שיא כל הזמנים בשווי אקזיטים והנפקות בהייטק הישראלי, כנסו לפרטים

דו"ח האקזיטים של PwC מסמן שב-2014 היו כ-70 אקזיטים והנפקות בשווי כולל קרוב ל-15 מיליארד דולר
לירן סהר | (1)

עם כמעט 15 מיליארד דולר אקזיטים, שנת 2014 היא במרחק רב שנת השיא של ההי טק הישראלי. מדובר בשיא של כל הזמנים באקזיטים.

לפי רובי סולימן, שותף וראש מגזר ההייטק בפירמת ראיית החשבון PwC Israel, את שנת 2014 אפשר להסביר רק כאשר מבינים כמה גורמים פעלו יחד באותה נקודת זמן:

חלון הנפקות פתוח בארה"ב ובאנגליה. בגרות של חברות ישראליות רבות ושל המשקיעים, שבין היתר נובע מ-3 שנים קודמות של אקזיטים גדולים. זמינות גדולה של כסף להי טק מצד רוכשים ומשקיעים, בין היתר, בשל חוסר אלטרנטיבות השקעה. לבסוף, עוצמתו של ההי טק הישראלי שידע להמציא עצמו מחדש ולהתאים עצמו לזמנים.

ההנפקות מובילות את המגמה

לפי PwC 18, הנפקות במהלך השנה בסך כולל של 9.8 מיליארד דולר (לעומת 1.2 מיליארד דולר בשנת 2013) מראות לסקפטיים שבינינו, שישראלים רוצים ויכולים לבנות חברות רב-לאומיות גדולות. שנת 2014 מראה כמה ההי טק הישראלי התבגר.

"חברות שבעבר יכלו להימכר ולגרוף רווחים נאים למשקיעים, הלכו עד הסוף להנפקה ולבנית חברות גדולות. בכדי שזה יקרה, לא די בכך שחלון ההנפקות יהיה פתוח, נדרש גם שילוב של יזמים שמוכנים למשימה מורכבת זו, כמו גם משקיעים סובלניים ותומכים שבוחרים ללכת עד הסוף. מרבית החברות הללו ויתרו בשלב כזה או אחר על מכירת החברה לטובת הנפקה, ויש בכך אלמנט מסוים של לקיחת סיכון. בסוף, כולם נהנים ממגמה זו שמביאה את שווי החברות לשיאים שלא ניתן להשיג במיזוגים ורכישות בלבד. עם 13 הנפקות בארה"ב ו-5 באנגליה (AIM) נראה כי היזמים והמשקיעים כאחד מבינים זאת".

מיזוגים ורכישות בירידה?

6.5 מיליארד דולר מיזוגים ורכישות בשנת 2013 לעומת 5 מיליארד בשנת 2014 מעידים לכאורה על ירידה. אך לפי סולימן, מי שקורא את הנתונים יחד עם נתוני ההנפקות מבין, כי הירידה בסך המיזוגים והרכישות נובעת גם מהעובדה שחברות בוגרות רבות בחרו בהנפקה על פני מכירה. 52 חברות נמכרו בשנת 2014 לעומת 39 בשנת 2013 , כך שהפעילות סך הכול הוסיפה לגדול בעוד ששווי עסקה ממוצע ירד מ- 165 מיליון דולר ל-97 מיליון דולר. ניכר בשוק כי בשנת 2014 ההצלחות בנתיב ההנפקה הביאו חברות רבות נוספות להימנע ממכירה מוקדמת.

לאן ממשיכים מכאן?

סולימן מסביר כי בעוד שאת השנה הזו ההייטק הישראלי יתקשה לשחזר, הרי שעדיין איננו רואים את הסוף של גל ההנפקות הנוכחי. "ישנן לא מעט חברות ישראליות עם היכולת והתיאבון להנפיק ולהפוך למובילות שוק בתחומן. גם התיאבון של תאגידים למיזוגים ורכישות טכנולוגיה נותר גבוה וניראה כי פעילות זו תוסיף להיות גבוהה מהרגיל בשנת 2015. כנראה ששנת 2015 לא תעלה על קודמתה, אך אין ספק שעדיין צפויה שנה מרתקת להי טק הישראלי עם לא מעט עסקאות והנפקות".

ובעתיד היותר רחוק

כמות ההשקעות בהייטק הישראלי, לפי סולימן, גדלה בעוד קרנות רבות מגייסות כסף ומשקיעים חדשים מתווספים למעגל. "חיידק היזמות גם הוא מוסיף ומתפשט בארץ, כך שנראה כי בעתיד הקרוב חברות נוספות יוקמו בקצב מואץ. בטווח הרחוק לעומת זאת, התחרות אל מול הסטרטאפים הישראלים שמגיעה משווקי המזרח ואפילו מאירופה תגבר ויקומו מקומות נוספים שיכריזו על עצמם כעמקי סיליקון מקומיים. נקודת הפתיחה של השוק הישראלי היא ביתרון משמעותי. בכדי לשמר את היתרון בטווח הרחוק ישראל חייבת להדביק ולעלות על ההשקעה העולמית בלימודים ובאקדמיה הטכנולוגית וליצר את דורות העתיד של היזמים והעובדים בתחום ההיי-טק.

