השופט כבוב קבע - שטרום יורשה לטוס היום לשוויץ, וגם לדנקנר יתאפשר לצאת לחו"ל "במקרים חריגים"
בבית המשפט בת"א התקיים הבוקר דיון בעניין תנאי השחרור של נוחי דנקנר ואיתי שטרום לאחר שהורשעו בפרשת הרצת מניות אידיבי. שטרום ביקש לטוס עוד היום לשוויץ ל"נסיעה חשובה" ודנקנר מצידו ביקש אף הוא היתר נסיעה לחו"ל לצורך עסקיו. השופט כבוב קבע לשניהם - צו עיכוב יציאה מהארץ והוסיף כי "ראוי להעביר מסר שעם ההרשעה קיים אינטרס ציבורי בהגבלת תנועותיו של אותו נאשם עד למתן גזר דין בעניינו או עד ריצוי עונשו", אך התיר לשטרום לצאת היום לשוויץ למשך 5 ימים וגם לגבי דנקנר קבע כי במקרים חריגים יתאפשר לו לטוס לחו"ל.
פרקליטתו של שטרום אמרו במהלך הדיון: "הנסיעה היום בערב של מר שטרום היא בכדי להסתכל לבנקאים שם (בשוויץ) בלבן של העיניים ולהמשיך ולדאוג לקיום העסק ובוודאי לנוכח ההרשעה״.
פרקליטו של דנקנר: "יש חוק במדינת ישראל והוא ברור וחד ואינו משתמע לשני פנים. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כל אדם חופשי לצאת מישראל", ועוד אמר כי "התהפכו היוצרות ומשווים לעבירות אינוס של קטין בו האב רצה לשאת תפילות באומן אז עוכבה יציאתו. לא קיימת סבירות כי האשם לא יתייצב לחקירות או יימלט. יש הבדל בין יציאה לחופשה ובין מקרי עבודה או מקרים רפואיים. בפרשת צבי בר הוא נידון ל-11 חודשי מאסר ויצא מספר פעמים לחו"ל. השופט ודאי מבין כי נגיד ערעור והכרעת הדין בעליון תיקח חודשים, וצריך לתת להמשיך לחיות עד אז".
פרקליטו של דנקנר הסביר כי ״דנקנר החל להשיב את החוב ויש לוח זמנים נוקשה עם תשלומים גבוהים. חלק לא מבוטל מהכספים הם מאביו של דנקנר ומרבית עסקיו בחו״ל ומפאת גילו איננו טס. לכן נוחי מנהל עסקיו בחו״ל. לכן יש צורך מעת לעת בנסיעות קצרות לימים ספורים בחו״ל״.
- הפשרה בפרשת אי.די.בי: שטרום סיים - נוחי נותר לבד
- פרשת הרצת המניות באי.די.בי: איתי שטרום ישוחרר בעוד כשבועיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפרקליטות ביקשו צו איסור יציאה מהארץ בטענה כי לאחר ההרשעה החמורה, חזקת החפות אינה עומדת עוד לדנקנר. בנוסף, ציינו גם כי המדיניות הראויה והנהוגה היא שהמורשע בעבירות חמורות לא ייצא כלל מן הארץ בטרם נגזר עונשו. היום בדיון אמר עו"ד בכר מטעם הפרקליטות כי "שני בסיסים עומדים בטיעון שלא לאפשר יציאה מהארץ והם אמון הציבור במערכת אכיפת החוק והמסר החברתי בכך שיש לאשמים היתר יציאה מהארץ שיש בכך מעין הפחתה משמעות ההרשעה."
דנקנר הבוקר בבית המשפט:
- 2.מוטי 13/07/2016 12:53הגב לתגובה זוהוא הולך לקבל 5 שנים בפועל.
- 1.זו בדיחה? הוא בדרך לבית הסוהר (ל"ת)דין מיוחד לבעלי ממון 13/07/2016 10:39הגב לתגובה זו

שוק האג"ח הקונצרני: ירידה של 10% באוקטובר אך זינוק של 200% בשנתיים
18 מנפיקים גייסו באוקטובר 5.2 מיליארד שקל - ההיקף המצטבר מתחילת השנה מטפס ל-127.4 מיליארד שקל, עלייה של כ-71% לעומת 2024 ופי שניים מהיקף ההנפקות בשנת 2023; "ציבור המשקיעים ממשיך לחפש תשואות עודפות על פני פיקדונות בנקאיים, נרשמה מאז תחילת 2025 עלייה
 ניכרת בהנפקות אג"ח מגובה פקדון בנקאי"
שוק האג"ח הקונצרני ממשיך להפגין פעילות ערה גם באוקטובר, אם כי ברמה החודשית נרשמה האטה קלה. לפי נתוני מידרוג, היקף ההנפקות באוקטובר צפוי להסתכם בכ-5.2 מיליארד שקל ע"נ, ירידה של כ-10% לעומת אוקטובר 2024 שבו הונפקו כ-5.8 מיליארד שקל, אך קפיצה של כ-201% לעומת אוקטובר 2023, שבו גויסו כ-1.7 מיליארד שקל.
לעומת זאת, בהסתכלות שנתית התמונה שונה לגמרי. מתחילת השנה (ינואר-אוקטובר) הסתכם היקף ההנפקות בכ-127.4 מיליארד שקל, לעומת כ-74.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של כ-71%. בהשוואה ל-2023 מדובר בזינוק של כמעט פי שניים.
סך הנפקות חודשי של אג"ח קונצרניות בשנים 2025-2023, במיליוני שקלים ע"נ:
- "האג"ח הממשלתי בתשואת חלום; המכפיל ההיסטורי בשוק המקומי נמוך"
- "המניות בארץ זולות, האג"ח הקונצרני יקר" - מה צפוי בוול סטריט ובבורסה היפנית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אבי שטרנשוס, מנכ"ל מידרוג, "על אף ירידה מתונה בסך הגיוסים בחודש אוקטובר ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, הנובעת בעיקר מכך שמרבית חגי תשרי חלו באוקטובר השנה, מתחילת השנה נרשם שיא בהיקף ההנפקות המצטבר, בהובלת המוסדות הפיננסיים וסקטור הנדל"ן. מגמה זו משקפת היטב את התרחבות הפעילות הכלכלית במשק במהלך התקופה האחרונה, הצורך ההולך וגובר של חברות במקורות מימון ארוכי-טווח והיכולת לנצל את המומנטום החיובי בשוק ההון המקומי על מנת לגוון את מקורות המימון שלהן מעבר לאשראי הבנקאי המסורתי. במקביל, על רקע העובדה שציבור המשקיעים ממשיך לחפש תשואות עודפות על פני פיקדונות בנקאיים, נרשמה מאז תחילת 2025 עלייה ניכרת בהנפקות אג"ח מגובה פקדון בנקאי"

פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים; קדימון לעדכון הדירוג של ישראל?
פיץ' משדרגת את התחזית של לאומי בהמשך לשיפור אופק הדירוג של יתר הבנקים הגדולים; מחזור עצום בהיקפו נרשם הבוקר במניות הבנקים של למעלה ממיליארד שקל
סוכנות הדירוג פיץ' מעדכנת את תחזית בנק לאומי לאומי 1.98% ל"יציבה" מ"שלילית", תוך אישרור דירוג האשראי לטווח ארוך (IDR) ברמה של A-. המהלך הזה מגיע זמן קצר אחרי שפיץ' שיפרה גם את אופק הדירוג של יתר הבנקים הגדולים - פועלים, מזרחי טפחות ודיסקונט - זה תמחור מחדש של הסביבה הכלכלית והביטחונית בישראל, זה מגיע לפני הדירוג האשראי של ישראל ואפשר להסתכל על זה כפרומו לשיפור הדירוג כשהסיכון של המערכת הבנקאית, בהכללה, הוא נגזרת של מצב המאקרו כך שאנחנו לומדים מזה שהסוכנות גם רואה במלחמה סיפור שלקראת סיום ואת המשק הישראלי חוזר בהדרגה למסלול של יציבות ואפילו צמיחה שזה יבטא גידולים בביקוש לאשראי צרכני ועסקי - רווחיות הליבה של הבנקים.
בפיץ' מציינים כי עדכון התחזית משקף את החוסן הפיננסי שגילה הבנק לאומי לאורך המערכה הארוכה. הפעילות הכלכלית במשק חוזרת בהדרגה לשגרה, דבר שיוצר לבנקים הזדמנויות צמיחה חדשות תוך שמירה על איכות נכסים גבוהה. בבנק לאומי, שמחזיק בכ-30% מנכסי המערכת הבנקאית, יחס ההלוואות המסוכנות נשאר נמוך יחסית - 0.4% בלבד בסוף המחצית הראשונה של 2025 - וההון העצמי ממשיך לעמוד ברמות נוחות עם יחס CET1 של 12.3%.
פיץ' מעריכה כי הרווחיות התפעולית של לאומי תישאר מעל 2.5% מנכסי הסיכון המשוקללים בשנתיים הקרובות, בתמיכת הפרשות מצומצמות להפסדי אשראי. ההיוון של הבנק נחשב הולם, עם יחס הון עצמי רובד 1 (CET1) של 12.3% בסוף המחצית הראשונה של 2025, והוא שומר על חוצץ מספק מעל דרישות הרגולציה. הסוכנות מציינת כי הרעה בדירוג תתרחש רק במקרה של הורדת דירוג למדינה או עלייה ממושכת ביחס ההלוואות הפגומות מעבר ל-2%.
הנגיד מאבד את ה"תירוץ"; הבנקים נערכים לסביבה של ריבית יורדת
המהלך של פיץ' משדר אמון מחודש במערכת הבנקאית ומחזק את ההערכה שסביבת אי-הוודאות הביטחונית הולכת ומצטמצמת. אותה אי-ודאות שימשה עד כה את נגיד בנק ישראל כטיעון המרכזי להימנעות מהפחתת ריבית. כעת, כשהתמונה מתייצבת והסיכונים הגיאופוליטיים מתמתנים, ההסתברות להפחתה בהחלטת סוף נובמבר נראית כמעט ודאית.
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- ויקטור וקרט ממונה למנכ"ל לאומי פרטנרס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבנקים מצדם נערכים לשינוי כיוון בריבית ומציגים מערכת יעילה בהרבה מזו שלפני עשור. שיעורי הרווחיות נותרו גבוהים גם עם ירידה צפויה במרווחים, בין היתר בזכות קיטון בכוח אדם, דיגיטציה ויחס הוצאות להכנסות שנמצא בשפל גם אם בוחנים היסטורית. ההכנסות של הבנקים נשענות כיום יותר על פעילות ליבה ופחות על סביבת ריבית גבוהה, ולכן הפגיעה הצפויה מהפחתת הריבית נראית מוגבלת בלבד.

