דורון תורג'מן
צילום: יח"צ

מנכ"ל ביקום ואינטרנט זהב משיב אש: "אנליסטים כתבו בזמנו שעסקת yes היא פצצה לבזק"

גיא בן סימון |

דורון תורג'מן, מנכ"ל בי קומיוניקיישנס 0.24% ואינטרנט זהב, כינס הבוקר (ג') אסיפת משקיעים כדי לתת את הדעת על השפעת החקירה של בעלי השליטה בבזק שגררה ירידה חדה בניירות הערך של החברות שבניהולו. בשונה מכינוס משקיעים שנערך בדרך כלל באחד ממלונות החוף של תל אביב, תורג'מן בחר לערוך את כנס המשקיעים בבית הקפה 'רוטשילד 12', כמי שמבקש ליצור אינטימיות בצל החקירה שממשיכה ועוד תמשיך לספק לא מעט כותרות, ודיבר באופן ישיר למשקיעים, בלי הרבה פילטרים.

כינוס המשקיעים מגיע על רקע הירידה החדה בניירות הערך של החברות ביקום, (שמחזיקה ב־26.34% מבזק), ואינטרנט זהב (שמחזיקה ב־64.8% מבי קום) כשברקע עולה השאלה לגבי יכולתן לשרת את החוב. החוב הפיננסי (נטו) של בי קום הוא כ-2.1 מיליארד שקל, הנכס היחיד שלה היא ההחזקה בבזק, ולכן הרגישות לשינוי במניית בזק. החוב הפיננסי (נטו) של אינטרנט זהב הוא 586 מיליון שקל.

בשורה התחתונה, תורג'מן מאמין כי הסנטימנט השלילי בניירות החברות דינו להסתיים, והוא לא רואה שצפוי שינוי במדיניות חלוקת הדיבידנדים מבזק (100% מהרווח הנקי) ממנו נהנות ביקום ואינטרנט זהב.

תורג'מן: "המצב שלנו היום, גם בקומה של בי קום וגם של אינטרנט זהב, שונה לחלוטין ממה שאתם זוכרים. בשורה התחתונה, המצב לא רק שלא דומה למה שהיה לפני 4 שנים אלא מדובר במבנה חוב שונה לחלוטין. גם בי קום וגם אינטרנט זהב שיפרו מהותית את החוב שלהן. אין ספק כי מה שקרה לפני 3 שבועות צריך לתת עליו את הדעת אבל זה לא משהו שייגמר כל כך מהר. עלי לעשות כל מה שביכולתי להבטיח את היציבות הפיננסית של אינטרנט זהב לעשורים הקרובים. אני בטוח ביכולת שלנו לשרת את החוב. מדיניות הדיבידנד של בזק (100% מהרווח הנקי) צריכה להישאר כך על מנת לתמוך בדירוג של ביקום ואינטרנט זהב, ואני לא רואה את מדיניות החלוקה משתנה. יש מקום למדיניות דיבידנד כזו, והיא אחד הדברים הסקסיים שקיימים בבזק, גם הזרים רואים כך. אני רואה את המדיניות הזו ממשיכה מפה קדימה ואני לא רואה שינוי בתחזיות של בזק להמשך". 

"הנחת העבודה שלי לוקחת התייעלות בתוך בזק, בין היתר, כתוצאה מביטול ההפרדה המבנית. זה לא יקרה ביום אלא בשנים. 10 שנים קדימה אני רואה את בזק עם רווח נקי של 1.7 עד 1.8 מיליארד שקל. שום דבר לא משתנה בתכנית העבודה שלי. לפי מבדקי הלחץ שאנו עושים, לתרחיש בו בזק מקטינה את הדיבידנד בשנתיים הקרובות, אנו עדיין יכולים לעמוד בשירות החוב. אמנם יש לנו אפשרות למחזר חוב אבל אני לא שם. יש לי עוד כדורים לתרחיש הגרוע ביותר. אני מאלה שמאמינים שסנטימנט שלילי, כמו זה שנרשם בשלוש השבועות האחרונים, דינו להסתיים יום אחד".

נזכיר כי חברת הדירוג מידרוג כתבה בהקשר זה, כי הימשכות החקירה לאורך זמן והתפתחות החשדות כנגד בעל השליטה בקבוצה ובעלי משרה בבזק ככל שיהיו, יש עמה להעלות את סיכון האשראי בביקום וכנגזר גם בחברה. (לכתבה המלאה)

על עסקת Yes: "לא הכל שחור או לבן"

בצל עסקת Yes (נשוא החקירה בבזק) תורג'מן הביא הוכחות לכך שבזמן אמת אנליסטים היו דווקא בעדה. "לחקירה אני לא יכול להתייחס אבל בוא נחזור רגע לאיך השוק הגיב לעסקה. הלכתי מיום העסקה שנה קדימה והמספרים מדהימים. מניית בזק עלתה ב-45%, סלקום ירדה ב-18%, פרטנר ירדה ב-12%, המעו"ף ירד ב-3%. בזק עשתה דרך משמעותית  שנה לאחר העסקה. כנראה שהשוק ראה שהעסקה לא כל כך נוראית כמו שהיא משתקפת במדינה בשלושה השבועות האחרונים. חברות הדירוג כתבו 'אנו רואים בעסקת Yes שיפור למצב הקיים'; פה בחדר אני מזהה לפחות 3 אנשים שהצביעו בעד העסקה; מישהו חושב שזרים מצביעים בעד עסקת Yes כי מישהו מבקש מהם? זרים קנאים לעסקאות בעלי עניין לא פחות מכם הישראלים, לא כי זה 'קומבינה' או כי ביקשו מהם. האנליסטים אפילו כתבו בזמנו 'עסקה פצצה לבזק'. מנהל ברוקראז' בשוק המקומי כתב בזמנו: 'למעשה בזק מקבלת נכס מס גבוה ממה שהיא משלמת במזומן על חלקה של יורוקום ב-Yes'. עוד משפט שנאמר: 'השווי לבזק גבוה מהותית מגובה העסקה", כך ציטט תורג'מן במטרה להאיר באור שונה את העסקה מכפי שהצטיירה מכותרות העיתונים לאחר התפוצצות החקירה לפני שלושה שבועות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"לא יכול להיות שלפני שנתיים חשבו שהעסקה טובה ופתאום זו העסקה הכי נוראית בעולם.. 'קומבינה'.. וכו' אני אומר אין דבר כזה, אין שחור או לבן בחיים, יכול להיות ששוק ההון כולו טועה, יכול להיות ש-6 מתוך 7 אנליסטים חיים בסרט... אבל זה לא שחור או לבן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: