אלו 2 המניות שבזכותן המעו"ף היה ירוק בשנה החולפת, וגם - איזה מדד צלל 30%?
שנת תשע"ה הסתיימה, והנה קצת נתונים לגבי ביצועי הבורסה המקומית באחוזת בית בשנה העברית (בין 28.9.14 ועד ה-10.9.15):
מדד המעו"ף עלה בכ-9% בתשע"ה, זו השנה הרביעית ברציפות של עליות שערים. זאת, למרות הירידות החדות שנרשמו לפני שבועיים וחצי, אז נפל המדד בכ-8%, בדומה למגמה העולמית. בשנה זו גם שבר המדד את שיא כל הזמנים (ב-5 באוגוסט) והגיע לרמה של 1723.56 נקודות.
מעניין לראות כי ענקיות התרופות טבע ופריגו תרמו יחד כ-7% לעליית המדד (משקלה של כל מניה במדד הוא מעל 10%).
מדד ת"א 100 הוסיף לערכו בשנת תשע"ה 6.9%, אך לעומתו, מדד ת"א-75 דווקא ירד בכ-5.7%. מבין המדדים הענפיים, מדד ת"א-נפט וגז ירד בכ-28.9% (על רקע ההתפתחויות הרבות במתווה הגז) ומדד ת"א-ביומד צנח בלא פחות מ-21.75%. לחיוב בלט מדד ת"א-טכנולוגיה שעלה השנה בכ-11.9%.
מדדי התל-בונד העיקריים ירדו בכ-1.5% עד 3% השנה, כשלעומתם מדדי אג"ח ממשלתי שקלי ("שחר") ואג"ח חברות שקלי רשמו דווקא עלייה של עד כ-3%. אג"ח ממשלתי צמוד מדד נותר ללא שינוי ואילו מדד אג"ח חברות צמוד מדד ירד בכ-2%.
הבורסה המקומית לא בולטת במחזורי מסחר גבוהים במיוחד, אך השנה עלה המחזור היומי הממוצע בשוק המניות בכ-16% לעומת שנה שעברה, ועמד על 1.4 מיליארד שקל (כולל תעודות סל על מדדים). ללא תעודות הסל, המחזור היומי הממוצע במניות הינו 900 מיליון שקל, גבוה בכ-6% מהשנה שעברה.
- העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א
- אוקטובר הירוק: ת"א רושמת שיא גיוסים היסטורי למדדי המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מספר החברות בבורסה השנה התעדכן ל-465 מניות, ירידה קלה לעומת 474 בסוף השנה העברית שעברה.
בבחינת פעולות משקיעי החוץ באחוזת הבית - אלה הביעו אמון מסויים בבורסה המקומית, על חשבון האג"ח הממשלתי: משקיעי החוץ רכשו (נטו) בשנה זו מניות בסך כ-1.9 מיליארד דולר, ומכרו אג"ח ממשלתי (נטו) בסך כ-1.1 דולר.
והציבור עצמו? בסיכום שנה זו יצא הציבור מהבורסה, כשה'בריחה' ממנה לפני שבועיים תורמת לא מעט לנתון זה: שווי החזקות הציבור בתעודות סל על מדדי מניות מקומיים אמנם עלה מ-33 מיליארד שקל בסוף השנה שעברה ל-35 מיליארד שקל השנה, אך כל העלייה נזקפת למחירי המניות שעלו השנה, וכך קיזזו מכירות נטו של תעודות סל ע"י הציבור בסך של כ-900 מיליון שקל.
שווי החזקות הציבור בתעודות סל על מדדי מניות בינלאומיים עלה מ-36 מיליארד שקל בסוף השנה שעברה ל-44 מיליארד שקל השנה. כ-3.5 מיליארד שקל מהעלייה נזקפים לרכישות נטו ע"י הציבור, והשאר לעלייה במחירי המניות.
- צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
- נאייקס: ההכנסות והרווח מתחת לציפיות - אבל התחזית מעודדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
- 1.סתם אחד 15/09/2015 10:14הגב לתגובה זולא היה תיקון ולאר הייתה ירידה. המעוף עומד על 15-20% מעל למה שהוא צריך להיות. לא יתכן שבמדינה שהצמיחה שלה 2% 25 החברות שמחזיקות את כל המשק עולות ב-20%.

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
