קרנית פלוג: "ישנה האטה בצמיחת הסחר העולמי שמובילה להתמתנות בביקוש לייצוא הישראלי"
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, אמרה הבוקר (ה') את הדברים בכנס השנתי של 'מכון אהרון' למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה, כאשר דיברה על הצורך ברפורמות הנדרשות לצורך העלאת פריון העבודה בישראל וזאת על מנת להתמודד עם אתגרי המדיניות המאקרו כלכלית בטווח הקצר והארוך שמגיעים בעיקר בעקבות "סביבה כלכלית גלובאלית שמאז המשבר הפיננסי העולמי הפכה מאתגרת יותר עבור קובעי המדיניות הכלכלית המקומית".
פלוג טענה כי "בשל העובדה שהסחר העולמי גדל בקצב איטי בהרבה מבעבר, והן בשל המדיניות המוניטרית האולטרה מרחיבה שנוקטים חלק מהבנקים המרכזיים של שותפות הסחר העיקריות שלנו. תנאים אלה משליכים כמובן על המדיניות המקרו כלכלית הנדרשת בטווח הקצר-- על פני מחזור העסקים. החדשות הפחות טובות הן שגם בטווח הארוך, על פי הערכות רבות של גורמים שונים, הצמיחה העולמית, ועוד יותר מכך הגידול בסחר העולמי – שהוא המשתנה הכלכלי העולמי שיש לו את ההשפעה הגדולה ביותר על היצוא הישראלי - צפויים להמשיך להיות מתונים מבעבר. המומחים השונים חלוקים על הסיבות לצפי הפסימי, כמו גם על העוצמה של ההתמתנות, אך הערכות הרווחות כולן מתייחסות להאטה משמעותית ביחס לשנים שקדמו למשבר. תחזיות אלה לגבי הסביבה העולמית העתידית מעצימות את הצורך לפעול להעלאת הפריון במשק הישראלי, במסגרת האסטרטגיה הכלכלית, שהטיפול באיכות ההון האנושי היא נדבך מרכזי בה".
"הסחר העולמי צמח מאז המשבר בקצב ממוצע של כ-3% לשנה, פחות ממחצית מקצב צמיחתו בשנים שקדמו למשבר (7.5%). לפי ניתוח שנערך ע"י קרן המטבע הבינלאומית, העובדה ששיעור ההשקעות בתוצר פחת, אחראית ל75% מההאטה בסחר העולמי. במקביל אנחנו רואים גם האטה במגמה של צעדי מדיניות שנועדו להביא לליברליזציה של הסחר, ולצידה האצה בהטלת צעדים המגבילים את הסחר הבינלאומי. זוהי למעשה נסיגה מסוימת ממגמת הגלובליזציה שהתרחשה בעשורים האחרונים, עוד בטרם מורגשת השפעתם של השינויים הפוליטיים האחרונים. כל אלו תורמים להאטה נוספת של צמיחת הסחר העולמי, שמבחינתנו המשמעות שלה היא שהביקוש ליצוא הישראלי בשנים האחרונות גדל לאט מבעבר".
הנגידה התייחסה גם לייסוף המטבע המקומי כשאמרה כי "לצד זאת, ההרחבה המוניטרית החריגה שבה נוקטים חלק מהבנקים המרכזיים של שותפות סחר מרכזיות של ישראל, הכוללת ריביות נמוכות ואף שליליות, והרחבה כמותית המשתקפת בכך שחלק מהחוב הממשלתי נסחר בתשואות שליליות, מפעילות לחץ להתחזקות השקל, מעבר לייסוף הנגזר מהכוחות הכלכליים הבסיסים - אותם כוחות שבאים לידי ביטוי בביצועים החזקים של המשק הישראלי, לרבות העודף בחשבון השוטף. על רקע זה חל יסוף משמעותי בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי — כמעט 20% מאז 2012, ו-11.5% בשנתיים האחרונות - שהביא לכך שהיצוא הישראלי גדל בקצב נמוך עוד יותר מזה של הגידול בסחר העולמי".
- שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כל אלו חייבו גם את בנק ישראל להרחבה מוניטרית שבאה לידי ביטוי בהפחתת הריבית ושמירתה ברמה הנמוכה של 0.1% מזה למעלה משנתיים, לצד רכישות מט"ח כדי למנוע חלק מייסוף היתר. מדיניות זו, לצד מדיניות תקציבית מרחיבה למדי, סייעה לתמוך בהחזרת האינפלציה לתחום היעד של יציבות המחירים ובצמיחה הכלכלית, שגם אצלנו היא מובלת על ידי הצריכה הפרטית בשנים האחרונות בהינתן החולשה ביצוא".
פלוג התייחסה בדבריה גם לחשיבות פריון העבודה בשוק המקומי כשאמרה כי "בהסתכלות על הטווח הארוך, הסביבה הגלובלית צפוייה כאמור להיות מתונה, ובפרט, הסחר העולמי צפוי לגדול בקצב מתון. על רקע זה גדלה החשיבות של הגדלת פריון העבודה, שהוא נדבך מרכזי ביכולת להתחרות בתחרות הבינלאומית, ומהווה תנאי הכרחי לכך שהמשק יצמח בקצב שיתרום לצמצום הפער בתוצר לנפש ביננו לבין המדינות המתקדמות ביותר. קצב הגידול בתוצר לעובד בישראל נמוך בהינתן רמת התוצר לנפש, מה שאומר שאיננו סוגרים את הפער בין ישראל לבין המדינות המפותחות. כפי שהראנו בהזדמנויות שונות, ענפי היצוא הם דווקא בעלי פריון גבוה יותר בישראל לעומת מדינות אחרות. לעומתם, הענפים הממוקדים בשוק המקומי , שבהם אגב גם מועסקים מרבית העובדים במגזר העסקי, קיים פער גדול לרעת ישראל ברמת התוצר לשעת עבודה. על רקע זה, הירידה במשקלו של היצוא בתוצר אינה מבשרת טובות. ענפי היצוא בהם באים לידי ביטוי היתרונות היחסיים של המשק, וגם יתרונות לגודל ביצור, מובילים בחדשנות ובפריון, וצמצום חלקם בתוצר מתואם עם האטה בגידול התוצר לשעת עבודה".
"על הסיבות המגוונות לפערי הפריון ביננו לבין המדינות המפותחות עמדתי בהזדמנויות קודמות. תיארתי את עודף הבירוקרטיה שמתבטא למשל במיקומנו הנמוך בדרוג הDoing Business- של הבנק העולמי, ובחסמי סחר מגוונים (בעיקר חסמים בלתי מכסיים) שעל פי ה-OECD הם ברמה גבוהה יחסית בישראל, את ההשקעה הממשלתית הבלתי מספקת בתשתיות פיסיות, ואת האופן בו גורמים אלו משליכים גם על ההשקעה הנמוכה יחסית בהון פיסי על ידי המגזר העסקי. גם המיומנויות של העובדים בישראל נמוכות בכל התחומים (והפערים גדולים במיוחד), ותמונת המצב של הישגי התלמידים הישראלים במבחנים הסטנדרטיים אינה מבשרת טובות גם ביחס להכנה שמקבלים ילדי ישראל לשוק העבודה של המאה ה-21.
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- מה יהיה היום בבורסה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
- 3.מתי כבר ק. פלופ תסיק מסקנות ותפרוש? (ל"ת)בן 04/05/2017 13:30הגב לתגובה זו
- 2.א. ב. 04/05/2017 12:41הגב לתגובה זוהתדרדרות הייצוא היא בגלל השקל החזק! עד שהיא תבין, כבר לא יהיה ייצוא. ישנן הרבה דרכים להחליש את השקל - רק צריך רצון לעשות את זה. מתי הנגידה הזאת מסיימת את תפקידה? שאלוהים יעזור לנו.
- 1.א 04/05/2017 11:57הגב לתגובה זוהייצוא אולי יורד בגלל הדולר -שקל ? לחפש אשמים בנרות במקום להסתכל במראה !

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').