אלו 2 המניות שבזכותן המעו"ף היה ירוק בשנה החולפת, וגם - איזה מדד צלל 30%?

עם יום המסחר האחרון בשנה זו - בדקנו כמה נתונים מעניין על הבורסה המקומית בשנה האחרונה
גיא ארז | (1)
נושאים בכתבה בורסת ת"א

שנת תשע"ה הסתיימה, והנה קצת נתונים לגבי ביצועי הבורסה המקומית באחוזת בית בשנה העברית (בין 28.9.14 ועד ה-10.9.15):

מדד המעו"ף עלה בכ-9% בתשע"ה, זו השנה הרביעית ברציפות של עליות שערים. זאת, למרות הירידות החדות שנרשמו לפני שבועיים וחצי, אז נפל המדד בכ-8%, בדומה למגמה העולמית. בשנה זו גם שבר המדד את שיא כל הזמנים (ב-5 באוגוסט) והגיע לרמה של 1723.56 נקודות.

מעניין לראות כי ענקיות התרופות טבע ופריגו תרמו יחד כ-7% לעליית המדד (משקלה של כל מניה במדד הוא מעל 10%).

מדד ת"א 100 הוסיף לערכו בשנת תשע"ה 6.9%, אך לעומתו, מדד ת"א-75 דווקא ירד בכ-5.7%. מבין המדדים הענפיים, מדד ת"א-נפט וגז ירד בכ-28.9% (על רקע ההתפתחויות הרבות במתווה הגז) ומדד ת"א-ביומד צנח בלא פחות מ-21.75%. לחיוב בלט מדד ת"א-טכנולוגיה שעלה השנה בכ-11.9%.

מדדי התל-בונד העיקריים ירדו בכ-1.5% עד 3% השנה, כשלעומתם מדדי אג"ח ממשלתי שקלי ("שחר") ואג"ח חברות שקלי רשמו דווקא עלייה של עד כ-3%. אג"ח ממשלתי צמוד מדד נותר ללא שינוי ואילו מדד אג"ח חברות צמוד מדד ירד בכ-2%.

הבורסה המקומית לא בולטת במחזורי מסחר גבוהים במיוחד, אך השנה עלה המחזור היומי הממוצע בשוק המניות בכ-16% לעומת שנה שעברה, ועמד על 1.4 מיליארד שקל (כולל תעודות סל על מדדים). ללא תעודות הסל, המחזור היומי הממוצע במניות הינו 900 מיליון שקל, גבוה בכ-6% מהשנה שעברה.

מספר החברות בבורסה השנה התעדכן ל-465 מניות, ירידה קלה לעומת 474 בסוף השנה העברית שעברה.

בבחינת פעולות משקיעי החוץ באחוזת הבית - אלה הביעו אמון מסויים בבורסה המקומית, על חשבון האג"ח הממשלתי: משקיעי החוץ רכשו (נטו) בשנה זו מניות בסך כ-1.9 מיליארד דולר, ומכרו אג"ח ממשלתי (נטו) בסך כ-1.1 דולר.

והציבור עצמו? בסיכום שנה זו יצא הציבור מהבורסה, כשה'בריחה' ממנה לפני שבועיים תורמת לא מעט לנתון זה: שווי החזקות הציבור בתעודות סל על מדדי מניות מקומיים אמנם עלה מ-33 מיליארד שקל בסוף השנה שעברה ל-35 מיליארד שקל השנה, אך כל העלייה נזקפת למחירי המניות שעלו השנה, וכך קיזזו מכירות נטו של תעודות סל ע"י הציבור בסך של כ-900 מיליון שקל.

שווי החזקות הציבור בתעודות סל על מדדי מניות בינלאומיים עלה מ-36 מיליארד שקל בסוף השנה שעברה ל-44 מיליארד שקל השנה. כ-3.5 מיליארד שקל מהעלייה נזקפים לרכישות נטו ע"י הציבור, והשאר לעלייה במחירי המניות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סתם אחד 15/09/2015 10:14
    הגב לתגובה זו
    לא היה תיקון ולאר הייתה ירידה. המעוף עומד על 15-20% מעל למה שהוא צריך להיות. לא יתכן שבמדינה שהצמיחה שלה 2% 25 החברות שמחזיקות את כל המשק עולות ב-20%.
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: