דורון תורג'מן
צילום: יח"צ

מנכ"ל ביקום ואינטרנט זהב משיב אש: "אנליסטים כתבו בזמנו שעסקת yes היא פצצה לבזק"

גיא בן סימון |

דורון תורג'מן, מנכ"ל בי קומיוניקיישנס 1.43% ואינטרנט זהב, כינס הבוקר (ג') אסיפת משקיעים כדי לתת את הדעת על השפעת החקירה של בעלי השליטה בבזק שגררה ירידה חדה בניירות הערך של החברות שבניהולו. בשונה מכינוס משקיעים שנערך בדרך כלל באחד ממלונות החוף של תל אביב, תורג'מן בחר לערוך את כנס המשקיעים בבית הקפה 'רוטשילד 12', כמי שמבקש ליצור אינטימיות בצל החקירה שממשיכה ועוד תמשיך לספק לא מעט כותרות, ודיבר באופן ישיר למשקיעים, בלי הרבה פילטרים.

כינוס המשקיעים מגיע על רקע הירידה החדה בניירות הערך של החברות ביקום, (שמחזיקה ב־26.34% מבזק), ואינטרנט זהב (שמחזיקה ב־64.8% מבי קום) כשברקע עולה השאלה לגבי יכולתן לשרת את החוב. החוב הפיננסי (נטו) של בי קום הוא כ-2.1 מיליארד שקל, הנכס היחיד שלה היא ההחזקה בבזק, ולכן הרגישות לשינוי במניית בזק. החוב הפיננסי (נטו) של אינטרנט זהב הוא 586 מיליון שקל.

בשורה התחתונה, תורג'מן מאמין כי הסנטימנט השלילי בניירות החברות דינו להסתיים, והוא לא רואה שצפוי שינוי במדיניות חלוקת הדיבידנדים מבזק (100% מהרווח הנקי) ממנו נהנות ביקום ואינטרנט זהב.

תורג'מן: "המצב שלנו היום, גם בקומה של בי קום וגם של אינטרנט זהב, שונה לחלוטין ממה שאתם זוכרים. בשורה התחתונה, המצב לא רק שלא דומה למה שהיה לפני 4 שנים אלא מדובר במבנה חוב שונה לחלוטין. גם בי קום וגם אינטרנט זהב שיפרו מהותית את החוב שלהן. אין ספק כי מה שקרה לפני 3 שבועות צריך לתת עליו את הדעת אבל זה לא משהו שייגמר כל כך מהר. עלי לעשות כל מה שביכולתי להבטיח את היציבות הפיננסית של אינטרנט זהב לעשורים הקרובים. אני בטוח ביכולת שלנו לשרת את החוב. מדיניות הדיבידנד של בזק (100% מהרווח הנקי) צריכה להישאר כך על מנת לתמוך בדירוג של ביקום ואינטרנט זהב, ואני לא רואה את מדיניות החלוקה משתנה. יש מקום למדיניות דיבידנד כזו, והיא אחד הדברים הסקסיים שקיימים בבזק, גם הזרים רואים כך. אני רואה את המדיניות הזו ממשיכה מפה קדימה ואני לא רואה שינוי בתחזיות של בזק להמשך". 

"הנחת העבודה שלי לוקחת התייעלות בתוך בזק, בין היתר, כתוצאה מביטול ההפרדה המבנית. זה לא יקרה ביום אלא בשנים. 10 שנים קדימה אני רואה את בזק עם רווח נקי של 1.7 עד 1.8 מיליארד שקל. שום דבר לא משתנה בתכנית העבודה שלי. לפי מבדקי הלחץ שאנו עושים, לתרחיש בו בזק מקטינה את הדיבידנד בשנתיים הקרובות, אנו עדיין יכולים לעמוד בשירות החוב. אמנם יש לנו אפשרות למחזר חוב אבל אני לא שם. יש לי עוד כדורים לתרחיש הגרוע ביותר. אני מאלה שמאמינים שסנטימנט שלילי, כמו זה שנרשם בשלוש השבועות האחרונים, דינו להסתיים יום אחד".

נזכיר כי חברת הדירוג מידרוג כתבה בהקשר זה, כי הימשכות החקירה לאורך זמן והתפתחות החשדות כנגד בעל השליטה בקבוצה ובעלי משרה בבזק ככל שיהיו, יש עמה להעלות את סיכון האשראי בביקום וכנגזר גם בחברה. (לכתבה המלאה)

על עסקת Yes: "לא הכל שחור או לבן"

בצל עסקת Yes (נשוא החקירה בבזק) תורג'מן הביא הוכחות לכך שבזמן אמת אנליסטים היו דווקא בעדה. "לחקירה אני לא יכול להתייחס אבל בוא נחזור רגע לאיך השוק הגיב לעסקה. הלכתי מיום העסקה שנה קדימה והמספרים מדהימים. מניית בזק עלתה ב-45%, סלקום ירדה ב-18%, פרטנר ירדה ב-12%, המעו"ף ירד ב-3%. בזק עשתה דרך משמעותית  שנה לאחר העסקה. כנראה שהשוק ראה שהעסקה לא כל כך נוראית כמו שהיא משתקפת במדינה בשלושה השבועות האחרונים. חברות הדירוג כתבו 'אנו רואים בעסקת Yes שיפור למצב הקיים'; פה בחדר אני מזהה לפחות 3 אנשים שהצביעו בעד העסקה; מישהו חושב שזרים מצביעים בעד עסקת Yes כי מישהו מבקש מהם? זרים קנאים לעסקאות בעלי עניין לא פחות מכם הישראלים, לא כי זה 'קומבינה' או כי ביקשו מהם. האנליסטים אפילו כתבו בזמנו 'עסקה פצצה לבזק'. מנהל ברוקראז' בשוק המקומי כתב בזמנו: 'למעשה בזק מקבלת נכס מס גבוה ממה שהיא משלמת במזומן על חלקה של יורוקום ב-Yes'. עוד משפט שנאמר: 'השווי לבזק גבוה מהותית מגובה העסקה", כך ציטט תורג'מן במטרה להאיר באור שונה את העסקה מכפי שהצטיירה מכותרות העיתונים לאחר התפוצצות החקירה לפני שלושה שבועות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"לא יכול להיות שלפני שנתיים חשבו שהעסקה טובה ופתאום זו העסקה הכי נוראית בעולם.. 'קומבינה'.. וכו' אני אומר אין דבר כזה, אין שחור או לבן בחיים, יכול להיות ששוק ההון כולו טועה, יכול להיות ש-6 מתוך 7 אנליסטים חיים בסרט... אבל זה לא שחור או לבן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.