שיא כל הזמנים בשווי אקזיטים והנפקות בהייטק הישראלי, כנסו לפרטים

דו"ח האקזיטים של PwC מסמן שב-2014 היו כ-70 אקזיטים והנפקות בשווי כולל קרוב ל-15 מיליארד דולר
לירן סהר | (1)

עם כמעט 15 מיליארד דולר אקזיטים, שנת 2014 היא במרחק רב שנת השיא של ההי טק הישראלי. מדובר בשיא של כל הזמנים באקזיטים.

לפי רובי סולימן, שותף וראש מגזר ההייטק בפירמת ראיית החשבון PwC Israel, את שנת 2014 אפשר להסביר רק כאשר מבינים כמה גורמים פעלו יחד באותה נקודת זמן:

חלון הנפקות פתוח בארה"ב ובאנגליה. בגרות של חברות ישראליות רבות ושל המשקיעים, שבין היתר נובע מ-3 שנים קודמות של אקזיטים גדולים. זמינות גדולה של כסף להי טק מצד רוכשים ומשקיעים, בין היתר, בשל חוסר אלטרנטיבות השקעה. לבסוף, עוצמתו של ההי טק הישראלי שידע להמציא עצמו מחדש ולהתאים עצמו לזמנים.

ההנפקות מובילות את המגמה

לפי PwC 18, הנפקות במהלך השנה בסך כולל של 9.8 מיליארד דולר (לעומת 1.2 מיליארד דולר בשנת 2013) מראות לסקפטיים שבינינו, שישראלים רוצים ויכולים לבנות חברות רב-לאומיות גדולות. שנת 2014 מראה כמה ההי טק הישראלי התבגר.

"חברות שבעבר יכלו להימכר ולגרוף רווחים נאים למשקיעים, הלכו עד הסוף להנפקה ולבנית חברות גדולות. בכדי שזה יקרה, לא די בכך שחלון ההנפקות יהיה פתוח, נדרש גם שילוב של יזמים שמוכנים למשימה מורכבת זו, כמו גם משקיעים סובלניים ותומכים שבוחרים ללכת עד הסוף. מרבית החברות הללו ויתרו בשלב כזה או אחר על מכירת החברה לטובת הנפקה, ויש בכך אלמנט מסוים של לקיחת סיכון. בסוף, כולם נהנים ממגמה זו שמביאה את שווי החברות לשיאים שלא ניתן להשיג במיזוגים ורכישות בלבד. עם 13 הנפקות בארה"ב ו-5 באנגליה (AIM) נראה כי היזמים והמשקיעים כאחד מבינים זאת".

מיזוגים ורכישות בירידה?

6.5 מיליארד דולר מיזוגים ורכישות בשנת 2013 לעומת 5 מיליארד בשנת 2014 מעידים לכאורה על ירידה. אך לפי סולימן, מי שקורא את הנתונים יחד עם נתוני ההנפקות מבין, כי הירידה בסך המיזוגים והרכישות נובעת גם מהעובדה שחברות בוגרות רבות בחרו בהנפקה על פני מכירה. 52 חברות נמכרו בשנת 2014 לעומת 39 בשנת 2013 , כך שהפעילות סך הכול הוסיפה לגדול בעוד ששווי עסקה ממוצע ירד מ- 165 מיליון דולר ל-97 מיליון דולר. ניכר בשוק כי בשנת 2014 ההצלחות בנתיב ההנפקה הביאו חברות רבות נוספות להימנע ממכירה מוקדמת.

לאן ממשיכים מכאן?

סולימן מסביר כי בעוד שאת השנה הזו ההייטק הישראלי יתקשה לשחזר, הרי שעדיין איננו רואים את הסוף של גל ההנפקות הנוכחי. "ישנן לא מעט חברות ישראליות עם היכולת והתיאבון להנפיק ולהפוך למובילות שוק בתחומן. גם התיאבון של תאגידים למיזוגים ורכישות טכנולוגיה נותר גבוה וניראה כי פעילות זו תוסיף להיות גבוהה מהרגיל בשנת 2015. כנראה ששנת 2015 לא תעלה על קודמתה, אך אין ספק שעדיין צפויה שנה מרתקת להי טק הישראלי עם לא מעט עסקאות והנפקות".

ובעתיד היותר רחוק

כמות ההשקעות בהייטק הישראלי, לפי סולימן, גדלה בעוד קרנות רבות מגייסות כסף ומשקיעים חדשים מתווספים למעגל. "חיידק היזמות גם הוא מוסיף ומתפשט בארץ, כך שנראה כי בעתיד הקרוב חברות נוספות יוקמו בקצב מואץ. בטווח הרחוק לעומת זאת, התחרות אל מול הסטרטאפים הישראלים שמגיעה משווקי המזרח ואפילו מאירופה תגבר ויקומו מקומות נוספים שיכריזו על עצמם כעמקי סיליקון מקומיים. נקודת הפתיחה של השוק הישראלי היא ביתרון משמעותי. בכדי לשמר את היתרון בטווח הרחוק ישראל חייבת להדביק ולעלות על ההשקעה העולמית בלימודים ובאקדמיה הטכנולוגית וליצר את דורות העתיד של היזמים והעובדים בתחום ההיי-טק.

