לפני כשנה וחצי כתבי אישום הוגשו כנגד פרדי רובינסון, אורן דואדי וחברת מילומור בע"מ (שהייתה חברת האם של שחר המילניום) ע"י מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב בגין חשד לשחיתות. כתב האישום ייחס לרובינסון ולדואדי שורה של עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות מנהלים בתאגיד ועבירות דיווח במטרה להטעות. לרובינסון מיוחסות נוסף על כך גם עבירות של שיבוש מהלכי משפט והדחת עד. פרדי רובינסון שימש כמנכ"ל מילומור, יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה בה בין השנים 2005-2007. במסגרת תפקידו היה רובינסון בעל זכות חתימה יחיד בחשבונות שחר והוא שחתם על כל העברות ומשיכות הכספים של החברה. בצד זה, חתם רובינסון גם על כל הוצאות הכספים מחשבון הבנק של מילומור. אורן דואדי, רואה חשבון בהשכלתו ובמקצועו, שימש כסמנכ"ל כספים במילומור מחודש נובמבר 2005 עד נובמבר 2007, וחתם בצוותא עם רובינסון על הוצאות כספים מחשבון מילומור. השופט חאלד כבוב כתב בהכרעת הדין כי מצא שבית המשפט לא יכול לקבל את עדותו של דואדי, וכי מדובר ב"מצג שכל בר בי רב היה דוחה על הסף", וכן כי "לא מתקבל על הדעת שרו"ח, סמנכ"ל כספים של חברות גדולות", היה נסמך על אמירה שנאמרה לו ע"י בעל שליטה שיש לו עניין אישי בשתי החברות, ולא מבצע את הבדיקה הבסיסית של הצגת המסמך המאשר בפניו", וזאת כתגובה לטענת דואדי על כך שהסתפק בדברי רובינסון ולא בחן את כרטסות החו"ז. בעניין רובינסון, בהכרעת הדין נקבע כי הוא "לא ראה כלל את הגדר והחיץ שמפרידות בינו לבין החברות הציבוריות. הוא פעל בעניינן של החברות האלה כאילו הן חברות פרטיות שנתונות תחת שליטתו הבלעדית, בלי צורך לדווח לעדכן או לקבל אישור גם בעניינים שהחוק מחייב אותו לעשות כן. רובינסון התייחס לכללים הבסיסיים ביותר של משטר תאגידי כהמלצה לא מחייבת וראה באישיות המשפטית הנפרדת של החברות הציבוריות בהן היה בעל השליטה כעיקרון מוגבל, במיוחד כאשר הדבר נגד אינטרס אחר הנמצא לנגד עיניו" לאחר הכרעת דין שהתפרשה על מספר לא מועט של עמודים, החליט השופט כבוב להרשיע את הנאשמים בכלל העבירות המיוחסות להם בכתב האישום, אך ציין בסיפא של הכרעתו כי רובינסון ודואדי אמנם הסתירו במפגיע מהחברה, ממוסדותיה ומהנאמן את המשיכות האסורות, אך כי לא הוכח שהסתירו אותן גם מרואי החסבון, ממבקר הפנים או מהמבקר מטעם הרשות. טיעוני הצדדים לעונש ייערכו בחודש מאי, לאחר הפקדת ערבויות משמעותיות. עורכי דינו של פרדי רובינסון, נבות תל צור וירון ליפשס בתגובה: "בית המשפט קבע בהכרעת הדין כי לא היתה הסתרה מרואי החשבון, ממבקר הפנים ומביקורת הרשות לניירות ערך, וכי הנתונים היו גלויים וחשופים בפניהם. רובינסון היה משוכנע לכל אורך הדרך בחפותו, ולכן לא בחר בדרך הקלה שהיא עסקת טיעון. מר רובינסון משלם מזה עשור, מאז תחילת החקירה, מחיר אישי וכלכלי עצום ונאלץ להתמודד עם פגיעה קשה בתדמיתו וקריסת החברה שבבעלותו. לכל אורך המשפט נאמרו על ידי בית המשפט אמירות ברורות, לפיהן מדובר באירועים שהתרחשו לפני כעשור, וכי כל הכספים הוחזרו לחברה בתום כל רבעון". "כל מי שמכיר את מר רובינסון והתנהלותו לאורך השנים יודע, כי מדובר באדם ואיש עסקים אשר תמיד לוקח אחריות ועומד בכל התחייבויותיו, החזיר כל שקל והתעקש שלא לעשות תספורת".