חוזה של יותר מ-30 מיליון דולר לנובה עם TSMC - המניה קופצת

בתוך כך נובה אישררה תחזיות לרבעון הרביעי של השנה ול-2015 כולה
גיא בן סימון | (3)
נושאים בכתבה נובה

נובה הישראלית הנסחרת בנאסד"ק (סימול: NVMI) דיווחה היום כי יצרן שבבים מוביל באסיה בחר את פתרונות המדידה של החברה עבור הליכי ייצור שבבים של 7 ננומטר ו-10 ננומטר. ל-Bizportal נודע כי מאחר ומדובר ביצרן שבבים FOUNDRY מוביל באסיה, ניתן להניח שמדובר ב-TSMC. על פי דיווחי החברה בעבר היא מכרה ללקוח הזה מעל 30 מיליון דולר, כך שאפשר להניח שטווח העסקה הוא הפעם בין 30 ל-40 מיליון דולר. המניה קופצת 4% בת"א.

השבבים של TSMC משמשים במכשירים של סמסונג, LG, אפל והיצרנים הגדולים. מדובר על המכשירים העתידיים המתקדמים והחדשים - לא בקיימים, אלא באלה שמפותחים ומיוצרים בימים אלה - הדור החדש.

בתוך כך, נובה אישררה את תחזית ההכנסות לרבעון הרביעי: 41-37 מיליון דולר. התחזית לשנה כולה הן להכנסות של 149.5-145.5 מיליון דולר בשנת 2015.

דרור דויד, סמנכ"ל הכספים של נובה, אמר בשיחה עם Bizportal: "החלק המשמעותי מורכב משני דברים. מדובר ביצרן מרכזי הראשון בעולם שהולך להרחיב את הייצור בטכנולוגיה הזו. הוא כבר הודיע כי 70% מההשקעות שלו יופנו לטכנולוגיה זו. הזכייה הזו מעניקה לנו נתח שוק נוסף שכן הלקוח מרחיב את השימוש בטכנולוגיה של נובה גם מבחינת מיצוב בשוק וגם מבחינת הביזנס, מדובר בהרחבה משמעותית. המסר העיקרי הוא שברגע שהלקוחות הללו מחלטים על הספקים שלהם הם לא מחליפים אותם במהירות. ההרחבות המרכזיות של הלקוח יחלו ברבעון השני".

אפל צופה ירידה בהכנסות, אני מניח שהדבר משפיע עליכם בעקיפין.

"כאשר אפל מדברת על האטה בהכנסות מאיפונים היא מדברת על הדורות הישנים, הייצור של 7 ו-10 ננומטר מיועדת למכשירים החדשים"

אם כך, מדוע המניה דלת סחירות בת"א?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נתי 02/02/2016 15:25
    הגב לתגובה זו
    ואם אלו יחליטו לא לקנות מ נובה זה סוף הדרך
  • 1.
    חברה מצויינת. מניה עם תשואות הכי טובות ב 5 שנים (ל"ת)
    מאיר 02/02/2016 12:40
    הגב לתגובה זו
  • כ 9% תשואה בשנה מאז 2009 (ל"ת)
    נתי 02/02/2016 15:25
    הגב לתגובה זו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTבורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPT

עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35

השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה בורסה מדד ת"א 35

השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.

חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.

כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.

הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי

חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.

במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.