אנו סבורים כי דוח זה מוכיח כי זו אחת ההשקעות המשתלמות ביותר שיכולה המדינה לעשות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שלומי 30/12/2014 12:05
    הגב לתגובה זו
    במקום שהמדינה תעודד חברות להמשיך ולגדול כאן בארץ - ישר מוכרים ושנה אחרי זה מעבירים את כל הפיתוח לחול . אז מה יצא לנו מזה ? כצאת מזומנים מהירים ??. צריך לקחת דוגמא מצק פוינט ו אישקר - זה הדבר הנכון
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.
חוצפה

גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן

מידע פנים של גופים מוסדיים - האם זה חוקי? ג'נריישן גייסה 280 מיליון שקל ממוסדיים במחיר נמוך ממחיר השוק, ואחרי כמה ימים הודיעה על עסקה עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת לפי שווי גבוה מהספרים והמניה מזנקת; התזמון מעלה שאלות על שקיפות ומה ידעו המשתתפים בהנפקה; מה הבדל בין זה לבין מידע פנים? 

תמיר חכמוף |

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 3.33%  ממשיכה לסגור עסקאות, אבל התזמון של העסקאות מעורר תהיות. ימים ספורים לאחר שהשלימה גיוס הון פרטי בהיקף של 280 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, במחיר ששיקף דיסקאונט למחיר השוק, מדווחת היום הקרן על עסקת ענק עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת שלה תחת חברת בלוג'ן, המשקפת פרמיה לזרוע על השווי בספרים.

המהלך מעלה סימני שאלה בנוגע לתזמון ההנפקה למוסדיים, שכבר רושמים רווח נאה מאוד מההנפקה שכאמור הושלמה לפני מספר ימים. המניה היום מזנקת בעקבות עסקת השקעה ענקית (כבר הרחבה) בחברה הבת לפי שווי גבוה וזכייה בעסקה גדולה של החברה הבת.
נזכיר כי בית ההשקעות מור היה הגורם הדומיננטי שרכש מניות וזה אחרי שהוא חיסל את ההחזקה שלו בחצי מחיר לפני שנתיים, אבל חייבים להגיד שמאז הקרן מעבר לשיפור בתוצאות גם הפחיתה דרמטית את דמי הניהול (כפי שהתחייבה בראיון אצלנו) -

ההנפקה בדיסקאונט

בנוסף למור גם הפניקס, ילין לפידות, הראל ומנורה השקיעו בהנפקה שהיתה בדיסקאונט. מחיר ההנפקה עמד על כ-119.7 אגורות, אך המשקיעים קיבלו אופציות כך שמחיר ההנפקה האפקטיבי, הכולל את שווי האופציות, עמד על כ-113.2 אגורות למניה. על פי החברה, התמורה מההנפקה צפויה לשמש להשקעות ולפיתוח פעילות הקרן בתחומי האנרגיה והסביבה. הגיוס מגיע לצד גידול משמעותי בתזרים המזומנים מהפורטפוליו, שמגיע להערכת הקרן לכ-170 מיליון שקל ב-2025, בהשוואה ל-110 מיליון בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024.

מניית ג'נריישן כעת נסחרת ב-127 אגורות. רווח של 12% למוסדיים - ורוב הרווח מגיע מהזינוק היום בשיעור של 6% בעקבות העסקה. זו עסקה שהמשקיעים המוסדיים ידעו עליה - מה ההבדל בין עסקה כזו למידע פנים? הם קנו מניות ביודעם שיש עסקה בדרך. מסביב לעסקה כזו יש את כל ההגנות -- עורכי דין, רואי חשבון ועוד, אבל למה לתת למור, הפניקס, מנורה לקנות מניות בהנחה של 12% ובידיעה שיש עסקה בדרך ולהפלות את הציבור - לדלל אותו במחיר נמוך. למה לא לסגור את העסקה כמה ימים אחרי כשהמידע כבר בחוץ? זה בדיוק המקום שרשות ניירות ערך צריכה לבדוק - המשקיעים הקטנים נפגעו! כנראה שזה חוקי, אבל זה מאוד מסריח.

זו עסקה של לקחת "ביס" מהכסף של הציבור. לא הוגן וכולם כאן אשמים, אולי לא חוקית, אבל מוסרית. הם מדברים על שוק ההון שהתקדם ולכאורה נקי יותר מעיוותים ושטיקים, אבל הנה מקרה קלאסי של לקחת כסף ולתת לגופים שחפצים ביקרם על חשבון המשקיעים הקיימים.