דורון תורג'מן
צילום: יח"צ

מנכ"ל ביקום ואינטרנט זהב משיב אש: "אנליסטים כתבו בזמנו שעסקת yes היא פצצה לבזק"

גיא בן סימון |

דורון תורג'מן, מנכ"ל בי קומיוניקיישנס 0.29% ואינטרנט זהב, כינס הבוקר (ג') אסיפת משקיעים כדי לתת את הדעת על השפעת החקירה של בעלי השליטה בבזק שגררה ירידה חדה בניירות הערך של החברות שבניהולו. בשונה מכינוס משקיעים שנערך בדרך כלל באחד ממלונות החוף של תל אביב, תורג'מן בחר לערוך את כנס המשקיעים בבית הקפה 'רוטשילד 12', כמי שמבקש ליצור אינטימיות בצל החקירה שממשיכה ועוד תמשיך לספק לא מעט כותרות, ודיבר באופן ישיר למשקיעים, בלי הרבה פילטרים.

כינוס המשקיעים מגיע על רקע הירידה החדה בניירות הערך של החברות ביקום, (שמחזיקה ב־26.34% מבזק), ואינטרנט זהב (שמחזיקה ב־64.8% מבי קום) כשברקע עולה השאלה לגבי יכולתן לשרת את החוב. החוב הפיננסי (נטו) של בי קום הוא כ-2.1 מיליארד שקל, הנכס היחיד שלה היא ההחזקה בבזק, ולכן הרגישות לשינוי במניית בזק. החוב הפיננסי (נטו) של אינטרנט זהב הוא 586 מיליון שקל.

בשורה התחתונה, תורג'מן מאמין כי הסנטימנט השלילי בניירות החברות דינו להסתיים, והוא לא רואה שצפוי שינוי במדיניות חלוקת הדיבידנדים מבזק (100% מהרווח הנקי) ממנו נהנות ביקום ואינטרנט זהב.

תורג'מן: "המצב שלנו היום, גם בקומה של בי קום וגם של אינטרנט זהב, שונה לחלוטין ממה שאתם זוכרים. בשורה התחתונה, המצב לא רק שלא דומה למה שהיה לפני 4 שנים אלא מדובר במבנה חוב שונה לחלוטין. גם בי קום וגם אינטרנט זהב שיפרו מהותית את החוב שלהן. אין ספק כי מה שקרה לפני 3 שבועות צריך לתת עליו את הדעת אבל זה לא משהו שייגמר כל כך מהר. עלי לעשות כל מה שביכולתי להבטיח את היציבות הפיננסית של אינטרנט זהב לעשורים הקרובים. אני בטוח ביכולת שלנו לשרת את החוב. מדיניות הדיבידנד של בזק (100% מהרווח הנקי) צריכה להישאר כך על מנת לתמוך בדירוג של ביקום ואינטרנט זהב, ואני לא רואה את מדיניות החלוקה משתנה. יש מקום למדיניות דיבידנד כזו, והיא אחד הדברים הסקסיים שקיימים בבזק, גם הזרים רואים כך. אני רואה את המדיניות הזו ממשיכה מפה קדימה ואני לא רואה שינוי בתחזיות של בזק להמשך". 

"הנחת העבודה שלי לוקחת התייעלות בתוך בזק, בין היתר, כתוצאה מביטול ההפרדה המבנית. זה לא יקרה ביום אלא בשנים. 10 שנים קדימה אני רואה את בזק עם רווח נקי של 1.7 עד 1.8 מיליארד שקל. שום דבר לא משתנה בתכנית העבודה שלי. לפי מבדקי הלחץ שאנו עושים, לתרחיש בו בזק מקטינה את הדיבידנד בשנתיים הקרובות, אנו עדיין יכולים לעמוד בשירות החוב. אמנם יש לנו אפשרות למחזר חוב אבל אני לא שם. יש לי עוד כדורים לתרחיש הגרוע ביותר. אני מאלה שמאמינים שסנטימנט שלילי, כמו זה שנרשם בשלוש השבועות האחרונים, דינו להסתיים יום אחד".

נזכיר כי חברת הדירוג מידרוג כתבה בהקשר זה, כי הימשכות החקירה לאורך זמן והתפתחות החשדות כנגד בעל השליטה בקבוצה ובעלי משרה בבזק ככל שיהיו, יש עמה להעלות את סיכון האשראי בביקום וכנגזר גם בחברה. (לכתבה המלאה)

על עסקת Yes: "לא הכל שחור או לבן"

בצל עסקת Yes (נשוא החקירה בבזק) תורג'מן הביא הוכחות לכך שבזמן אמת אנליסטים היו דווקא בעדה. "לחקירה אני לא יכול להתייחס אבל בוא נחזור רגע לאיך השוק הגיב לעסקה. הלכתי מיום העסקה שנה קדימה והמספרים מדהימים. מניית בזק עלתה ב-45%, סלקום ירדה ב-18%, פרטנר ירדה ב-12%, המעו"ף ירד ב-3%. בזק עשתה דרך משמעותית  שנה לאחר העסקה. כנראה שהשוק ראה שהעסקה לא כל כך נוראית כמו שהיא משתקפת במדינה בשלושה השבועות האחרונים. חברות הדירוג כתבו 'אנו רואים בעסקת Yes שיפור למצב הקיים'; פה בחדר אני מזהה לפחות 3 אנשים שהצביעו בעד העסקה; מישהו חושב שזרים מצביעים בעד עסקת Yes כי מישהו מבקש מהם? זרים קנאים לעסקאות בעלי עניין לא פחות מכם הישראלים, לא כי זה 'קומבינה' או כי ביקשו מהם. האנליסטים אפילו כתבו בזמנו 'עסקה פצצה לבזק'. מנהל ברוקראז' בשוק המקומי כתב בזמנו: 'למעשה בזק מקבלת נכס מס גבוה ממה שהיא משלמת במזומן על חלקה של יורוקום ב-Yes'. עוד משפט שנאמר: 'השווי לבזק גבוה מהותית מגובה העסקה", כך ציטט תורג'מן במטרה להאיר באור שונה את העסקה מכפי שהצטיירה מכותרות העיתונים לאחר התפוצצות החקירה לפני שלושה שבועות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"לא יכול להיות שלפני שנתיים חשבו שהעסקה טובה ופתאום זו העסקה הכי נוראית בעולם.. 'קומבינה'.. וכו' אני אומר אין דבר כזה, אין שחור או לבן בחיים, יכול להיות ששוק ההון כולו טועה, יכול להיות ש-6 מתוך 7 אנליסטים חיים בסרט... אבל זה לא שחור או לבן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק -0.92%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.