אלו 2 המניות שבזכותן המעו"ף היה ירוק בשנה החולפת, וגם - איזה מדד צלל 30%?

עם יום המסחר האחרון בשנה זו - בדקנו כמה נתונים מעניין על הבורסה המקומית בשנה האחרונה
גיא ארז | (1)
נושאים בכתבה בורסת ת"א

שנת תשע"ה הסתיימה, והנה קצת נתונים לגבי ביצועי הבורסה המקומית באחוזת בית בשנה העברית (בין 28.9.14 ועד ה-10.9.15):

מדד המעו"ף עלה בכ-9% בתשע"ה, זו השנה הרביעית ברציפות של עליות שערים. זאת, למרות הירידות החדות שנרשמו לפני שבועיים וחצי, אז נפל המדד בכ-8%, בדומה למגמה העולמית. בשנה זו גם שבר המדד את שיא כל הזמנים (ב-5 באוגוסט) והגיע לרמה של 1723.56 נקודות.

מעניין לראות כי ענקיות התרופות טבע ופריגו תרמו יחד כ-7% לעליית המדד (משקלה של כל מניה במדד הוא מעל 10%).

מדד ת"א 100 הוסיף לערכו בשנת תשע"ה 6.9%, אך לעומתו, מדד ת"א-75 דווקא ירד בכ-5.7%. מבין המדדים הענפיים, מדד ת"א-נפט וגז ירד בכ-28.9% (על רקע ההתפתחויות הרבות במתווה הגז) ומדד ת"א-ביומד צנח בלא פחות מ-21.75%. לחיוב בלט מדד ת"א-טכנולוגיה שעלה השנה בכ-11.9%.

מדדי התל-בונד העיקריים ירדו בכ-1.5% עד 3% השנה, כשלעומתם מדדי אג"ח ממשלתי שקלי ("שחר") ואג"ח חברות שקלי רשמו דווקא עלייה של עד כ-3%. אג"ח ממשלתי צמוד מדד נותר ללא שינוי ואילו מדד אג"ח חברות צמוד מדד ירד בכ-2%.

הבורסה המקומית לא בולטת במחזורי מסחר גבוהים במיוחד, אך השנה עלה המחזור היומי הממוצע בשוק המניות בכ-16% לעומת שנה שעברה, ועמד על 1.4 מיליארד שקל (כולל תעודות סל על מדדים). ללא תעודות הסל, המחזור היומי הממוצע במניות הינו 900 מיליון שקל, גבוה בכ-6% מהשנה שעברה.

מספר החברות בבורסה השנה התעדכן ל-465 מניות, ירידה קלה לעומת 474 בסוף השנה העברית שעברה.

בבחינת פעולות משקיעי החוץ באחוזת הבית - אלה הביעו אמון מסויים בבורסה המקומית, על חשבון האג"ח הממשלתי: משקיעי החוץ רכשו (נטו) בשנה זו מניות בסך כ-1.9 מיליארד דולר, ומכרו אג"ח ממשלתי (נטו) בסך כ-1.1 דולר.

והציבור עצמו? בסיכום שנה זו יצא הציבור מהבורסה, כשה'בריחה' ממנה לפני שבועיים תורמת לא מעט לנתון זה: שווי החזקות הציבור בתעודות סל על מדדי מניות מקומיים אמנם עלה מ-33 מיליארד שקל בסוף השנה שעברה ל-35 מיליארד שקל השנה, אך כל העלייה נזקפת למחירי המניות שעלו השנה, וכך קיזזו מכירות נטו של תעודות סל ע"י הציבור בסך של כ-900 מיליון שקל.