אנו סבורים כי דוח זה מוכיח כי זו אחת ההשקעות המשתלמות ביותר שיכולה המדינה לעשות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שלומי 30/12/2014 12:05
    הגב לתגובה זו
    במקום שהמדינה תעודד חברות להמשיך ולגדול כאן בארץ - ישר מוכרים ושנה אחרי זה מעבירים את כל הפיתוח לחול . אז מה יצא לנו מזה ? כצאת מזומנים מהירים ??. צריך לקחת דוגמא מצק פוינט ו אישקר - זה הדבר הנכון
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.

גורג חורש
צילום: תמר מצפי

יוניון השקעות של ג'ורג' חורש זכתה בזכיינות דקטלון בישראל

ג'ורג' חורש, זכיין H&M ויבואן טויוטה, יפעיל את רשת דקטלון בישראל וישקיע מעל 100 מיליון שקל בשדרוג, הרחבה וטכנולוגיה. העסקה ממתינה לאישור רשות התחרות

רן קידר |
נושאים בכתבה ג'ורג' חורש
יוניון החזקות, שבבעלות ג'ורג' חורש, תפעיל את רשת דקטלון בישראל תחת מודל זכיינות. דקטלון, שפעלה עד כה ישירות בארץ מאז כניסתה ב-2017, תעביר את הפעילות לידיים מקומיות, מהלך גלובלי של הרשת שמיושם כעת גם במדינות נוספות. חורש, שגבר על מתמודדים כמו קבוצת פוקס פוקס -0.62%   של הראל ויזל ומובמנט  (בעלת רשת בש־גל), צפוי להשקיע מעל 100 מיליון שקל ברכישת הפעילות המקומית, הכוללת את 11 הסניפים הקיימים, המלאי, זכויות השכירות והתשתיות. העסקה עדיין ממתינה לאישור רשות התחרות. לצד הרכישה, חורש מתכנן השקעות נרחבות: חידוש מראה הסניפים, הכנסת טכנולוגיות מתקדמות, שיפור חוויית הקנייה והרחבת פריסת הסניפים – מהלך שמסמן את כניסתו הרשמית של יוניון לעולם הספורט והוולנס, נוסף על פעילותו בתחומי האופנה, הרכב, הנדל"ן והפיננסים.

דקטלון היא אחת מרשתות הספורט הגדולות בעולם עם כ-1,800 חנויות, 101 אלף עובדים ונוכחות ב-80 מדינות. במהלך 2024 רשמה הכנסות של 16.2 מיליארד יורו ורווח נקי של 787 מיליון יורו. מעל מחצית מהמכירות מגיעות ממותג פרטי, דבר שמקטין את החשש לניגוד עניינים מול זכיינים מקומיים שמפעילים מותגים מתחרים, סוגיה שעמדה במרכז הבחינה מול קבוצת פוקס, המחזיקה בזכיינות נייקי בישראל. 

מאז שנכנסה לישראל ב-2017, פעלה דקטלון ישירות אך בשנה האחרונה החלה בצמצום שטחי מסחר והעברת דגש לסניפים קטנים יותר בפורמט "דקטלון סיטי", דוגמת הסניף החדש בקניון עזריאלי בתל אביב. המעבר לזכיין נועד לצמצם עלויות תפעול, להקטין חשיפה שכרית ולהעביר את ניהול ההון האנושי לגורם מקומי שמכיר את השוק. הניצחון של חורש אינו מפתיע: לצד הזיכיון ל-H&M וניהול פעיל של יוניון השקעות בעולמות האנרגיה, הנדל"ן והתעשייה, הוא גם בעל מניות בסופר־פארם ומתמודד בימים אלו, יחד עם הראל ביטוח, על רכישת כאל. 

לחורש יש את ההון, ואת הניסיון בזכיינות ויכולות ניהול מקומיות. ליוניון השקעות, שבבעלותו של חורש, שורה של אחזקות כולל בעלות מלאה על יבואנית הרכב יוניון מוטורס (טויוטה לקסוס וג'ילי), וכן אחזקה בסופר־פארם (35%). לפני כשנה וחצי, השלימה החברה מהלך לרכישת 20% מתחנת הכוח אשכול, לפי שווי של כ-9 מיליארד שקל. עבור שוק הקמעונאות בישראל, מדובר במהלך שצפוי לייצר דינמיקה חדשה: חיזוק התחרות במוצרים טכניים במחירים אטרקטיביים, מענה לביקוש הגובר לאורח חיים ספורטיבי והרחבת הנגישות לצרכנים גם בפריפריה. 

העסקה בין דקטלון העולמית ליוניון חורש עדיין כפופה לאישור רשות התחרות, שתבחן האם למהלך יש השפעה אפשרית על התחרות בענף הקמעונאות בכלל ובתחום הספורט בפרט. אף שדקטלון מפעילה בעיקר מותגים פרטיים ולא נחשבת לשחקן מונופוליסטי, היקף הפעילות של חורש בענפי ריטייל נוספים, כמו H&M, סופר־פארם ומועמדותו ברכישת כאל, עשוי לדרוש מהרשות לבחון את רוחב ההחזקות ואת ההצטלבות בין תחומי פעילות שונים. עם זאת, לא מדובר בעסקה המעוררת התנגדות עקרונית בענף, ומרבית ההערכות הן כי היא תקבל את האישורים הדרושים תוך עמידה בתנאים מסוימים אם יידרשו.