החגיגה (על חשבונכם) נמשכת: רווח של 14.1 מיליארד שקלים לחברות הרכב תוך 7 שנים - "רווחיות חריגה"

אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם היום את סקירתו השבועית תוך מיקוד ספציפי לגורם שהוביל את המשק לנתון הצמיחה המרשים ברבעון הרביעי של 2016  (צמיחה של 6.5%), והוא שוק הרכב. באוצר טוענים, כי הגידול המשמעותי ברווחי החברות בענף לא מצא ביטוי בשכר העובדים - מה שלמעשה הטיל צל על התרומה של הענף לצמיחה - ומסכמים את הרווח המצרפי של היבואניות בעשר השנים האחרונות.

בשורה התחתונה, הממצאים של האוצר שופכים אור על רווחיותם החריגה של יבואניות הרכב, אשר מרביתן חברות פרטיות. באוצר כותבים כי הממצאים מחזקים את הצורך ביישומה של התכנית להגברת התחרותיות בענף הרכב של משרד התחבורה, בפרט בכל האמור ביחס להרחבת אפשרויות היבוא של כלי רכב חדשים. תכנית זו, אשר אושרה בכנסת ביוני אשתקד, כוללת הרחבת האפשרויות של היבוא המקביל, ובכך, עשויה להביא להוזלת מחירם לצרכן של הרכבים החדשים. 

נזכיר כי ב-10 השנים האחרונות נרשם גידול חד ביבוא כלי רכב. כך למשל, מרמה של 168 אלף רכבים חדשים שנמכרו בשנת 2006, עד לרמת שיא של קרוב ל-290 אלף כלי רכב חדשים ב-2016. לפי האוצר, מקובל לחשוב שהמדינה היא הנהנית העיקרית מהגידול החד ביבוא כלי רכב. אחד הגורמים התורמים לסברה זו הינה העובדה שבניגוד לדוחות יבואניות הרכב, שמרביתן חברות פרטיות, נתוני הכנסות המדינה ממיסוי רכב הינם גלויים. מיקוד זה של האוצר מתיימר לשפוך אור, לראשונה, על רווחי ורווחיות יבואניות הרכב ב-10 השנים האחרונות, על בסיס דוחות החברות לרשות המסים.

הממצאים מלמדים כי בשנים 2014-2013 נע הרווח המצרפי של 12 יבואניות הרכב בין 2-1.9 מיליארד שקל לשנה - סכום הגבוה פי 2 מהרווח בשנת 2006, טרם הגידול החד ביבוא כלי הרכב. במקביל, נרשם גידול חד בשיעור הרווחיות, לרמה ממוצעת של 9.3%, שיעור רווחיות חריג לענף המסחר. לפי האוצר, בולטת העובדה שהגידול ברווחיות יבואני הרכב נרשם בשנים בהן חל ייסוף חד של השקל. דהיינו, יבואני הרכב אינם מגלגלים את השפעות הייסוף לצרכן.

• צה"ל שוב מגייס רכבים: 478 שקל ליום לטנדר
• ג'נרל מוטורוס מושכת את התחזית לשנה; המניה יורדת ב-2%

באוצר מצאו כי במצטבר, משנת 2007, בה החל הגידול החד ברכישות כלי רכב חדשים, ועד לשנת 2014, צברו 12 יבואניות הרכב רווח מצרפי של 14.1 מיליארד שקל (במחירי 2014). דהיינו, רווח שנתי ממוצע של 1.6 מיליארד שקל. בהשוואה לשנים 2006-2003 זהו גידול ריאלי של 72%. לשם השוואה, הכנסות המדינה השנתיות ממס קנייה ומכס על כלי רכב גדלו באותה תקופה בשיעור ריאלי של 16% בלבד (על רקע הפחתת שיעור מס קנייה). בפרט הממצאים לפיהם בתקופות של ייסוף של השקל, שיעור הרווחיות עולה באופן חד".

"לכאורה, יש בממצא זה כדי להפתיע", כתבו באוצר, "שכן, על אף העובדה שבדומה לענף המזון, גם בתחום הרכב בולטת התופעה של יבוא בלעדי, עדיין בענף הרכב קיים מגוון נרחב של דגמים ליבואנים שונים, לעומת היעדר מגוון דומה בענף המזון. הסבר אפשרי, לעובדה לפיה חרף המגוון הרחב יחסית של דגמים בידי יבואנים שונים, מתקבלים ממצאים שיש בהם כדי להעיד על רמת תחרותיות נמוכה בענף, הועלה במסגרת דוח "הועדה להגברת התחרותיות בענף הרכב" ("ועדת זליכה"), כאשר זה מרמז על קיומו של מנגנון המביא לתיאום מחירים. עפ"י דוח הועדה, נמצא כי "ישנן תתי קבוצות מחירים אשר סביבן מתקבצים מספר מכוניות וכלי רכב, כאשר המחירים בכל תת קבוצה שכזו נעים על פי רוב בטווח של כ 5,000 שקלים בין הרכב הזול לרכב -היקר באותה תת קבוצה. לסיכום, ניתן לומר כי הצרכן כמעט אדיש לגבי בחירת מותג ספציפי באותה רמת מחיר. כל שנותר לקונה הוא לבחור את רמת המחיר המתאימה לו".

"שיעור הרווחיות הגבוה של יבואניות הרכב והגידול החד בעשור האחרון ברכישת כלי רכב חדשים משקפים פן נוסף של יוקר המחיה. עפ"י נתוני הלמ"ס, סך ההוצאה של משקי הבית על כלי רכב אישיים עלה בשיעור ריאלי של 77% בין השנים 2014-2006. במקביל, נרשם גידול בשיעור משקי הבית שברשותם לפחות מכונית אחת, משיעור של 60.4% בשנת 2006 לשיעור של 68.2% בשנת 2014. 

• מניית הבורסה מזנקת; האם היא אופציה על השוק המקומי?
• שגריר צופה הזמנות "בהיקפים מהותיים" ממשהב"ט; המניה קופצת
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"