שווי החזקות הציבור בתעודות סל על מדדי מניות בינלאומיים עלה מ-36 מיליארד שקל בסוף השנה שעברה ל-44 מיליארד שקל השנה. כ-3.5 מיליארד שקל מהעלייה נזקפים לרכישות נטו ע"י הציבור, והשאר לעלייה במחירי המניות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סתם אחד 15/09/2015 10:14
    הגב לתגובה זו
    לא היה תיקון ולאר הייתה ירידה. המעוף עומד על 15-20% מעל למה שהוא צריך להיות. לא יתכן שבמדינה שהצמיחה שלה 2% 25 החברות שמחזיקות את כל המשק עולות ב-20%.
כסף
צילום: Freepik

קרנות ההשתלמות באוגוסט: תשואה של כ-1.1% במסלול הכללי; כ-1.3% במסלול המנייתי

המסלולים הכלליים הניבו תשואה ממוצעת של כ-1.1% באוגוסט, והמנייתיים התקרבו ל-1.3%; אנליסט ומנורה בולטות בראש, מור וילין לפידות בתחתית; מתחילת השנה: פערים של יותר מ-1.5% בין מובילים לנגררים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרן השתלמות

אוגוסט אולי נפתח באי-ודאות בשווקים עם חששות גיאו-פוליטיים אבל הסתיים כשעוד חודש טוב לחוסכים. מדדי המניות סגרו בעליות נאות בארץ ובעולם, והתשואות בקרנות ההשתלמות ממשיכות לטפס, עם ממוצע של כ-1.1% במסלולים הכלליים וכ-1.3% במסלולים המנייתיים.

מנורה ואנליסט מושכות קדימה במסלול הכללי

במסלולים הכלליים, שמיועדים לרוב הציבור ומחזיקים בתמהיל מגוון יחסית של מניות, אג"ח ונכסים אלטרנטיביים, נרשמה באוגוסט תשואה בטווח של 0.92% עד 1.24%. את הטבלה החודשית הובילה קרן ההשתלמות של אנליסט, עם 1.24%, כשאחריה מיטב עם 1.19% ומנורה עם 1.17%.

בתחתית הטבלה עומדת קרן ההשתלמות של אינפיניטי, עם תשואה של 0.56% בלבד, נמוכה משמעותית מהממוצע הענפי. מעליה נמצאת ילין לפידות עם 0.92% ומגדל עם 0.97%.

אם מסתכלים על התשואה המצטברת מתחילת השנה, גם כאן אנליסט בראש עם 9.82%, כשמור (9.62%), מגדל (9.50%) וכלל (9.74%) קרובות אליה. בתחתית נמצאות אינפינטי (0.56%) ילין לפידות (8.19%) והראל (8.15%).

בהסתכלות על שלוש השנים האחרונות אנליסט מובילה עם 35.29%, לפני מיטב (33.07%) ומור (33.56%). אינפיניטי משתחלת למרכז הטבלה עם תשואה של 32.41%, קצת מעל כלל וילין לפידות. מנגד, הראל נשארת מאחור עם 26.65% בלבד - פער של כמעט 9% מהמובילה.


מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם. קרדיט: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןמנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם. קרדיט: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

מנכ"ל משרד הביטחון: חתמנו על עסקאות ייצוא בכ-2.5 מיליארד דולר

במהלך הרצאה שנתנן במסגרת כנס החשב הכללי, הדגיש מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם את העלייה הדרמטית בתקציבי הביטחון בעולם, את השפעת המלחמה על המשק הישראלי ואת הצורך בהיערכות לאומית לשילוב בין ביטחון, כלכלה וחוסן חברתי

רן קידר |
נושאים בכתבה משרד הביטחון

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, השתתף היום (ב') ב-'כנס החשב הכללי לדורותיו' והתייחס בהרצאתו לקשר ההדוק שבין ביטחון לכלכלה: "אנחנו עומדים בפתחו של עשור ביטחוני עצים, גלובאלי ולוקאלי. הביטחון והכלכלה הם כלים שלובים - במיוחד במדינת ישראל. הביטחון היסודי הוא מרכיב עיקרי בביטחון הלאומי - יחד עם כלכלה, חברה וטכנולוגית עילית". 

