אלו 2 המניות שבזכותן המעו"ף היה ירוק בשנה החולפת, וגם - איזה מדד צלל 30%?

עם יום המסחר האחרון בשנה זו - בדקנו כמה נתונים מעניין על הבורסה המקומית בשנה האחרונה
גיא ארז | (1)
נושאים בכתבה בורסת ת"א

שנת תשע"ה הסתיימה, והנה קצת נתונים לגבי ביצועי הבורסה המקומית באחוזת בית בשנה העברית (בין 28.9.14 ועד ה-10.9.15):

מדד המעו"ף עלה בכ-9% בתשע"ה, זו השנה הרביעית ברציפות של עליות שערים. זאת, למרות הירידות החדות שנרשמו לפני שבועיים וחצי, אז נפל המדד בכ-8%, בדומה למגמה העולמית. בשנה זו גם שבר המדד את שיא כל הזמנים (ב-5 באוגוסט) והגיע לרמה של 1723.56 נקודות.

מעניין לראות כי ענקיות התרופות טבע ופריגו תרמו יחד כ-7% לעליית המדד (משקלה של כל מניה במדד הוא מעל 10%).

מדד ת"א 100 הוסיף לערכו בשנת תשע"ה 6.9%, אך לעומתו, מדד ת"א-75 דווקא ירד בכ-5.7%. מבין המדדים הענפיים, מדד ת"א-נפט וגז ירד בכ-28.9% (על רקע ההתפתחויות הרבות במתווה הגז) ומדד ת"א-ביומד צנח בלא פחות מ-21.75%. לחיוב בלט מדד ת"א-טכנולוגיה שעלה השנה בכ-11.9%.

מדדי התל-בונד העיקריים ירדו בכ-1.5% עד 3% השנה, כשלעומתם מדדי אג"ח ממשלתי שקלי ("שחר") ואג"ח חברות שקלי רשמו דווקא עלייה של עד כ-3%. אג"ח ממשלתי צמוד מדד נותר ללא שינוי ואילו מדד אג"ח חברות צמוד מדד ירד בכ-2%.

הבורסה המקומית לא בולטת במחזורי מסחר גבוהים במיוחד, אך השנה עלה המחזור היומי הממוצע בשוק המניות בכ-16% לעומת שנה שעברה, ועמד על 1.4 מיליארד שקל (כולל תעודות סל על מדדים). ללא תעודות הסל, המחזור היומי הממוצע במניות הינו 900 מיליון שקל, גבוה בכ-6% מהשנה שעברה.

מספר החברות בבורסה השנה התעדכן ל-465 מניות, ירידה קלה לעומת 474 בסוף השנה העברית שעברה.

בבחינת פעולות משקיעי החוץ באחוזת הבית - אלה הביעו אמון מסויים בבורסה המקומית, על חשבון האג"ח הממשלתי: משקיעי החוץ רכשו (נטו) בשנה זו מניות בסך כ-1.9 מיליארד דולר, ומכרו אג"ח ממשלתי (נטו) בסך כ-1.1 דולר.

והציבור עצמו? בסיכום שנה זו יצא הציבור מהבורסה, כשה'בריחה' ממנה לפני שבועיים תורמת לא מעט לנתון זה: שווי החזקות הציבור בתעודות סל על מדדי מניות מקומיים אמנם עלה מ-33 מיליארד שקל בסוף השנה שעברה ל-35 מיליארד שקל השנה, אך כל העלייה נזקפת למחירי המניות שעלו השנה, וכך קיזזו מכירות נטו של תעודות סל ע"י הציבור בסך של כ-900 מיליון שקל.

שווי החזקות הציבור בתעודות סל על מדדי מניות בינלאומיים עלה מ-36 מיליארד שקל בסוף השנה שעברה ל-44 מיליארד שקל השנה. כ-3.5 מיליארד שקל מהעלייה נזקפים לרכישות נטו ע"י הציבור, והשאר לעלייה במחירי המניות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סתם אחד 15/09/2015 10:14
    הגב לתגובה זו
    לא היה תיקון ולאר הייתה ירידה. המעוף עומד על 15-20% מעל למה שהוא צריך להיות. לא יתכן שבמדינה שהצמיחה שלה 2% 25 החברות שמחזיקות את כל המשק עולות ב-20%.
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.