוד כדורים לתרחיש הגרוע ביותר. אני מאלה שמאמינים שסנטימנט שלילי, כמו זה שנרשם בשלוש השבועות האחרונים, דינו להסתיים יום אחד".

נזכיר כי חברת הדירוג מידרוג כתבה בהקשר זה, כי הימשכות החקירה לאורך זמן והתפתחות החשדות כנגד בעל השליטה בקבוצה ובעלי משרה בבזק ככל שיהיו, יש עמה להעלות את סיכון האשראי בביקום וכנגזר גם בחברה. (לכתבה המלאה)

על עסקת Yes: "לא הכל שחור או לבן"

בצל עסקת Yes (נשוא החקירה בבזק) תורג'מן הביא הוכחות לכך שבזמן אמת אנליסטים היו דווקא בעדה. "לחקירה אני לא יכול להתייחס אבל בוא נחזור רגע לאיך השוק הגיב לעסקה. הלכתי מיום העסקה שנה קדימה והמספרים מדהימים. מניית בזק עלתה ב-45%, סלקום ירדה ב-18%, פרטנר ירדה ב-12%, המעו"ף ירד ב-3%. בזק עשתה דרך משמעותית  שנה לאחר העסקה. כנראה שהשוק ראה שהעסקה לא כל כך נוראית כמו שהיא משתקפת במדינה בשלושה השבועות האחרונים. חברות הדירוג כתבו 'אנו רואים בעסקת Yes שיפור למצב הקיים'; פה בחדר אני מזהה לפחות 3 אנשים שהצביעו בעד העסקה; מישהו חושב שזרים מצביעים בעד עסקת Yes כי מישהו מבקש מהם? זרים קנאים לעסקאות בעלי עניין לא פחות מכם הישראלים, לא כי זה 'קומבינה' או כי ביקשו מהם. האנליסטים אפילו כתבו בזמנו 'עסקה פצצה לבזק'. מנהל ברוקראז' בשוק המקומי כתב בזמנו: 'למעשה בזק מקבלת נכס מס גבוה ממה שהיא משלמת במזומן על חלקה של יורוקום ב-Yes'. עוד משפט שנאמר: 'השווי לבזק גבוה מהותית מגובה העסקה", כך ציטט תורג'מן במטרה להאיר באור שונה את העסקה מכפי שהצטיירה מכותרות העיתונים לאחר התפוצצות החקירה לפני שלושה שבועות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"לא יכול להיות שלפני שנתיים חשבו שהעסקה טובה ופתאום זו העסקה הכי נוראית בעולם.. 'קומבינה'.. וכו' אני אומר אין דבר כזה, אין שחור או לבן בחיים, יכול להיות ששוק ההון כולו טועה, יכול להיות ש-6 מתוך 7 אנליסטים חיים בסרט... אבל זה לא שחור או לבן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פורסייט צונחת 10%, בלייד ריינג'ר מזנקת 22%; המדדים במגמה מעורבת

פורסייט עם הודעה שבלבלה לרגע את השוק; אפולו מגייסת ונופלת; בלייד ריינג׳ר מזנקת אחרי החתימה עם ויז׳ן ווייב; ג'ין טכנולוגיות מזנקת לאחר הסכם עם ביטוח ישיר, והכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שנסחרת בצניחה חדה; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; יום המסחר האחרון של השבוע מתנהל במגמה מעורבת

מערכת ביזפורטל |

אחרי שנעלה בחולשה המסחר בבורסה במגמה מעורבת כשת״א 35 מתחזק ב-0.6% ות״א 90 נחלש 1.4%.

בהסתכלות ענפית המגמה גם היא מעורבת, במגזר הפיננסים - ת״א בנקים עולה 1.3% ואילו מדד ת״א ביטוח תנודתי ונסחר כרגע בירידה של 0.9%.

ת״א נדל״ן מאבד 1.3% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% ממשיך בתנודיות, ולאחר עליות, יורד כעת עד 0.8%.


נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.6%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה




ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה - האם בישראל צריכים לחשוש? טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים - טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?


לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשא נאום שבו הוא פורש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים. ״אני לא נגד עשירים״ הוא אומר בנאומו ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״


רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית. 

אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.