בהתייחס למצב הביטחוני הגלובלי אמר המנכ"ל: "אנחנו מזהים עליה דרמטית בתקציבי הביטחון בעולם. ההוצאה העולמית על ביטחון בשנת 2024 הגיעה לכ-2.7 טריליון דולר, זינוק של כ-20% לעומת 2023, והזינוק הגדול ביותר מאז 1988". בהתייחס להשפעת המלחמה על הכלכלה הישראלית, אמר: "למרות התמשכות המלחמה, שעלותה למשק חצתה את ה-205 מיליארד שקל - האינדיקטורים הכלכליים משדרים עוצמה - בוודאי לאחר כל הצלחה ביטחונית כמו מבצע הפעלת הביפרים או מבצע 'עם כלביא'. מדד ה-CDS (מדד הסיכון/Credit Debt Swap) ושער החליפין (שקל-דולר) חזקים היום יותר משהיו בתקופה שלפני ה-7 באוקטובר 2023. למרות התמשכות המלחמה וקשייה העצומים (שחיקה, עלויות, חברה) ישנו מתאם בין שני המדדים שמחזק את העוצמה הכלכלית והירידה של פרמיית הסיכון".

 "מלחמות עולות כסף והרבה. מילואים עולים כסף, חימושים עולים כסף ושיקום הפצועים הוא חשוב ויקר. האומדנים מוצגים בשקיפות גם לפני וגם תוך-כדי לאוצר לדרג המדיני. אין הפתעות בזה", הוסיף ואמר "אנו מנסים להתייעל גם בכל מה שקשור לימי המילואים, אבל כל עוד נמשכת המלחמה קשה מאוד לדייק ביחס לכל מילואימניק ומילואימניק. אחרי שנתיים של לחימה המילואיניקים לא יגיעו ללא התוספות. הם לא מגיעים בגללן אבל הן מסייעות. כשתסתיים המלחמה יהיה ניתן להצטמצם חזרה". 

בהתייחס להיערכות משרד הביטחון להמשך הלחימה ומול האתגרים הביטחוניים המתהווים, אמר: "על מנת לשמור על עליונות צבאית, משרד הביטחון פועל ב-3 טווחי זמן: בטווח המיידי-הצטיידות, בטווח הביניים - שיפור המוכנות לעשור קדימה ובטווח הארוך - פיתוח אמל"ח שובר שוויון למערכות עתידיות. 

אנחנו בשלבי גיבוש והקמה של "מועצת חימוש עליונה" - שתאפשר להאיץ דרמטית את המוכנות שלנו למעגל שלישי ורביעי - מנהלת שכל הגורמים יישבו בה סביב שולחן אחד: מערכת הביטחון, האוצר, המל"ל, התעשיות הביטחוניות, ועדת פטור ועוד. אנחנו חייבים להשקיע עכשיו בחשיבה על 'ההפתעות הבאות' ועל מבצעי הביפרים הבאים. זוהי כלכלת ביטחון. לכל הפתעה שכזו יש השלכות רחבות: תקיפה שלנו בתימן עולה בממוצע כ- 50 מיליון שקל, אבל היא משליכה באופן רחב על ההרתעה והמיצוב העולמי שלנו. יירוט באמצעות חץ 3 עולה בין 15 ל-30 מיליון שקל, אבל הנזק מהחטאה יגיע לכמעט 300 מיליון שקל (כפי שקרה בפגיעת הטיל הבליסטי בבת-ים). לכן עלינו לבצע שינוי מהותי בתהליכי הייצור והרכש של אמצעי הגנה והלחימה הקריטיים; תהליך שהמשטר האיראני משלים בחודש, אורך בישראל חודשים ואף שנים. תהליכי ההצטיידות שלנו הם רב-שנתיים ומחייבים חשבות מאפשרת".