אלו 2 המניות שבזכותן המעו"ף היה ירוק בשנה החולפת, וגם - איזה מדד צלל 30%?

עם יום המסחר האחרון בשנה זו - בדקנו כמה נתונים מעניין על הבורסה המקומית בשנה האחרונה
גיא ארז | (1)
נושאים בכתבה בורסת ת"א

שנת תשע"ה הסתיימה, והנה קצת נתונים לגבי ביצועי הבורסה המקומית באחוזת בית בשנה העברית (בין 28.9.14 ועד ה-10.9.15):

מדד המעו"ף עלה בכ-9% בתשע"ה, זו השנה הרביעית ברציפות של עליות שערים. זאת, למרות הירידות החדות שנרשמו לפני שבועיים וחצי, אז נפל המדד בכ-8%, בדומה למגמה העולמית. בשנה זו גם שבר המדד את שיא כל הזמנים (ב-5 באוגוסט) והגיע לרמה של 1723.56 נקודות.

מעניין לראות כי ענקיות התרופות טבע ופריגו תרמו יחד כ-7% לעליית המדד (משקלה של כל מניה במדד הוא מעל 10%).

מדד ת"א 100 הוסיף לערכו בשנת תשע"ה 6.9%, אך לעומתו, מדד ת"א-75 דווקא ירד בכ-5.7%. מבין המדדים הענפיים, מדד ת"א-נפט וגז ירד בכ-28.9% (על רקע ההתפתחויות הרבות במתווה הגז) ומדד ת"א-ביומד צנח בלא פחות מ-21.75%. לחיוב בלט מדד ת"א-טכנולוגיה שעלה השנה בכ-11.9%.

מדדי התל-בונד העיקריים ירדו בכ-1.5% עד 3% השנה, כשלעומתם מדדי אג"ח ממשלתי שקלי ("שחר") ואג"ח חברות שקלי רשמו דווקא עלייה של עד כ-3%. אג"ח ממשלתי צמוד מדד נותר ללא שינוי ואילו מדד אג"ח חברות צמוד מדד ירד בכ-2%.

הבורסה המקומית לא בולטת במחזורי מסחר גבוהים במיוחד, אך השנה עלה המחזור היומי הממוצע בשוק המניות בכ-16% לעומת שנה שעברה, ועמד על 1.4 מיליארד שקל (כולל תעודות סל על מדדים). ללא תעודות הסל, המחזור היומי הממוצע במניות הינו 900 מיליון שקל, גבוה בכ-6% מהשנה שעברה.

מספר החברות בבורסה השנה התעדכן ל-465 מניות, ירידה קלה לעומת 474 בסוף השנה העברית שעברה.

בבחינת פעולות משקיעי החוץ באחוזת הבית - אלה הביעו אמון מסויים בבורסה המקומית, על חשבון האג"ח הממשלתי: משקיעי החוץ רכשו (נטו) בשנה זו מניות בסך כ-1.9 מיליארד דולר, ומכרו אג"ח ממשלתי (נטו) בסך כ-1.1 דולר.

והציבור עצמו? בסיכום שנה זו יצא הציבור מהבורסה, כשה'בריחה' ממנה לפני שבועיים תורמת לא מעט לנתון זה: שווי החזקות הציבור בתעודות סל על מדדי מניות מקומיים אמנם עלה מ-33 מיליארד שקל בסוף השנה שעברה ל-35 מיליארד שקל השנה, אך כל העלייה נזקפת למחירי המניות שעלו השנה, וכך קיזזו מכירות נטו של תעודות סל ע"י הציבור בסך של כ-900 מיליון שקל.

