מיילן זומנה לקונגרס בארה"ב כדי להסביר - איך זינק מחיר תרופת ה'אפיפן' ב-400%

האנליסט יונתן קרייזמן: "לקראת הבחירות, מיילן נכנסה לעין הסערה כתוצאה מהתערבות של פוליטיקאים"
גיא בן סימון |
נושאים בכתבה מיילן

מחירי התרופות הגנריות בארה"ב חוזרות לכותרות. לאחר שהמועמדת הדמוקרטית הילארי קלינטון שיגרה לפני מספר חודשים התייחסות חריפה בנוגע להפקצת מחירי תרופות, הקונגרס האמריקאי דורש כעת מחברת מיילן הנסחרת גם בת"א 25 הסבר: מדוע זינק מחיר ה'אפיפן' ב-400%. הסנטור צ'ארלס גראסלי מאיואה, שלח אתמול מכתב ליו"ר מיילן רוברט קורי, ודרש הסבר לזינוק במחיר התרופה ל-600 דולר מאז רכשה מיילן ב-2007 את חברת התרופות מרק הגרמנית. המניה צוללת 3.4% בפתיחה בוול סטריט.

האפיפן נועד לטיפול בהתקפי אלרגיה חמורים שעשויים להביא לסכנת חיים. הטיפול באמצעות אפינפרין (EpiPen), מזרק המכיל אדרנלין (אפינפרין), נעשה על ידי הזרקה לירך וגורמת להרפיית שרירי הנשימה וכיווץ כלי הדם. בכך ניתן מרווח זמן עד לקבלת טיפול בבית החולים. 

האפיפן אחראי ל-40% מהרווח התפעולי של מיילן ב-2015. מסיבות שונות מיילן הצליחה להביא את עצמה למצב בתרופה זו בו היא מונופול בארה"ב לאחר שתרופה מתחרה יצאה מהשוק לפני כחצי שנה. הדבר חיזק את נתח השוק של מיילן ליותר מ-90%. הייחוד בתרופה של מיילן הוא שמצד אחד היא מצילה חיים, ובכך מבדלת את עצמה מתרופה אחרת של המתחרה שלא הצליחה לתפוס נתח שוק. מיילן נהנית מהמצב והעלתה את מחיר התרופה באמצעות מהלכים שיווקיים קרוב ל-600 דולר. באמצעות הכוח המסחרי שלה מיילן מאלצת את הרוכשים לקנות 2 מזרקים כאשר הליך התוקף של התרופה פג אחרי שנה. פה מדובר בסדר גודל של 2% מהאוכלוסייה שעבורם אלרגיה עלולה להיות קטלנית. רק נזכיר כי מדובר בסוג טיפול אלרגי מציל חיים ולא טיפול שוטף כמו לורסטיל או אלגרה. 

יונתן קרייזמן מירושלים ברוקראז', בשיחה עם Bizportal: "יחד עם כל הדיבורים והכעס הציבורי לקראת הבחירות, בעצם מיילן נכנסה לעין הסערה כתוצאה מהתערבות של פוליטיקאים על גבי העיתונים, שמפעילים לחצים על מיילן להוריד מחירים. האפיפן היא תרופה ייחודית מבין קבוצת התרופות המצילות חיים. הסערה בארה"ב היא לרוב סביב תרופות מצילות חיים שעלות 100 אלף דולר בשנה. מנגד, מיילן טוענת שהעלות של האפיפן לא מתקרבת לסדר גודל של עלות התרופות עליהן קמה הזעקה. בפועל, הדיון הציבורי התהפך נגד מיילן, ועם החזרה לבית ספר (העונה המשמעותית לאפיפן) מופנים החצים למיילן. האפיפן עומד בשנים הקרובות בסכנה גנרית. המועמדת העיקרית לתחרות היתה טבע אך מסיבות טכניות היא התרחקה מכך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.