שווי החזקות הציבור בתעודות סל על מדדי מניות בינלאומיים עלה מ-36 מיליארד שקל בסוף השנה שעברה ל-44 מיליארד שקל השנה. כ-3.5 מיליארד שקל מהעלייה נזקפים לרכישות נטו ע"י הציבור, והשאר לעלייה במחירי המניות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סתם אחד 15/09/2015 10:14
    הגב לתגובה זו
    לא היה תיקון ולאר הייתה ירידה. המעוף עומד על 15-20% מעל למה שהוא צריך להיות. לא יתכן שבמדינה שהצמיחה שלה 2% 25 החברות שמחזיקות את כל המשק עולות ב-20%.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אלביט עולה 2.7% הבנקים יורדים עד 1%

מניות הנדל"ן מקבלות המלצה, אפריקה מגורים עולה 3%; על מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |

פתיחה חיובית בבורסה - אלביט מערכות 2.52%   עולה 2.7%, מניות השבבים בעלייה, נובה 3.22%  בולטת בעלייה של מעל 2%. מניות הביטוח בעלייה. הבנקים יורדים עד 1% על רקע הכוונה למסות אותם בשיעור גבוה. 



בזק על המדף - אחרי ש בי קומיוניקיישנס 5.24%   (בי קום) שהוחזקה על ידי קרן סרצ'לייט ודוד פורר, מכרה את שארית המניות שלה בבזק, יש מתעניינים חדשים. קיסטון, קרן תש"י הן בין המועמדות לרכישת גרעין שליטה. הקרנות האלו ירכשו במינוף וישאפו בזכות מימון זול לייצר תשואה טובה. אבל צריך להגיד שלמשקיעים מהשורה, הערך של בזק כעת נראה מלא. שווי של כ-18.5 מיליארד שקל, מכפיל רווח של כ-13-14. המכפילים בעולם אפילו נמוכים יותר, והיכולת להפיק ערך נוסף בבזק היא קשה.

בזק 3.3%  תחת בעלי שליטה חדשים תוכל לייצר רווחים גבוהים יותר בעיקר דרך התייעלות, רה ארגון בקבוצה, ניצול הפסדי ענק לצורכי מס ב-yes וטיפוח של מנועי צמיחה כמו אספקת חשמל, רק שאלו תהליכים ארוכים. בפועל, עליית מדרגה ברווח תהיה בעיקר דרך התייעלות לצד צמיחה קבועה בהכנסות במקביל לגידול באוכלוסייה וחדירת ה-AI. היציבות והמעמד של בזק יעניינו משקיעים גדולים, קרנות תשתית ועוד, אבל זאת כבר לא תהיה תשואה מרשימה כמו שסרצ'לייט הניבה. 

סרצ'לייט רכשה את בזק בשעה שהיה באינטרנט זהב ובי קום הסדר חוב. המניה של היתה בשליש מחיר (כשלוקחים בחשבון את הדיבידנדים שחולקו) ועם מינוף גדול. המשקיעים חששו מאוד מהחוב, והיו גם כאלו שדיברו על סיכוי להסדר חוב. אבל מהר מאוד המצב חזר להתייצב, בזק חזרה למינוף סביר והגדילה בהדרגה את הרווחים. 


בי קומיוניקיישנס בקרוב תפורק. הכוונה של קרן סרצ'לייט ודוד פורר לפרק את החברה ולחלק את כל הרווחים הצבורים בה לבעלי המניות. אחרי המכירה של המניות בבזק, הערך הנכסי של ממניה אחת, על פי מצגת החברה עומד על 27 שקלים. בשוק ערך המניה הוא 25 שקלים. מדובר על פער של 8%. לכאורה מי שקונה את המניה אמור לקבל בפירוק 27 שקל למניה - תשואה של 8%. אבל, יכול להיות שיש עניינים נוספים שיפחיתו מהתמורה - עניינים משפטים שככל הנראה אמורים להסתיים בתשלום של בי קומיוניקיישנס בסך 11-20 מיליון שקל, לא סכום שישפיע דרמטית על החלוקה שמוערכת בכ-2.8 מיליארד שקל. גם אם נהיה שמרנים ונוריד 1% שלם, הרי שיש כאן תשואה של 7%.